1) מי שעוקב בימים האחרונים אחרי מה שקורה בבית"ר מבין - הבלאגן חוגג. השחקנים רבים עם האוהדים ולא יודעים מי יאמן אותם, הצוות המקצועי יודע שהוא בדרך החוצה, ארזי פועל בלי הפסקה ומכריז על בחירתו בפרננדס וגאידמק שומר את הקלפים ליד החזה עד היום ב-18:00.

החמישייה מול קרקוב הכניסה את כל מי שקשור לקבוצה - אוהדים, הנהלה, גאידמק, שחקנים ועיתונאים - לפאניקה. כל שעה יש כתבה חדשה שקשורה לזהות המאמן הבא של בית"ר. בית"ר קיוותה בשלב הזה לחשוב על ברצלונה ולתאם את הקבוצה לליגה ולאירופה תחת שום. במקום זה, היא מתרכזת בבני יהודה ומחפשת מאמן חדש. ואם לשפוט ע"פ התקשורת - נראה שגם הבחירה הצפויה לעמדה הזאת היא שעורייתית.

כל המהלכים הצפויים הם תוצאה של לחץ. התבוסה גרמה לכולם לחשוב: למה השקענו כ"כ הרבה ועפנו? למה שוב נכשלנו באירופה? מה עושים? זורקים. אבל לא זורקים שחקני ספסל או שינויים בהנהלה - אלא את האנשים החשובים בקבוצה, כדי להבליט את הזעזוע. הצוות המקצועי (שום מעדיף להישאר כדי לקבל פיצויים, שפיגל בכל מקרה לא יקבל פיצויים. אולי הוא באמת התלבט עוד מזמן לעזוב - אבל ברור שאחרי ההפסד החלטה שלו הייתה חד משמעית, וגם אם הוא לא יודה בכך - לתבוסה יש חלק משמעותי בעזיבתו), כולל המאמן, ונראה שגם בסגל צפויים שינויים בולטים מאוד - התקשורת לא הפסיקה בימים האחרונים לשלוח הביתה את בואטנג, קאלה ואבראו.

ההדחה הייתה משפילה, אין ספק. כמו שכבר אמרתי בטור הקודם - אסור לאוהדים לשכוח את ההפסד הזה. אסור לתת לליגה להשכיח אותו - כי בית"ר כיוונה לאירופה, לא לליגה.

ועם זאת, זה לא אומר שברגע שבית"ר חטפה בראש צריכים לעשות מהלכים פזיזים ולזרוק את כולם - בטח אם המחליפים פחות טובים (אוחנה?). בית"ר הייתה צריכה להירגע קודם כל, לעבור את המשחק מול חיפה ואז לכנס מסיבת עיתונאים בה היא הייתה מודיעה - שום נשאר, לא עושים שינויים בסגל. השינויים צריכים בוא בתוך הסגל, בהרכב - כלומר, שחקנים מנוסים ואחראים שא לקחו אחריות וחייבים להישלח כרגע לספסל - ולא בקבוצה. אז יופי, מתוך פאניקה מתחילים לזרוק את כולם - אבל האם יש תחליף ראוי?

לדוגמא, עזיבתו הצפויה של בואטנג מעלה המון סימני שאלה. בכל מקרה בית"ר תהיה חייבת להביא מחליף בתפקידו, אם לא לליגה - לאירופה בשנה הבאה. בכל מקרה בית"ר תצטרך להשקיע את הסכום של בואטנג מחדש, רק במישהו אחר - אז לא עדיף כבר להשאיר את בואטנג? אז הוא עשה שטויות, הוא לא בא למשחק מול חיפה ורב עם אוהדי בית"ר - אבל זה לא שאנחנו רואים מאנשי הקבוצה איזשהו רוגע. כל אחד והוצאת העצבים שלו. בואטנג, בניגוד למה שנאמר עשרות פעמים בתקשורת היה היחיד שתיפקד בשורות בית"ר מול ויסלה, להוציא את חצי השעה הראשונה. הוא הוציא התקפות קדימה - בלי לאבד כדורים באותם 60 דקות, הוא היחיד שחיפש את החלק הקדמי ששלח כדורים לעומק - מה הוא אשם שזנדברג נעלם באגף, טל מתעסק בפאולים, והפער בין שאר השחקנים לאבראו הוא עצום? הוא באמת ניסה לקחת אחריות, להניע את המשחק - אבל היה לבד.

אז למה מאשימים אותו? כי ברגע שנכשלים מאשימים את מי שמרוויח הכי הרבה. ברגע שעפים מאירופה לא מבינים למה התקציב כל כל גבוה ומחליטים להוריד אותו משמעותית. ואיך מורידים אותו משמעותית? מעיפים את החוזים הכי יקרים. רק חבל ששכחו ששחקן כמו דרק בואטנג מרוויח סכומים גבוהים כל כך רק בגלל שהוא שחקן טוב כל כך. הכי טוב בקבוצה, ליתר דיוק.

הרי בכל מקרה אם הוא יעזוב יצטרכו להביא לו מחליף יקר - אז לא עדיף כבר להשאיר אותו, ואז נקבל אחד שמחובר לקבוצה, שאנחנו יודעים למה הוא מסוגל? הרי כולם יודעים שבית"ר לא תסתדר בלי מחליף לבואטנג, שאין בבית"ר ובארץ שחקן ברמתו, בטח בעמדה שלו. בית"ר תהיה חייבת הביא לו מחליף עד ינואר - גם כדי לשמור לפחות על חלק מהאיכות במרכז השדה מצוין, גם כדי שהוא יהיה מחובר לאירופה, בהנחה שיהיה אירופה, בשנה הבאה ולא יבוא ברגע האחרון כי מדובר מתפקיד מאוד משמעותי על המגרש, וגם כי פשוט אין לו תחליף בקבוצה. למישהו יש את ההגנה החזקה שלו, את האגרסיביות, המסירות המדויקות, שליחת השחקנים קדימה, את הגיוון - יכולת לעשות כמה דברים, ויכולת מצוינת גם בהתקפה וגם בהגנה, והכוח שלו? נכון, הוא נוטה להיתקע עם הכדור ולחשוב יותר מדי ובד"כ לא מנצל את היכולות ההתקפיות שיש לו ולא יוצא בעצמו קדימה - אבל זה לא משנה את זה שהוא שחקן ענק. נעלם ברגעים החשובים אמרו? איזה בדיחה...

