1) 613,000. זאת כמות התוצאות אם תכתבו בגוגל: "גאידמק". 522,000. זאת כמות התוצאות אם תכתבו בגוגל: "שמעון פרס". אם למישהו היה ספק כדאי שהוא ישכח מזה - ארקדי גאידמק עושה מה שהוא רוצה והאיש הכי מעניין בתקשורת ובציבור היום. כל החלטה של ארקדי, שעד לפני 3 שנים היה אלמוני לחלוטין, מלווה בעשרות טורים ואלפי תגובות. אנשים מפרשנים אותו ומנסים להבין מה הוא מנסה לעשות בכל צעד. התיאוריות רצות בחופשיות.

ארקדי גאידמק עושה מאיתנו צחוק. אין דוגמא טובה יותר ממסיבת העיתונאים באוגוסט האחרון, בה הוא הודיע שפרננדז ושום יהיו המאמנים של בית"ר ירושלים. את המסיבה הזאת ליוו מליוני השערות לגבי זהות המאמן הבא של בית"ר. במשך 4 ימים, בין יום חמישי לשני הבא, בו נערכה מסיבת העיתונאים, הועלו עשרות ספקולציות. גאידמק שמר את הקלפים קרוב לחזה. הוא הצליח לגרום לכל אוהדי ספורט, ואפילו כאלה שלא, להיות במתח וציפייה - והכל כדי לשמוע את מוצא פיו של ארקדי התותח.

גאידמק הוא המראה המושלמת לצד השלילי של החברה הישראלית. גאידמק הוא איש קטן אבל המבוקש במדינה, אחד המפורסמים במדינה ורב עוצמה. כל החלטה שלו, כל אמירה גורמת לזעזועים ולבלאגנים. הוא מראה לחברה שמפארת אדם מפוקפק, שמקבל החלטות פתטיות, יציב כמו נדנדה, שיכול יום אחד לשנוא את פלוני ויום אחרי להיפגש איתו. אם לא היה לו את ההון הכ"כ גדול שלו (ולא משנה אם הוא במצב כלכלי לא בשמיים כרגע) הוא היה נבעט מהכותרות תוך שעתיים מהרגע הראשון ששמענו עליו. גאידמק מנצל את הפחד של אוהדי בית"ר שיעזוב ולכן הוא חסין מביקורת.

באיזשהו מקום, כולם מפחדים שהוא יעזוב. התקשורת מפחדת שלא תקבל כותרת ענקית כל יום מגאידמק; האוהדים מפחדים שהקבוצה תחזור לימי פניג'ל, במקרה הטוב; האוהדים של היריבות מפחדים שבמקומו יבוא מישהו רציני שנותן שקט לקבוצה. כולם רוצים אותו לידינו ולכן נזהרים מלעצבן אותו. אתר one, למשל, משתחווה לאדון גאידמק. גאידמק מנצל את כל הדברים האלה ועושה מה שבא לו.

גאידמק הוא אדם שקשה להתעלם ממנו. מצד אחד, הוא עזר לתושבי שדרות והפך את בית"ר לקבוצה החזקה בארץ, מה שנותן לו לא מעט תמיכה; מצד שני, קשה להתעלם מהאינטרסים האישיים שלו בכל מהלך. וזאת המטרה של ארקדי: שכולם ידברו עליו ויחכו רק לשמוע מה שיש לו להגיד. אם מחר ייכנס אדון ארקדי מסיבת עיתונאים כולם יהיו במתח עצום מתוך ידיעה שעוד רגע יישמעו על זעזוע ענק - גם אם בפועל גאידמק רק ישאל מישהו במסיבת העיתונאים אם הוא יכול להמליץ לו על מסעדה טובה.

אתם באמת חושבים שאכפת לו מתפקיד ראש העיר? שאכפת לו מירושלים? הסיבה היחידה שהוא רץ לבחירות זה לקבל קצת פרסום. גאידמק מקבל שלל עצות משלל מומחים ויועצים - ופשוט מחפש את הסוס המנצח. ב-2005 התברר לו שכדי לקבל פרסום כדי לו לקנות קבוצת כדורגל ועכשיו היועצים אמרו לו ששווה לו לרוץ לבחירות. לגאידמק לא אכפת אם הוא יפסיד בבחירות - מה שברור שבאמת יקרה - והוא אפילו מעדיף את זה - כי אם הוא ינצח הוא יצטרך להתמודד עם בעיות שאין לו שמץ של מושג לגביהן. אתם רואים את אדון גאידמק מתקן את הבעיות שיש בבירה לגבי הרכבת הקלה, לגבי השליטה של החרדים בעיר או בונה את ה'ארינה'? לא נראה לי. אני כבר מעדיף את מאיר פרוש, המתמודד החרדי של אגודת ישראל.

