הטרנד החדש בדיון על מדינת הרווחה הישראלית הוא להתגולל על קצבאות הילדים.

מתנגדי מדינת הרווחה מספרים לנו עד כמה הקצבאות האלו גרועות, ואיך כל מה שהן עושות זה לעודד את החרדים לעשות עוד ועוד ילדים שאינם מצליחים לפרנס. תומכיה של מדינת הרווחה מסבירים לנו שאמנם קצבאות ילדים זה רע, אבל אפשר לנצל את אותם סכומים בדיוק כדי לדאוג לילדים בצורות אחרות.

אז תנו לי לצאת כאן רגע מהקופסה הזו: קצבאות ילדים זה אחלה. זה אחלה אפילו שש"ס תומכים בזה!

הסיבה שאני חולק על הקונצנזוס בדבר קצבאות הילדים היא כפולה: ראשית, הנתונים שמראים שהקיצוץ בקצבאות הילדים הוריד בצורה דרמטית את הילודה של החרדים הם מפוקפקים. שנית, גם אם הנתונים האלו נכונים, זו אינה סיבה מספקת לקצץ את קצבאות הילדים.

איכות הנתונים

לגבי הנתונים - כולם מצטטים את ה'מחקרים' שמראים שהילודה של החרדים ירדה בעקבות קיצוץ קצבאות הילדים. אלא שלא ראיתי מחקרים כאלה - הדבר היחיד שראיתי הוא את שטרסלר עושה מניפולציות על נתונים. הוא לקח את נתוני הילודה בשתי ערים חרדיות - בית"ר עילית ומודיעין עילית - ובדק מה קרה בהן בשנים שבהן קוצצו קצבאות הילדים. הוא גילה שבין 2001 ל-2006, חלה ירידה משמעותית בפריון בשתי הערים.

אלא שעיון נוסף בנתונים מזכיר לנו למה אנחנו צריכים אקדמאים כדי שינתחו נתונים כאלה בשקט ובשלווה, ולא עיתונאים שצריכים להספיק לדד-ליין של מחר. הנתונים האלה רחוקים מלהיות משכנעים.

ראשית, ההנחה של שטרסלר  - שאם הייתה ירידה בשיעור הילודה בשתי ערים חרדיות, במקביל לקיצוץ בקצבאות הילדים - כנראה שקיצוץ בקצבאות הילדים מוביל לירידה בילודה, היא הנחה בעייתית מאוד. האם הדבר היחיד שקרה בשתי הערים האלו, או בציבור החרדי בכלל, הוא קיצוץ קצבאות הילדים? מהן המגמות של שיעור הילודה לפני התקופה המתוארת? אחריה? האם הייתה הגירה משמעותית מהערים האלו או אליהן? אי אפשר להסיק מסקנות מכמות כזו של נתונים, בלי לערוך מחקרים משלימים.

אבל גם אם נניח שאכן, אפשר לקשר בין שני הנתונים שלנו - קיצוץ קצבאות הילדים והירידה בילודה - הנתונים עדיין לא משכנעים, מכיוון שהתאריכים לא מתאימים.

הנתונים שמספק לנו שטרסלר הם השוואה בין נתוני 2001 לנתוני 2006. בשנים האלו קרו שני שינויים משמעותיים בקצבאות הילדים - בשנת 2001 הן הועלו בצורה דרסטית בעקבות הסכם קואליציוני, ואז בשנת 2003 קוצצו חזרה על ידי ביבי, לרמה נמוכה מזו שהייתה טרם ההעלאה (במידה ניכרת).

אלא ששיעור ילודה לא מייצג את הלידות בשנה מסויימת, אלא את כל הלידות של כל הנשים הנמדדות(חישוב שיעור הילודה הוא מעט מסובך, ולא מאוד רלוונטי, אז נעזוב אותו כרגע). לכן, ההבדל בין 2001 ל-2006 משקף הן את ההחלטות של נשים בין השנים 01-03, עת הקצבאות היו גבוהות, והן בין השנים 04-06, שאז הן היו נמוכות. אם החרדים היו מכונות ניצול ביטוח לאומי ששטרסלר מתאר, יש להניח שהייתה מתרחשת עליה בילודה בשנים שבהן הילודה הייתה גבוהה, וירידה בשנים שבהן היא נמוכה - ובסופו של דבר, היינו אמורים להגיע לממוצע דומה לזה של השנים הקודמות.