בואטנג היה מצוין מול קופנהאגן במשחק הראשון, והיה היחיד שתיפקד מול ויסלה במשחק השני, לפחות ברובו. וגם אם הוא היה גרוע - כל המנהיגים, השחקנים המנוסים ממנו, כמו טל ובנאדו, שכבר מכירים את המשחקים עם קבוצה ישראלית באירופה לא תיפקדו. אז למה בואטנג אשם בהפסד? לא חבל להרוס את הסיכויים הגבוהים של בית"ר לאליפות? הרי אין שחקן בקבוצה שכ"כ קשה להסתדר בלעדיו כמו דרק בואטנג. לא עדיף לנצל את זה שנמצא פה שחקן ברמה מדהימה? הרי גם ברור שאם אוחנה יבוא הוא יביא מישהו חלש ולא יצליח להביא מישהו ברמתו של בואטנג. אוחנה מאמן חלש, ובעוד לשום יש עבר, רזומה, באירופה לאוחנה כמאמן אין כמעט כלום!

אוחנה לא יצליח הביא שחקן ברמתו ש דרק, זה ברור. הליגה פחות משנה - לדעתי, היו צריכים לחכות איזה שבוע -שבועים אחרי ההפסד ולהאריך את חוזהו של בואטנג, או לפחות לסכם איתו על הישארותו - קשה מאוד למצוא שחקן ברמתו. שנה הבאה, אם היה נשאר, הוא גם היה רעב יותר לתקן. אם היו עכשיו מרגיעים את הלחץ ואחרי כמה זמן סוגרים איתו הוא היה רוצה להישאר. אבל סתם כולם החיצו את כולם ועכשיו הוא יילך. אנחנו עוד נצטער על זה. טל התקפי יותר ואין לו את הכוח של בואטנג, אוחיון לא מספיק טוב פשוט להיות שחקן מוביל, פרננדס התקפי יותר ממה שמחפשים. גם לאלברמן, אם היה נשאר, אין את החוצפה, הכוח, הדומיננטיות והנעת הכדור של בואטנג.

 גם ההחלטה הצפוייה להדיח את שום מרגיזה. משחק אחד לא הופך אותו מאמן רע. הוא נכשל בענק - אין ספק. הוא כבר איבד כמעט את כל המניות שלו מהעונה הזאת כי השנה גם הליגה והגביע לא יחפו על אירופה, ואני בהחלט חושב שאחרי ההדחה פעמיים מאירופה הוא יצטרך לעזוב בקיץ - אבל עכשיו? לפחות שייתנו לו לקחת את האליפות, לעשות משהו. הרי זה סגל בנוי, המאמן שיבוא עכשיו יצטרך לקבל סגל שהוא לא בנה. שום היה חייב להישאר, ולקבל את הדרישה מגאידמק פשוט לתקן את המצב, תאם את השחקנים שכל כך לא מחוברים, וראינו את זה בשני המשחקים מול ויסלה, ולהרגיע את העניינים. לשום יש חיבור טוב עם השחקנים והוא מכיר אותם מצוין והרי ברור שהוא מצליח לחבר אותם. הוא גם רעב לנסות לפחות לקחת משהו מהעונה הזאת ולכן אין ספק שהוא היה לוקח אליפות. הבלאגן הנוכחי והשינויים הטיפשיים הם פשוט להרוס את כל היתרון שיש לבית"ר.

לא ברור לי למה אוחנה בדרך. אוחנה, כזכור, ירד ליגה עם קבוצה שהייתה אמורה להיות במרכז הטבלה. הוא ירד ליגה גם עם בני יהודה בעבר. תחתיו בית"ר הייתה לא מקצוענית ובינונית. אוחנה התאים מאוד לבית"ר של פניג'ל, אם הניהול הלא מקצעוני, אז לפחות העובדה שהואכל כך מחובר לקבוצה והקבוצה הצעירה שהוא בנה חיפתה על בינוניותה של בית"ר, ובחלק מהזמן אפילו יותר גרוע, אבל לקבוצה שדורשת מקצוענות ורוצה להגיע לאירופה הוא בטח לא מתאים. אוחנה מאמן כושל - ובניגוד למה שחושבים, הוא גם לא ישתפר. מה אני אומר את זה? כי יש הרגשה שכולם עדיין חושבים שאחד כמו אוחנה חייב להצליח גם כמאמן ולכן הוא בטח עוד צעיר - התשובה היא שלא. אוחנה מאמן כמעט עשור ולא נראה שהוא מתקדם. הבאה של אוחנה פירושה שמהגנה בעייתית וחסרת אחריות הופכת הגנת בית"ר לעלובה. 54 גולים חטפה כפ"ס אצל אוחנה, הכי הרבה בליגה. זה האיש שבית"ר צריכה כדי לייצב את ההגנה (שהייתה מחרידה מול קרקוב)?

