היום אמורים לקבל 40000 חיילי מילואים ששירתו מעל 22 יום בשנת 2007 תגמול על שירותם, ע"פ החלטת הממשלה. כרגיל במחוזותינו אין טוב בלי רע. על ההחלטה הזו כבר יש אלה שקופצים וצועקים חמס.

ומי אלה שזועקים בקול גדול?  אותה תנועה שמתיימרת לייצג את חיילי המילואים ולטפל בעניניהם, ולדאוג לזכויות המילואימניקים, "תנועת בלת"מ", שהגדילה לעשות ואף עתרה לבג"צ כנגד אותו תגמול. בטענת השווא שאותו תגמול יצור אי שיוויון בין המילואימניקים, אלה שזכאים לאותו תגמול ואחרים שאינם זכאים כי לא הגיעו למכסת 22 הימים ע"פ אותה החלטת ממשלה, וברכתו של הרמטכ"ל.

האם אין הבדל בין מילואימניק למילואימניק? האם אין הבדל בצבא הסדיר בין חייל קרבי שלא יודע מה זה בסיס אם קבוע, וכל שירותו נודד ממקום למקום כאשר חלק גדול מתנאי שירותו הם אוהל ומקלחת שדה, לבין חייל עורף שאם לא ישן במיטתו מידי ערב, אז לפחות זוכה לחדר משלו ופרטיות שחייל קרבי רק יכול לחלום עליה. זה מתבטא במשכורת הצבאית הגבוהה יותר, מענק שחרור מוגדל, ואפשרויות למילגות ולימודים שחייל העורף אינו זכאי להם. אותו הדין לחיילי המילואים.

חייל מילואים שמשרת ביחידה קרבית, ועושה פעילות בט"ש שאורכת מינימום 21 יום, לא כולל אל"ת, בנוסף לעוד אימון שנערך לפחות פעם בשנה באליקים או צאלים שעורך מינימום 5 ימים, מן הסתם מגיע לאותו מספר ימים שנקבע בחוק כזכאי לאותו תגמול. האם חייל מילואים שעורך תרגיל גיוס ומשרת בשלישות ומגוייס כפעמים שלוש בשנה ליומיים שלושה מקסימום משלם את אותו המחיר שמשלם חייל מילואים קרבי שיוצא מביתו ל30 יום? (לא שיש לי דבר או חצי דבר כנגד חיל השלישות, הבאתי זאת רק כדוגמא שאני מכיר מקרוב מחבר יקר שלי שמשרת שם). אני אפילו לא מדבר על קצינים שעל אותם 30 יום שחייל עושה, 

כל הסיורים המקדימים והתיאומים שלפני, מוסיפים לפחות עוד 10 ימים, שלא לדבר על עשרות החד יומיים וההשתלמויות שקצין נאלץ לערוך מידי שנה. אז כן, אני עושה בממוצע בין 60 ל70 יום בשנה מילואים שזה הרבה הרבה מעל הנורמה, ואני לא לבד, כמוני יש עוד אלפים.

אני לא מקטר (טוב אולי לפעמים כן) ואני לא עושה השוואות עם מילואימניקים אחרים על שלל תפקידיהם, אבל בוודאות אני יודע שאני עושה יותר ונותן יותר, ואם המדינה מחליטה לגמול לי על כך, התנועה האחרונה שהייתי מצפה ממנה לפתוח את הפה זו תנועת בלת"מ. ובלי קשר, אם ע"פ המספרים מדובר על פחות מ20% מכלל האוכלוסייה שעושה מילואים הייתי מצפה מהמדינה שתעשה ותתן יותר לאותו אחוז קטן שעם השנים הולך וקטן עד שייעלם לגמרי.