לא פעם אני עוצר לחשוב על כל נבואות הזעם של גדולי האנליסטים והכלכלנים לגבי מצב הכלכלה בעולם בעת האחרונה.

מחירי הסחורות גואים, האינפלציה משתוללת, תחזית הצמיחה נמוכה, כלכלת ארה"ב במשבר, רוחות מלחמה, שערי מט"ח לא יציבים, כל אלו בנוסף על תחזיות שחורות משחור אמורות לדרדר את השווקים חזק למטה.

כלומר, אני כמשקיע, קורא את הכתבות, מקשיב לתוכניות, מנתח בעצמי ואין מסקנה אחרת מאשר לברוח מהשוק ויפה שעה אחת קודם.

אם כך הדבר, מדוע השוק לא נופל חזק יותר? מדוע אנו לא מתעוררים בבוקר ומגלים שהבורסה יורדת 6 אחוז? מדוע הנבואה הזו לא מגשימה את עצמה?

כדי לענות על השאלה הזו, עלינו להביט עמוק לתוכנו, ואז קצת החוצה לבורסה ולהסיק: אנו אופטימיים חסרי תקנה מטבענו!

מה שמניע את הבורסה זו הנחה אופטימית שמישהו יקנה מאיתנו סחורה במחיר גבוה יותר וכך נרוויח.

אם אף אחד לא היה מאמין בבורסה, לא היתה בורסה!

למעשה אנו מניעים בעצמנו את הבורסה לעיתים באופן מנותק מציאות מערכו האמיתי של הנייר אותו אנו רוכשים.

בסופו של דבר, כולנו יודעים שעם כל הכבוד לתחזיות השחורות, מי שאוגר מספיק סבלנות , ירוויח כאשר השווקים יחזרו לעלות ומי שמזומן באמתחתו רוכש כעת סחורה מתוך אותה הבנה. כאלו אנחנו, אופטימיים.

לבלוג של כלכלה להמונים