אוחנה מזלזל בטקטיקה. בכתבה שעשו בוואלה! ספורט כשהוא היה מאמן בית"ר הוא צוטט כאחד שמתייחס לטקטיקה כ"טקטיקה שמקטיקה". הוא היה כותב כל מיני עניינים טקטיים על הלוח ואז מוחק הכל ואומר לשחקנים להתעלם מזה. השיטה הזאת, בה לא דורשים כמעט כלום מהשחקנים, רק אומרים לשחק כדורגל יפה, להשתחרר, רק נותנים מקום לכמה שיותר צעירים ולא חושבים על הגנה, לא עבדה אצל כפ"ס - אז היא תעבוד בבית"ר? בית"ר יכולה להרשות לעצמה כזה חוסר מקצוענות? קבוצה עם תקציב כמו של בית"ר לא יכולה לשחק כדורגל "יפה" - היא צריכה קודם תוצאות!

יש רק אחד מתוך הקבוצה שמרוצה מההחתמה - גאידמק. הוא יקבל ככה עוד קולות בבחירות לראשות ירושלים ולכן עשה את המהלך. הוא יודע שגם אם האוהדים רוצים את פרננדז הם לפחות ישמחו מסמל כמו אוחנה. חוץ מזה, הוא לא בונה רק על הקולות של האוהדים הפנאטיים: הוא בונה על הירושלמים, האלה משוק מחנה יהודה, שזוכרים מצויין את אוחנה השחקן והם לא אוהדים שרופים. הם אה שתמיד בוכים על חוסר זהות - אז הנה הם מקבלים. אלה שקודם כל חשוב להם ירושלים - ואז בית"ר. בית"ר היא משהו שמייצג את העיר, אבל לא העיר עצמה מבחינתם. אלה שבאמת ירושלמים, ולא אלה שגרים בתל אביב והקשר שלהם לירושלים הוא בית"ר, ובמיוחד לא האוהדים הצעירים, שלא זוכרים את אוחנה ולא רוצים אותו. המבוגרים יקבלו אותו כי הם זוכרים אותו כשחקן מצוין ולכן עליהם גאידמק בונה. האוהדים הקרובים, הצעירים, מספיק כאלה עם ידע מינימלי בכדורגל, השחקנים ובעצם כמעט כולם חושבים שהבאה של מאמן כמו אוחנה תפגע מאוד בסיכויים של בית"ר בכל המפעלים, אבל אלה שהקשר שלהם לבית"ר הוא לא כ"כ קרוב, המבוגרים יותר כאמור, שזוכרים טוב טוב את אוחנה כשחקן - שמחים לראות שהסמל של בית"ר חוזר אליה.

ברור שהמאמן הבא של הקבוצה יבוא בשביל יותר מהעונה הקרובה - גאידמק רוצה אירופה, ומחפש עכשיו מאמן שיביא אותו לשם ב-2009. זה רק הופך את מינויו של אוחנה ליותר מגוחך - מישה רואה את אוחנה עושה מה ששום לא עשה? מביא את בית"ר לליגת האלופות? תזכירו לי מה אוחנה עשה כמאמן באירופה? אה, נכון, כלום. שום? דאבל, הגעה לליגת האלופות וצבירת ניסיון רב כמאמן במשחקים עם קבוצות ישראליות באירופה - מכבי חיפה, הפועל ת"א, בית"ר. בית"ר רוצה מאמן צעיר מאוחנה? רוני לוי מעט צעיר ועשה הרבה יותר. רוצים מאמן עם ניסיון אירופאי? חוץ משום יש את רוני לוי, פרננדז ואפילו הניסיון של עטר עדיף משל אוחנה - שהגיע לאינטרטוטו, ואז כשהגיעו המשחקים, מי שבכלל אימן היה עזורי, כי אוחנה נסע לחפש שחקנים. או להמר בקזינו שיש בארגנטינה. רוצים מאמן שיהפוך את בית"ר למקצוענית יותר? תביאו את פרננדז!

אני מוכן לקבל גם את הזלזול שלו (אם כי זאת תהיה בעיה משמעותית) והחופשות הרבות שלו בשביל שיביא את הניסיון שיש לו. גם כשחקן, וגם כמאמן. באירופה הוא לא מאמן גדול, ראינו את זה בבטיס, וגם העובדה שהוא לא מאמן בשום מקום מעלה סימני שאלה - אבל הוא בטח מספיק טוב לכדורגל בארץ. הוא יביא לארץ שמות גדולים שבחיים לא יבואו תחת אוחנה, הוא ישפר את מתחם האימונים, ישפר את הכושר הגופני, יכין את הקבוצה לאירופה. אם פרננדז יבוא הוא תלוי הרבה מאוד בגאידמק - אם הוא ייתן לו את השקט והזמן ולא יעיף אותו אם יהיה טיפה קשה - הוא יצליח. רק ככה נשתפר - כמה שיותר מאמנים זרים, וכדי שזה יקרה צריך לתת להם את הזמן לעשות את העבודה גם אם התוצאות לא מגיעות מיד- הרי לא מביאים מאמן זר רק בשביל הטווח הקצר, אלא בעיקר בשביל הטווח הארוך. המבחן של גאידמק בנוגע לפרננדז הוא הסבלנות. חבל שבפעם שעברה קטעו לו את מה שהוא התחיל. גם אם הוא לא יצליח מיד - העיקר שהוא יבנה משהו ארוך טווח, ישפר מחדש את רמת המקצוענות של המועדון ויקח אליפות. בשנה הבאה נדבר על אירופה, שזאת המשימה האמיתית הבאה של המועדון - אומנם יש עוד אליפות ועונה שלמה באמצע, אבל זה כבר לא אתגר בשביל הבית"רים.

