אני בברכת המים הייתי "קובר את עצמי במלתחות" במקום להריע בשאגות היסטריות כל אימת ששחיין משיג שיא ישראלי חדש!! זה נראה פאתטי זה נשמע פאתטי. מה קרה ?? ישראל זה כל העולם ?

קצת צניעות לא תזיק לאף אחד בעיקר לנוכח "השגי הגדנ"ע" שהפגנו  שם ב"קופסת" השחייה ! אם הם לא היו כל כך צעירים הייתי קורא להם "נוך שלעייפערס". נמצא שם פלפס האמריקאי, שכבר יודע בכמה מדליות זהב יזכה, ואצלנו מספרים לצופים שבעצם השחיינים הם עדיין בוסר, ומתוכננים בכלל לאולימפיידת לונדון ב-אלפיים ופופציק..., אני מקווה שמדובר בחוש הומור בריא ולא באמירה רצינית.

לא הייתי מעיז להביא לבייג'ין שחיין שאינו מתקרב לשמונה הגדולים בעולם בכל  סוג שחייה. תחת להביא סטטיסטים (בחיי שהם לא יותר מכך)שרק יוכלו לומר השתתפנו ! זאת בושה להעמיד כל אולימפיידה   שחיינים שבודקים כל פעם  מחדש את ה"יבלות" בכפות הרגליים של אחרוני השחיינים שעמם במישחים. כשהראשון במשחה יוצא מהבריכה, נוגע השחיין שלנו בקיר... אז נכון אפשר לומר שהוא כישרוני ואין עליו, ובשנה הבאה במכללת "האלופים" בקונטיקט ארה"ב אבל דחילקום ! יש גבול גם לזילזול של המערכת הזאת באינטליגנצייה של הצבור בישראל, וגם לחובבנות ה"מקצועית" שאנו מפגינים בהעמדת נבחרת החלומות שלנו.

וכנ"ל בסייף , סייפים מה זה מוכשרים , אבל בורות כזאת באסטרטגיית הקרב עוד טרם ראיתי! שום תחכום, חוסר זהירות, התלהבות בלתי מרוסנת. איך סייף מאבד בדקה יתרון בן 4-5 נקודות לאיזה "טירון" מקנדה. הם לא מוכנים ???!!! אל תביא אותם ובלי ספורי פציעות מסמרי שיער וחוסר ריכוז, זאת לא חגיגה עם פקניק בטבע.

תראו באיזה פונדמנטליסטיות מתייחסים הסינים לספורטאי שלהם, לנבחרות שלהם. אימון זה אימון, רמה זאת רמה, ה"אילתוריזם" הישראלי, אין לו מקום שם. שם בסין, ספורטאי חסר עשירית שנייה, מראים לו את הספסל, יש עוד הרבה כמוהו. אצלנו אפילו ספסל לשבת עליו אין.

אני לא רוצה להמשיך ולדבר גם על ענפים "צולעים" אחרים, שפעם זכינו בהם במדליית ארד, ואנחנו עדיין "צובטים את עצמנו מול  המראה " וחושבים שכבר כבשנו את העולם ולא צריך יותר להתאמץ "הג'ודו ספורט ישראלי" (עאלק). אז הראו לנו איזה ספורט הוא. חוץ אולי מגל הלוחם שיישבו כל השאר בבית עד ש"יחכימו".

נקודות אור באמת של כאלה ש"ירקו דם" על-מנת להגיע להשגים אנו מוצאים בענף השייט, שם באמת יש לנו מה לומר, ובענף זה המתחרים משקיעים 120% כדי לבוא מוכנים לפיינל באולימפיידה. או בהתעמלות, אלכס שטילוב, שחי בתוך העולם הזה 24 שעות ביממה, יכול להתחיל ל"אכול" את ההתעמלות, הוא גם ישן התעמלות יש לו מאמן חדור אסכולת קרב ספורטיבית,  סובייטית, שיודע שכמו כל בעל מפעל מצליח, הוא חייב להביא לשוק את הטוב שבמוצריו.

ודחילכום שרק לא יתחרו לי בריצה ל-100 מטר  וכשהאצן יזכור על-פה את כל מספרי החולצות בגבם של מתחריו, יאמר איזה פרשן"הוא רץ למרות שמזה חדשיים הוא סובל פציעה חוזרת בדו גידי ובכל מיקרה, למרות ההפסד במקצה, יש כאן : ש י א   י ש ר א לי ח ד ש  פנטסטי !! שנשבר לאחר כ-תריסר שנים !

הא קופמן ?? שרק יעיזו להרגיז אותך !