יש חשיבות מכרעת לחופש הביטוי וחופש העיתונות במדינות דמוקרטיות. במיוחד במדינה כמו שלנו שמוצפת פרשיות שחיתות שלטוניות על ימין ועל שמאל. הקשר בין הון לשלטון הוא עתיק יומין, הוא מתקיים במדינות טוטליטאריות וגם במדינות דמוקרטיות כמו ארה"ב למשל שהיא דוגמא משקפת של התופעה.

כיוון שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית אין דרך למנוע את הקשרים הללו והם מתנהלים באופן טבעי מתוך אינטרס משותף של שני הצדדים, ההון והשלטון.

אבל, חשוב מאוד לחשוף לעיני הציבור את התופעה הזאת. עצם החשיפה עצמה יש בה חשיבות על מנת להציב את הגבולות לקשרים הללו. שלא לדבר על כך שאחד היסודות של הדמוקרטיה הוא חופש הביטוי.

מן הפרשה של האחים עופר נגד הסרט של רוזנטל עולה טעם רע אל דיקטטורה של אנשי ההון, שבאופן טבעי אינם שמחים לחשוף את הקשרים שלהם ואת המעשים שלהם בציבור.

אפשר לטעון הרבה דברים, אך אי אפשר לטעון נגד רוזנטל שהוכח כעיתונאי אמין ולוחם צדק.

האינטרסים של האחים עופר ברורים לי, אך הם אינם יכולים לסתום פיות.

אני מציע לאחים עופר לשפר את דרכיהם ולא להתשמש במשאבים האין סופיים שלהם כדי למנוע מהציבור לדעת מי הם באמת ומי החברים שלהם ומה טיב היחסים ביניהם. החברים שלהם הם אנשי ציבור שאנו משלמים את משכורותיהם ואי לכך הם חייבים לנו דין וחשבון.

לבלוג של בועז דקל