כדי שמאמנים זרים יצליחו פה - חייבים לתת להם את הזמן. יאמר כבר נמצא תחת המבחן הזה, וחבל שגאידמק מוותר על המבחן הזה. מה שכן, אם כבר מביאים את פרננדז הוא צריך לדעתי להיות מנג'ר, להיות המאמן עם סמכויות רחבות, וככה לתת לו לשלוט בצוות המקצועי, ולא להיות מנהל מקצועי ואז עזורי כמאמן. עזורי עשה עבודה נהדרת בנוער, אבל לדעתי אימון הבוגרים של בית"ר זה מוקדם מדי מבחינתו. הוא צריך להתקדם שלב-שלב, כמאמן בוגרים הוא עדיין לא מספיק טוב לבית"ר. אם הוא יקפוץ כל כך הרבה שלבים בבת אחת הוא יפסיד ובית"ר תפסיד. אני בספק אם הוא יתמודד עם הלחץ הגדול של התפקיד. לדעתי הוא צריך ללכת לקבוצה קטנה יותר ולהתקדם לאט לאט. חוץ מזה, פרננדז, כידוע, הוא אדם עם הרבה אגו ולכן הוא ירצה לשלוט בקבוצה וזה עלול לגרום בעיות. לכן, לדעתי צריך להביא אותו ולתת לו לאמן. אבל שוב, נראה שזה לא עומד לקרות.

אם לא מאמן זר ובהנחה שלגרנט אין מה לחפש פה ושום עוזב וקשטן בנבחרת - מי הכי מתאים? רוני לוי.

רוני לוי הוא אחד מארבעת המאמנים הטובים בארץ (אחרי קשטן, גרנט ושום). הוא צבר ניסיון בחיפה, ובגילו הצעיר הוא כבר מחזיק ברזומה 3 אליפויות ברצף, עוד לפני גיל 40! הוא רעב אחרי שנתיים רעות בחיפה וכבר מנוסה באירופה - הוא כבר למד מכשלונות וחוסר אופי, כמו מול מאלמו ורוזנבורג, והשתפר מאוד בחלק האירופאי - הוא הצליח יפה עם חיפה בשנתיים האחרונות באירופה. בעצם, בכל העונות שלו בחיפה היה לו לפחות דבר אחד טוב - אחרי 3 אליפויות, הגיעו שנתיים עם שיפור באירופה ואיזה גביע הטוטו, מסכן אומנם, אבל גביע הטוטו. ואם אתם לא מקבלים את גביע הטוטו - את ההגעה עד אספניול אחרי עונה יפה באירופה אתם מקבלים?

בית"ר צריכה מאמן רעב, אחד שיודע להתמודד עם לחצים, שכבר היה באירופה, עם איזשהו ניסיון כאלוף המדינה. את כל הדברים האלה יש לו. אני בטוח שהשנתיים הקשות עם הקהל הקשה של חיפה חישלו אותו ויעזרו להתמודד עם סיר הלחץ בטדי. הוא עשה דברים יפים מאוד בחיפה ולדעתי הוא לא האשם המרכזי בנפילת חיפה:

1) התקציב הבלתי אפשרי של בית"ר גמר את סיכויי האליפות של חיפה.

2) אחרי העונה הקודמת (2007) היה מיצוי גדול בקבוצה. הוא היה צריך לעזוב. ברגע שהוא נשאר הוא כבר הרגיש שהוא מיצה את עצמו בחיפה, כמו גם עוד הרבה שחקנים.

3) בתחילת העונה שעברה קרו ברגע האחרון שינויים דרמטיים שלא באשמתו, כמו עזיבת קולאוטי. עד שהגיע לו מחליף סביר היה כבר ינואר. ההתערבות של שחר בעניינים מקצועיים פגעה מאוד בקבוצה.

4) פציעות רבות באגף שמאל.

5) הוא לפחות הצליח להוציא מרוסו עוד עונה לא רעה.

6) לפחות חיפה לא הייתה איומה כמו התל אביביות ובעצם 7 קבוצות שנאבקו בתחתית.

7) קשה מאוד להצליח בקבוצה כ"כ מלחיצה כמו חיפה.

8) אחרי 3 אליפויות לא מתלוננים. כל קבוצה יש מיצוי ומאס באליפות אחרי רצף אליפויות - ואת זה לוי לא יכל לעצור. הטעות שלו היא שהוא לא עזה שנה לפני את חיפה.

לוי אולי לא יביא שמות כמו שיביא פרננדס, לא יגרום שחקנים להתייחס אליו בכבוד כמו ברמה שפרננדז יגרום, אבל כמו שאמרתי - אם לא מאמן זר, ובהנחה שגרנט לא יבוא, אז האופציה הכי טובה היא רוני לוי. כלומר, האופציה המועדפת היא מאמן זר, שימשיך את מה ששפיגל ושום ניסו לעשות. הוא אומנם יעשה שינויים ענקיים בסגל הקבוצה, כבר בעונה הקרובה ובעיקר בקיץ הבא - אבל יבוא כדי לעשות את מה ששום ושפיגל נכשלו בו פעמיים - אבל אם לא מאמן זר, אז מבין האופציות הריאליות אני מעדיף את לוי על עטר, מלמיליאן, אוחנה, עזורי או מישהו דומה.

כמו שכבר אמרתי, יצטרך להיות זעזוע בבית"ר - אבל לא העונה. העונה עדיף שמי שבנה את הקבוצה ימשיך איתה ולא הביא מאמן חדש עכשיו - זה הימור גדול, ואחרי ההדחה מאירופה בית"ר לא יכולה להרשות לעצמה להיכשל גם בליגה. שינוי בעמדה כ"כ קריטית כמו המאמן עלולה לגרום למכבי, שיש לה פוטנציאל ענק, אם תתחבר, לברוח מוקדם. בית"ר חייבת לפתוח את העונה מצוין, אסור גם שכוח את 2 הנקודות שהורדו. בכל מקרה, גם אם אוחנה, המאמן הבא כנראה, יעשה שינויים במהלך העונה - השינויים הגדולים צריכים לדעתי להיות בקיץ, אז צריכים לפרק את הבססיס הנוכחי שרץ כבר המון זמן ביחד וצריך למנוע ממנו מיצוי. אחרי הכשלונות באירופה יהיו חייבים להתחיל משהו חדש. עם זאת, כל השינויים האלה צריכים לבוא בקיץ - אז בונים קבוצה, ולא במהלך העונה.