גאידמק יפסיד בבחירות - אבל הוא המנצח האמיתי. אם פגישה שלו עם שולה זקן או אבי לוזון גורמת לכ"כ הרבה כותרות כנראה שהתקשורת לא יכולה בלי ארקדי. התקשורת תלויה בו ובססגוניות שלו. וארקדי מנצל את זה ומשחק בנו, בייחוד בתקשורת.

בשנה שעברה חשבנו שהוא למד. שהנה, הוא מבין שכדי שבית"ר תצליח הוא צריך להיות שקט. בינתיים, הליגה בקושי התחילה ולגאידמק יש ברזומה כבר כמה "רעידות אדמה": הוא נפגש עם זקן כאמור, אבי לוזון, משה דדש וכד', קיים מסיבת עיתונאים דרמטית והעיף לעזאזל את ההנהלה. אם מישהו לא מפקפק ביציבותו של גאידמק - מה יש לו להגיד על כך שגאידמק העיף את ארזי, אותו אחד שהוא כ"כ האמין בו, כנראה, במהלך השנה והשמונה החודשים האחרונות. ועכשיו כולם מדברים על כך שהוא עומד לעזוב. אין לי מושג אם זה נכון, לאף אחד אין מושג, אבל גאידמק נהנה מכל רגע.

החברה הישראלית מהללת אדם רק בגלל הונו. גאידמק הוא איש קשטן שהפך לגדול רק בגלל כספו. האוהדים של בית"ר נוהמים לבואטנג ודורשים ששום יילך הביתה - אבל לא יגידו מילה את גאידמק, שמא הוא יברח. גאידמק הופך אותנו לבובות.

לגבי ארזי, מצחיק שבסביבתו של גאידמק, כלומר מקרוביו (נראה לי שאדון מקורב עסוק מאוד. כל פעם ששחקן רוצה לעזוב קבוצה או שר בממשלה רוצה לעשות משהו מקורב אומר מה שהוא חשוב), טוענים שארזי "לא מבין בכדורגל". אם גאידמק גורם לכך הרבה רעש וכל כך הרבה חוסר ביטחון בקרב המערכת הבית"רית וגורם לכל כך הרבה לחץ נראה שהוא זה שלא מבין. ואל תגידו שלגאידמק לא אכפת מהצלחתה של בית"ר: נכון, הכסף הרב שלו מאפשר לזרוק הרבה מאוד כסף, אבל בטח אכפת לו מה קורה עם הכסף שלו, לא? במיוחד כיום, אם הוא במצב כלכלי רע, כמו שאומרים. ארזי, על כל פנים, עשה עבודה נהדרת.

הוא ייצג את בית"ר בצורה מעולה בבית הדין, הוא לא היה הפודל של גאידמק, בניגוד לשקלאר, קודמו - ולראייה, הדרישה שלו להביא את פרננדז ולא אוחנה. ארזי, בניגוד לאיש שמעליו, באמת התעניין קודם כל באינטרס של בית"ר. נכון, הוא הרוויח סכומים מוגזמים - אבל מה רציתם, שהוא יסרב למשכורת כזאת? ארזי יצר שקט מופתי במערכת בשנה שעברה (השנה, כבר לא היה לו מה לעשות, בגלל הבלאגנים של גאידמק), לקח אחריות, והיה קשוח מאוד. או.קיי, העובדה שהוא לא היה קרוב לכדורגל בעייתית - אבל בניהול, שזה התפקיד שלו, היה לו ניסיון. הבנה בכדורגל עוזרת - אבל יו"ר אמור  לדעת לנהל כדורגל ולא בהכרח להבין את המשחק - בשביל זה יש את הצוות המקצועי. ולנהל כדורגל הוא ידע לעשות.

