כל אחד מאיתנו הוא חלק מהסטטיסטיקה שמפרסמת הלישכה. כולנו קונים, רוכשים וצורכים. כולנו יודעים או לפחות צריכים לדעת כמה אנו משלמים יותר בימים אלו על סל הצריכה שלנו אם זה בסופר מרקט או במוסך או בתחנת דלק.

מדד חודש יוני היה נמוך מאוד, 0.1 אחוז, בעוד שעליית מחירים ניצפתה בחודש זה.

בנוסף, בסקירתי הקודמת בנושא הדולר-שקל, הערכתי שהתחזקותו המלאכותית של שער הדולר האמריקאי אל מול השקל ע"י התערבות בנק ישראל, תחזק את האינפלציה ( "מנגנון התמסורת").

אכן, חודש אחרי, כל עליית המחירים שנצפתה יחד עם התחזקותו של שער הדולר האמריקאי הביאה לעליית מדד של 1.1 אחוז בחודש יולי.

להפתעתי , אף אחד מה "חזאים ההמומים" לא מזכיר את שער הדולר כאחראי  בשליש על מדד המחירים לצרכן אלא בעליית מחירים בלבד. אולי זה נח לבתי ההשקעות לא להזכיר את התחזקות הדולר בשל פוזיציות שנרכשו....

נוסף על כל אלו, כתוצאה מהרפורמה בשירותי הבנקים ובעמלות, התייקרו השירותים הבנקאיים במעל 16 אחוז , מה שתרם לאינפלציה, בומרנג קלאסי שנזרק ע"י בנק ישראל.

עליית מדד מחייבת העלאת ריבית מצד בנק ישראל בימים כתיקונם כדי לרסן אותה מה שיגרום לירידת תשואות אג"ח והתחזקות השקל אך בימים אלו, תפקידו של  הנגיד לא קל מאחר ומעל לסכנת האינפלציה, קיימת סכנה מוחשית יותר של גלישת המשק למיתון כחלק מתהליך המיתון העולמי שבפתח, כלומר, השארת הריבית על כנה או אפילו הפחתת ריבית. 

לכל "ההמומים" אני יכול להגיד, האינפלציה משתוללת בארה"ב, אירופה, ובמזרח, מישהו חשב שמדינת ישראל המייצאת 80 אחוז מתוצרתה לחו"ל תדלג על פני האינפלציה הגלובלית?

לבלוג של כלכלה להמונים