אין טעם שבואטנג יעזוב ואבראו יעזוב - לפחות שנהנה מהם בליגה. זה לא ישכיח את זה שהמטרה האמיתית שבשבילה הם בקבוצה היא אירופה - אבל עדיף מעט על כלום. לפחות להצדיק במעט את המו"מ הארוך על אבראו, את השכר העצום שלו. עדיף שלפחות ירוויחו מהם משהו בעונה הזאת. חבל סתם להחליש בכוח את הקבוצה ולפגוע בשליטה בליגה של בית"ר. בית"ר כרגע בלי מנהיג, ההפסד עירער את מעמדו של שום וגם גרם לשחקנים המובילים להיות כאלה שאי אפשר לסמוך עליהם - ההרגשה היא שאחרי המשחק החלש של בנאדו והגרוע של טל קשה לסמוך עליהם. גאידמק? הוא מתרכז בעניינים הפרטיים שלו. נוצר מצב שלא ברור על מי סומכים בקבוצה, ואני חושב שהחמישייה גרמה גם לשחקנים לאבד את הביטחון אחד בשני.

בינתיים נראה שאוחנה בא. אם מישהו חושב שהוא מסוגל להמשיך את חלום ההתקרבות לאירופה - צוות סקאוטינג שכ"כ חסר, כושר גופני ברמה, מתקנים ברמה והשקעה במחלקת הנוער - הוא טועה. גם מלמיליאן, שאמור להיות הג'נרל מנג'ר הוא מאמן כושל,  שירד ליגה עם הכח, עובר בין קבוצות בינונית ומטה בלי הפסקה, לא מוצא את מקומו אפילו בליגה השנייה וכבר הרבה זמן בלי קבוצה - האם זה האיש לאמן את בית"ר? הגיע הזמן שיבינו: מאמן שהיה שחקן טוב יהיה עדיף ממאמן אחר ברמת אימון דומה שלא שיחק - אבל מאמן שהיה שחקן מצוין ומאמן חלש לא יהיה פתאום מאמן גדול. זה שאוחנה ומלמיליאן הם סמלים זה לא אומר שהם האנשים הנכונים להיות עכשיו בבית"ר. בית"ר במצב רגיש ומעורער - עם כל הכבוד, אני לא חושב שלמאמנים האלה יש את הכלים לצאת מזה כמו שצריך. ואולי הם יקחו אליפות - אבל מה עם אירופה? הרי ברור שלא לליגה הם באים. כלומר, גם, אבל בעיקר עונה הבאה. לגאידמק לא אכפת מהליגה.

אני גם לא מאמין ל"זהות" הזאת. כל פעם שקבוצה ישראלית במשבר כולם מחפשים לחזור לאנשים הסמלים, מתוך מחשבה שאם מפסידים בתוצאה כ"כ גבוהה או נכשלים ככה - אז כנראה שהשחקנים והמאמן לא מתעניינים במצב הקבוצה, אז ישר מחפשים מישהו שתמיד יהיה בעד הקבוצה. זה מזויף כי הבאה של שני סמלים לא תגרום לבית"ר להיות קבוצה של שחקנים נאמנים יותר - הסגל ימשיך להיות בעיקר תלוי בשחקנים שהם לא שחקני בית והרי ברור שתוך כמה זמן הצמד הזה ייזרק מהקבוצה אחרי שריקות בוז וקללות בגלל איזה כישלון. ואז מה יקרה - שוב יביאו מאמן שהוא לא סמל של הקבוצה - אז איזה התקרבות לסמל נעשתה פה? תמיד רוצים להתקרב סמל כשכולם לחוצים - אבל זה אף פעם לא עובד. הכדורגל הולך לכיוון אחר לגמרי - וכדי הצליח צריכים להשלים עם הכיוון הזה. עצם זה שמביאים אנשים מהבית, שברור שמהר מאוד הם ילכו הביתה בצורה משפילה רק מרחיקה את האוהדים מהסמלים. עצם זה שאלי אוחנה עלולה כמועמד הוא כבר חוטף ביקורות - אז למה צריך לקשר בינו לבין בית"ר? מה יש לו לחפש במקום כל כך מלחיץ ועוד קבוצת הבית שלו? לא חבל לו להרוס את כל השנים היפות. הוא הרי היה כבר בבית"ר וראה שמה שהוא היה כשחקן שם הוא לא מה שהוא היה כמאמן שם - אז למה זאת בכלל אופציה מבחינתו? בנאדם צריך להיות מודע ליכולות שלו - אוחנה צריך להיות מודע שאין לו סיכוי לעמוד בלחץ של בית"ר.

