גלשתי לאחת מתחנות חברת דלק הפועלות במפרץ חיפה. עוד לא דיממתי מנוע ואחד המתדלקים נעמד ליד הרכב. אה יש לך דלקן הוא סינן. תוך שניות שרבב את אקדח התדלוק לרכב ונעמד ליד המשאבה כאומר, אני את שלי כבר עשיתי היום. לא רחוק מהמשאבה ישבה מתדלקת עם סיגריה דולקת בידה. הפסקת צהריים מסוגננת רק שהתחנה לא תידלק..  

תוך כדי התדלוק ובלי להפריע את מנוחת העובדים, ביקשתי לנקות את חלון הרכב. על יד המשאבה שוכן מתקן עם מים ובתוכו מגב לנוחות המתדלקים. המגב שלקחתי כבר מזמן סיים את תפקידו  ואינו ראוי לשימוש (ראו תמונה מצורפת). אבל לעובדי התחנה והנהלתה זה לא מפריע. לבסוף גם נכנסתי לחנות הנוחות שבמתחם התחנה. ומייד נזכרתי שחנויות מנטה של חברת דלק הן מהיקרות ביותר במגזר, ברחתי כמו מאש.  

באתר האינטרנט של דלק כתוב: " 228 תחנות פזורות לנוחיותך בכל כבישי הארץ ומציעות לך שרות אדיב, מבצעים מפתיעים ועצירה מרעננת בכל נסיעה". הביקור שלי היום בתחנת הדלק בחיפה ממש הוכיח שכל מילה באתר כתובה בסלע.   

הלקוח הישראלי לא דורש יותר מידי, אנחנו לא אמריקאים וחיים במזרח התיכון. אבל חברת דלק ממש מזלזלת בלקוחותיה ואינה מעריכה את נאמנותם. מצב התחנה הוא פועל ישיר משיטת ניהול התחנות המקובלת בחברות פז ודלק. הגיע הזמן שמעבר לחיסכון והעצמת הרווחים יקדישו קצת תשומת לב ללקוחות וצרכיהם.  

מהמצב כיום הם יכולים רק להשתפר.

לבלוג של הצרכן