למה לא לקצץ

אבל גם אם נקבל את ההנחה שקצבאות הילדים מעלות את הילודה, עדיין לא הסכמנו שקצבאות ילדים זה רע.

השאלה הראשונה שעולה היא - אז מה? ואם אכן, קצבאות ילדים מעלות את שיעור הילודה, למה זה רע?

התשובה המקובלת היא 'כי משפחות צריכות להגביל את מספר הילדים לכמות שבה יוכלו לתמוך כלכלית'. התשובה הזו היא חסרת תוכן, כי שאלת התמיכה הכלכלית בילדים מושפעת ישירות משאלת הקצבאות - משפחות רבות יכלו לתמוך בילדיהן בהינתן קצבאות ילדים, ולא יוכלו לתמוך בהן בהיעדרן.

קיימות תשובות אחרות אפשריות - למשל, רצון בצמצום הילודה. אבל לפני שאנחנו מדרדרים ילדים לעוני כדי לצמצם את הילודה של החרדים, כדאי לשאול את עצמנו למה, בעצם, אנחנו עושים את זה.

ומכאן אנחנו מגיעים לשאלה השניה - מול מה עומדת הירידה בשיעור הילודה? קצבאות ילדים הן אחד המכשירים המוצלחים ביותר להוצאה של משפחות מעוני. ראשית, משפחות עם ילדים - ויותר מכך, משפחות מרובות ילדים - מועדות יותר מהממוצע לעוני. קצבאות הילדים מעלות אותן, פעמים רבות, מעל קו העוני.

הן כל כך מוצלחות בגלל שהן קצבאות אוניברסליות. לא קצבאות מהסוג של 'תבוא,תתחנן אלינו, ואחרי שתעמוד מספיק בתור, והפקידה תרד לך קצת לחיים, אולי ניתן לך כמה גרושים'. רשמת את הילד בבית החולים, אתה מקבל את הקצבה. לא צריך לזכור, לא צריך לעשות כלום. כך, גם האתיופי שירד אתמול מהמטוס, וגם הבדואית שלא סיימה בית ספר יסודי - גם הם מקבלים קצבאות ילדים, בלי שהם יודעים איך אומרים 'ביטוח לאומי'.

אנשי שמאל רבים מציעים 'למצוא תוכניות חליפיות' במקום קצבאות הילדים. מעונות יום, תוכנית הזנה בבית הספר, חופשת לידה - כולן תוכניות מצויינות, שפותרות בעיות מבעיות שונות. הן לא מסייעות בהבטחת קיום בכבוד לכל משפחה בישראל. עוד לא שמעתי על הצעה אלטרנטיבית שמבטיחה דבר כזה.

אז למה כן מקצצים?

השאלה הנשאלת היא - אם יש כאן כל כך הרבה יתרונות, למה יש קונצנזוס נגד קצבאות הילדים? סיבה טמונה, לטעמי, בציבור שמקבל את הקצבאות האלה.רוב המשפחות מרובות הילדים הן ערביות או חרדיות - קרי, שונות מאוד מהציבור שמשתתף בדיון התקשורתי בישראל.

הבעיה הראשונה עם זה היא שהציבור הזה - יורשיהם של האחוס"לים, שירדו מגדולתם - שאוהב לחשוב על עצמו כציבור נאור ומשוחרר מדעות קדומות - הוא ציבור מסוגר וסקטוריאלי כמו כל ציבור ישראלי אחר, אם לא יותר.חבריו אינם אוהבים לראות משאבים מדינתיים נמלטים משליטתו, גם אם הם תומכי מדינת הרווחה. ההטבות של מדינת הרווחה הן מצויינות, כל עוד הן הולכות להורדת שכר הלימוד. קצבאות ילדים - או תקצוב מוסדות חרדיים? חס וחלילה.

אבל קצבאות הילדים הן בעייתיות במיוחד, בגלל שהן - לכאורה - מעודדות ילודה. כאשר הציבור הפוסט-אחוס"לי ^[1] תומך בקצבאות הילדים, לא רק שהוא מעביר משאבים לקבוצה אחרת - הוא גם עושה זאת באופן שיחזק אותם. קצבאות ילדים, לפי האגדה, מעודדות ילודה - ובכך תורמות לגידול בסקטורים שאחר כך יהפכו לחזקים יותר בזכות גודלם.

הערות שוליים:

1. ביטוי יפה, לא? נראה לי שאאמץ אותו ↩

לבלוג של נדב פרץ