ארקדי, זה עוד לא מאוחר להביא מאמן זר. ואם לא היום - אז תבטל את מסיבת העיתונאים, תמנה את טרטיאק למאמן זמני לכמה ימים ותביא מאמן שבאמת יקרב אותנו לאירופה כי הוא בעצמו משם. שום כבר לא יישאר, ואחרי עזיבתו של שפיגל זה גם הגיוני יותר - הם צוות, ואם אחד הולך אז גם השני, הם הכינו משימה משותפת ועבדו עליה - וברגע שהם נכשלו ואחד מהם צריך לעזוב גם השני צריך ללכת (ולכן גם טרטיאק, מצידו, צריך להתפטר. בית"ר לא תעשה את זה כי האנשים המרכז העניינים והחשובים ביותר היו שפיגל ושום ולא הוא), אבל אם היו מרגיעים את האווירה ובשיחה ביום שישי ארזי היה מודיע לצוות המקצועי שהוא רוצה אותם בקבוצה שפיגל היה משתכנע להישאר, אבל ברגע שזה לא קרה הוא העדיף לשמור על הכבוד שלו ולהתפטר לפני שהוא היה מפוטר (הרי ברור שהעסקים יכלו לחכות עוד יום. הוא התפטר כדי לשמור על כבודו). מה שהיה ברור (ששום יילך) אחרי ההפסד הופך לעוד יותר ברור. שום עוזב? חבל וטעות, אבל גם אם הוא היה נשאר הוא היה צריך לעזוב בקיץ. אז לפחות שיביא מאמן נורמלי - אבל לא אוחנה! 

2) בני יהודה - בני יהודה פותחת עונה.

המאמן הוא גיא לוזון, במקום יעקב אסייג וחזי שירזי. עם זאת, שניהם נשארו בקבוצה - אסייג מאמן שוערים, שירזי עוזר מאמן. בסגל, לא נעשו שינויים דרמטיים. רוב השחקנים המשמעותיים נשארו. דוארטה עזב, אבל תומר חמד הושאל מחיפה. פדרו גלבן חתם ויחליף את סדריק ברדון.

ההחתמה של גיא לוזון, שהוכיח בשנה שעברה שהוא מאמן בינוני ולא יותר, שהראה לכולנו שברגע שיש עליו לחץ הוא לא יודע לעמוד בו - אפילו אם זה מגיע בבית שלו, במכבי פ"ת, מדאיגה. אם בני יהודה תגיע למרכז הטבלה ולברוח מהתחתית הוא יוכל להסתדר שם, אבל אם בני יהודה תסתבך היא תהיה בבעיה - לוזון יקרוס. לוזון, למרות המשפחה התומכת, חסר ביטחון אחרי העונה הגרועה בקריירה, ולכן אם הוא יתדרדר שוב הוא לא ייצא מזה. המבחן שלו יהיה להתבסס במרכז השדה. הוא רק מקווה שהעונה הליגה תשתפר ותתאזן ולא תחתית כ"כ ארוכה, וככה בני יהודה תוכל להתבסס במקום 6-8 מבלי להיות מאוימים בצורה רצינית למטה. מה חסר לקבוצה? חלוץ. הבעיה? בהגנה. החלק החזק? הקישור.

למה היא תצליח:

כי הקישור ארוך ועמוק מאוד והרבה זמן בקבוצה - לוקמן וקובצ'וויץ' כבר עונה שלישית ביחד; כי ההתקפה מוכשרת מאוד - אלירן עטר שהרשים מאוד בסוף העונה שעברה ומשה ביטון, שסגר עונה מצוינת; כי אולי בכל זאת מרטינוביץ' יראה את מה שהוא הראה במכבי בעונה הראשונה; כי לוזון רעב להוכיח את עצמו; כי הסגל לא עבר שינויים גדולים מדי; כי אחרי העונה שעברה יש לקבוצה הזאת מנטליות של ווינרים; כי לוזון יכול להצליח - בני יהודה היא לא הלחץ שיש בהפועל ת"א; כי אחרי העונה שעברה היא תעשה הכל לברוח מהתחתית; כי בניגוד לעונה שעברה השנה היא פותחת את העונה אם פלימייקר של ממש - גלבאן; כי הקישור עמוק מאוד - לוקמן, קובצ'וויץ', מויאל, ביטון, גלבאן, בלדוט; כי אלי ביטון הוא אופציה מצוינת מהספסל כדי להכניס למשחק אנרגיות ומהירות ומעמיק את עמדת הקשר הימני; כי יש לה אגפים מהירים וטכניים מאוד בחלק הקדמי - בלדוט, אלי ביטון, כפיר אדרי, ואם גלבאן יוכיח את עצמו הקישור ההתקפי שלה יהיה מסוכן מאוד. 

למה היא תיכשל?

בשנה שעברה היה את דוארטה כחלוץ זר כושל - השנה אפילו לא זה. בלי חלוץ זר בני יהודה תתקשה להתרומם. משה ביטון לא יצליח לבד, אלירן עטר צעיר מדי; ההגנה גרועה ועשויה להיות חלק בעייתי מאוד - חסר בלם נורמלי, מרטינוביץ' נתן עונה אחת טובה בארץ אבל אז התברר כבלוף, חיימוביץ' עזב. חוץ מזה, איינוגבה רע מאוד. ראינו אתמול כמה הוא מהוסס, חסר ביטחון וחסר אחריות. זה בעייתי מאוד - שוער לא אחראי מלחיץ את שחקני השדה וגורם לבעיות. שוער חייב להיות אחראי בצורה יוצאת מכן הכלל. כבר בשנה שעברה ראינו אצלו חוסר יציבות, חוסר אחריות - ואתמול הוא כל הזמן השמיט כדורים פשוטים. גם הגובה הנמוך לא עומד לזכותו ופשוט יגרום ליריבות לשחק על כדורים גבוהים כדי לנצל את הבעיה הברורה שלו בגובה; בגלל שגיא לוזון מאמן בינוני למדי ויתקשה להסתדר אם הקבוצה תסתבך.

 המערך המתאים וההרכב המתאים לדעתי:

איינוגבה, עזוז, מרטינוביץ', בלם זר (חסר, הם עוד מחפשים), בינתיים מי שאמור לשחק שם זה יאיר אזולאי, אבו סיאם, לוקמן, קובצ'וויץ', גלבאן, בלדוט, אדרי, משה ביטון (4-5-1).

שחקן מפתח:

פדרו גלבן. מחליף את ברדון, שעשה עבודה יפה מאוד, ואמור להוביל את הקישור של בני יהודה ולהפעיל את משה ביטון המסוכן. הוא הרכש המרכזי והמשחק עשוי ליפול הרבה מאוד עליו.

הכיוון: חיובי או שלילי?

שלילי. עד שבני יהודה תביא בלם, וגם ככה זה מאוחר, שחקני הגנה חייבים להביא מוקדם, וחלוץ זר היא לא תוכל להתקדם. היא קבוצה צעירה, גם גיא לוזון המאמן, שגם אחרי כ"כ הרבה עונות כמאמן עדיין צעיר, עטר, מויאל, ראלי, חמד והרשימה עוד לא נגמרה, ודי מוכשרת - אבל השוער מעורר דאגות, כאמור חסרים בלם וחלוץ וגיא לוזון הוא בחירה לא נכונה. גם השנה בני יהודה עלולה להסתבך למטה. נתניה, הפועל ת"א, מכבי חיפה, בית"ר, מכבי ת"א, קריית שמונה - כל הקבוצות האלה טובות ממנה. חוץ מזה, הסגל הצעיר לא בהכרח יהיה לטובתה. בני יהודה, כך ע"פ המשחק אתמול, נראית לא מתאומת ותהיה שם הרבה עבודה. היא לא ייצרה מצבי כיבוש, לא שיחק לעומק, ושני הגולים אתמול הגיעו בעיקר ממזל - הראשון היה מתפרצת של שחקן אחד שנכנסה רק בגלל חסור ריכוז וטיפשות של שטראובר, השני הגיע ממזל, איכזהו הכדור פגע בסבן ונכנס - כלומר, גם הגולים לא הגיעו בגלל בני יהודה, אלא בגלל ההגנה של נתניה, שעשתה עבודה יפה מאוד ברוב הדקות, אבל יצאה לוזרית: ב-2 דקות חטפה שני גולים פשוט מכלום, אלה אפילו לא היו מצבים. בני יהודה ניצחה מכלום, אחרי משחק חלש מאוד וחייבת לעבוד קשה כדי להצליח. לדעתי, גם העונה היא תהיה בחלק התחתון. היא לא אמורה לרדת ליגה, היא חזקה משתי העולות החדשות - אבל היא כן עשויה להסתבך בתחתית. אחרי העונה האחרונה, בה יותר מחצי ליגה יכלה ללכת ודווקא העולות החדשות היו בצמרת לא כדאי לזלזל בהכח ובפ"ת ובני יהודה בהחלט צריכה לחשוש. בשנתיים האחרונות היא התבססה כקבוצת תחתית, שאיכזהו תמיד משארת, אבל תמיד באיזור המסוכן - ותצטרך לעבוד קשה כדי לשנות את המגמה הזאת.

 3) ברזיל:

 ניו זילנד היא לא ממש אתגר. במשחק אתמול ברזיל החזיקה את הכדור כל הזמן וניו זילנד באמת ניסתה - אבל שתי הנבחרות האלה לא באותה הרמה. ניו זילנד עשתה הרבה מאוד עבירות כי היא לא הצליחה לעצור את ברזיל במשחק נייד. ברזיל לא נתנה יום ענק כי לא באמת הייתה צריכה להתאמץ - אבל שיחקה מצוין, ועשתה מה שצריך ואף יותר. אגף שמאל שלה מבטיח רבות - מרסלו ורונאלדיניו ביום ענק. יש להם תיאום מצוין, ההצטרפות של מרסלו לחלק הקדמי הייתה מצוינת, והוא בישל בהגבהה מצוינת את השער השני, לפאטו. ברזיל שלטה המשחק, העלתה את הקצב כשרצתה, ובמחצית השנייה שלחה כמעט את כל השחקנים לחלק הקדמי - כי ניו זילנד לא הייתה פקטור, וברזיל הרשתה לעצמה לעשות מה שהיא רוצה. פאטו פתח מצוין את המשחק, כבש שער מצוין ובישל גול אחרי מסירה פנטסטית והציג משחק תכליתי מאוד. הוא כולה בן 18, אבל אחד השחקנים המסוכנים בנבחרת. רונאלדיניו הזכיר למה הוא שחקן כ"כ גדול - הוא לקח אחריות, כבש שני שערים ממצבים נייחים, כולל כדור חופשי מדהים לרשת, הראה איזה טכניקה ואיזה טיפול ושליטה בכדור יש לו. השילוב שלו עם מרסלו מצוין, הם החליפו מסירות בקלילות, רונאלדיניו היה מדויק מאוד, והציג כמה מהלכים מבריקים.

רונאלדיניו הוא השחקן המבוגר בנבחרת והחשוב ביותר - וברגעי האמת יהיה חייב להיות בשיאו. אם הוא ישחק כמו אתמול - יהיה קשה לעצור את ברזיל.

ברזיל, כרגיל, היא נבחרת מוכשרת בצורה יוצאת דופן. ההתקפה מדהימה (פאטו, דייגו, רונאלדיניו), הכי מוכשרת שיש, והחלק הבולט בקבוצה (5 גולים אתמול!), אבל גם ההגנה חזקה (אלכס, מרסלו וראפינה, שני האחרונים הם מגינים פשוט מצוינים). במשחק אתמול היא לא איפשרה ניו זילנד אפילו התקרב למצבי כיבוש. יש לה איזון מצוין בין הגנה להתקפה, ואתמול בהתקפות של ברזיל כמעט כל שחקני השדה שלה עזרו בחלק הקדמי - ההצטרפות של השחקנים שלה פשוט מצוינת. ברזיל מציגה אגפים מפחידים, וההצטרפות המצוינת של שני המגינים רק הקשתה עוד יותר על ניו זילנד. אגף שמאל הוא הבולט, אבל גם ראפינה עשה עבודה מצוינת באגף ימין. נוסף לכך, זאת נבחרת עם ראיית משחק פנטסטית, מסירות מדהימות לעומק, פערים קטנים על המגרש בין שחקן לשחקן, טכניקה מדהימה וטיפול מושלם עם הכדור - בעיקר בזכות שחקנים כמו פאטו, רונאלדיניו ודייגו.

ברזיל הצעירה יכולה וצריכה להגיע עד הסוף - בניגוד לבוגרת, אין בה יותר מדי אגו. היא הנבחרת כי מוכשרת ורעבה שיש. זאת לא הנבחרת הבוגרת שמורכבת מהשחקנים עם הכי הרבה מניירות ואגו בעולם, אלא שחקנים רעבים וצעירים שיודעים שהם צריכים להוכיח את עצמם על המגרש כדי להפוך לשחקנים הבולטים בעולם הכדורגל. החיבור המצוין, הפערים הקטנים בין שחקן לשחקן שהזכרתי קודם וניצול המצבים המדהים - ברזיל כבשה חמישה שערים מבלי להגיע להרבה מצבים, אלה הדברים שמחייבים אותה לקחת את הזהב. ניו זילנד היא לא מדד - אבל 5-0 זאת תוצאה שתמיד מרשימה. ברזיל רמאה לכולם שהזהב תלוי בה, שאם הכל ידפוק אצלה - אף אחד לא יעצור אותה.

המבחן שלה יהיה לדעת להעלות את הקצב ברגעים המכריעים. הבית הקל מאוד לא מאתגר אותה, וגם ברבע הגמר היא עשויה לפגוש את דרום קוריאה או קמרון. אתגר האמיתי אמור להתחיל בחצי הגמר - אז, אם לא יהיו הפתעות, היא עשויה לפגוש את איטליה. המשחקים הקלים מאפשרים לה לשחק בהילוך שני-שלישי - השאלה אם היא תדע להעלות את הקצב לקראת סוף התחרות. הכל תלוי בה. הפעם היא חייבת לזכות. ה-5-0 אתמול, גם אם היריבה היא חלשה מאוד, והיא באמת חלשה מאוד, הוא מרשים ומראה שברזיל רעבה - גם אחרי הראשון והשני היא לא שבעה והמשיכה עד החמישי. ברזיל הזכירה לכולם למה היא מסוגלת אחרי משחק ראשון מאכזב והציגה אותות אזהרה. ולמרות זאת, ברור שהמבחן האמיתי יהיה בשלבי הנוק אאוט, כנראה החל מחצי הגמר - אז יהיה האתגר האמיתי של ברזיל, עד אז היא לא אמורה להתקשות.

4) לא נמאס לתקשורת להתעסק בלחיצות הידיים והחיבוקים, של בלאט עם איראן, של הקלעית הרוסיה עם הגאורגית? ע"פ התקשורת אפשר לחשוב שיש שלום. אז נבחרת רוסיה, שבמקרה יש לה צוות מקצועי ישראלי, לחצה ידיים על איראן - למה עושים מזה כ"כ הרבה עניין? אפשר לחשוב שנבחרת ישראל שיחקה מול איראן. וזה שהרוסיה והגאורגית התחבקו - למה מגזימים כ"כ? זה גימיקי במיוחד ומעצבן. אין לזה כמעט שום משמעות. האיראני שהתחבק על בלאט בקושי יודע שהוא ישראלי.

5) כדורסל:

ארה"ב מחממת מנועים. למרות עבודה יפה של סין ברוב דקות המחצית הראשונה היא לא הצליחה להוביל ולכן לא נשארה בתמונה. מול נבחרת כמו ארה"ב מספיקה דקה לא טובה והפער דו ספרתי. סין לא הייתה מרוכזת לשנייה - ובינתיים ארה"ב עשתה לחץ על כל המגרש והגדילה את הפער ל-13 נק' מחטיפות. ארה"ב ממש לא נבחרת של התקפות מסודרות, אמרו לשחקנים שלה שהם צריכים להראות עליונות: אז הם יוצאים למתפרצות, גורמים מהלכים תוך כמה שניות בדאנקים מרשימים. ארה"ב נבחרת מהירה ומלהיבה. היה משחק מלהיב, מצד אחד הנבחרת הביתית, מצד שני הדרים טים. יהיה מעניין יותר במחזור השלישי, אז ארה"ב תתחיל לפגוש נבחרות קשות באמת. ואז המבחן שלה יתחיל, ולא מול הנבחרת של יאו מינג. בכל מקרה, מי שכרגע מרשים במיוחד זה דווין וויד, שנמצא בכושר מצוין.

6) שימו לב לנימאני ממונאקו הצרפתית. במשחק בין מונאקו לפ.ס.ז' במסגרת המחזור הראשון של הליגה הצרפתית הוא כבש את השער למונאקו (1-0 למונאקו בסיום), אחרי נגיחה מצוינת לשער פ.ס.ז' שהפתיעה את השוער. שווה לשים לב אליו, כי במחצית השנייה הוא הגיע לאין ספור מצבים ואף כבש כאמור. הוא חזק, גבוה, מסוכן מאוד בכדורי גובה והיה אחד השחקנים הכי דומיננטים במונאקו, ששיחקה מצוין במחצית השנייה. הוא עוד לא בן 20 ונראה שמדובר בשחקן מצוין ומוכשר ביותר. תעקבו אחריו.