ארזי היה תקיף בהרבה משקלאר, לא פחד לענות לגאידמק ודאג לא להפריז בתקציב הקבוצתי. אדם אחר היה מבזבז חופשי, מתוך ידיעה שהכסף הוא של גאידמק. אבל ארזי לא היה כזה. ארזי לא קורבן והוא יקבל פיצויים יפים - אבל עדיין גאידמק פיטר אותו על כלום. גאידמק הרס בבית"ר כל פיסת היררכיה - ברגע שהוא, הבוס הגדול, מתעצבן כולם באותה דרגה - ואז גם מצבו של האח של הספר של האפסנאי יציב יותר משל היו"ר. כולם פתאום באותה רמה - וארקדי כמה רמות מעליהם. הפיטורים האלה ויותר מזה - הרמזים לפיטורים (אצל שום זה מסיבת העיתונאים, אצל ארזי אלה הפגישות עם הסלמים הירושלמים, שרובם, אגב, רק מנצלים את בית"ר) מורידים מאוד מהאמון של השחקנים באנשים שאמורים להיות מעליהם - כי הם רואים כמה המצב שלהם רגיש. איך השחקנים יסמכו ויאמינו בשום כשהם יודעים שהוא בדרך הביתה?

2) הבעיות המקצועיות של בית"ר הן בעיקר תוצאה של ההתנהלות הבזיונות של גאידמק. אין אדם בעולם שיכול לתפקד מתוך ידיעה שכל רגע עשוי לקבל מכתב פיטורים. מישהו מופתע מחוסר התפקוד של שומי במשחק מול סכנין? התבוסה לקרקוב גרמה לכך שכל הפסד או אפילו תיקו ישלחו אותו הביתה. הנזקים שעשה גאידמק חילחלו עמוק-עמוק למערכת המקצועית. זה הוריד המון מהביטחון של כולם, גם השחקנים, במיוחד העשירים - כי הם שמעו גאידמק מקצץ משמעותית בתקציב ולכן ידעו שהם בסכנה. כמה מפתיע שהם היו כ"כ חסרי ביטחון בקריית אליעזר ביום ראשון?

מבחינה מקצועית, המשחק הבית"רי היה תקוע. מה שהיה חסר לבית"ר זה לא שחקן יצירתי - הרי במשך 90 דקות היו לבית"ר לפחות כמה שחקנים יצירתיים על המגרש - זנדברג, ברוכיאן, בן שושן, יצחקי, ורד, פרננדז. הבעיה הייתה שאין מי שייקח מנהיגות. כשמי שאמור להוביל ולהנהיג את בית"ר, עידן טל, בכושר עלוב לא היה מי שייקח אחריות. וכשבואטנג רוצה רק לעזוב (וגם אם הוא לא יודה בכך - הוא רוצה ללכת) וכשהראש שלו רק עסוק בהצעות מפתות שונות מישהו מופתע שהוא לא מתפקד? בואטנג לא מנהיג ואין לו את האופי לזה - אבל יש לו את היכולת להניע את הכדור, לשלוח כדורים מדויקים מסוכנים לחלק הקדמי וגם להצטרף לחלק הקדמי, מה שהוא בד"כ נמנע מלעשות. הוא מעדיף להישאר על קו חצי המגרש, או באיזור שלו, ואו לשחרר מהר מאוד כדורים, או לעצור את ההתקפה ולהאט אותה לפעמים. לטל יש הצטרפות טובה לחלק הקדמי, הנעת כדור, ניסיון, מנהיגות, חוכמת משחק, בעיטה נהדרת ויכולת מסירה. הבעיה היא שעד עכשיו, בעיקר במשחק מול ויסלה, הוא מתעסק בשטויות - עבירות מיותרות, אגרסיביות שלא צריך, תוך כדי משחק עצבני למדי. לבית"ר אין מי שייתן את הפס להתקפה, וזנדברג וברוכיאן לבד לא יכולים להחזיק את המשחק הבית"רי. עד עכשיו בית"ר מסתמכת ברוב משחקיה על יכולת אישית בלבד, על מושיעים - על ברוכיאן מול קרקוב וחיפה, ועל זנדברג מול נתניה וסכנין. אבל בלי התמיכה של מרכז השדה הבית"רי, בד"כ החלק החזק של הקבוצה, זה לא הולך. לבית"ר חסר מנהיגות, חסר כרגע שחקן שייקח אחריות במרכז השדה, מישהו מנוסה שירגיע את כולם, יחלק מסירות וינהל את המשחק - כשטל ובואטנג לא מתפקדים נראה שפשוט אין כזה לבית"ר כרגע.

במשחק מול סכנין בית"ר הייתה שקופה. למרות משחק טוב של האגפים (זנדברג, ברוכיאן, זיו ולפרקים אלברז), לא הייתה שום תמיכה ממרכז השדה. זנדברג היה היחיד שניסה לתת כדורים לחלוץ המטרה בן שושן (חלוץ מטרה, עאלק). בן שושן לא מסוגל להסתדר בתפקיד הזה. הוא אמור לשחק באגף, בגלל משחק האחד על אחד שלו, או במרכז, כחלוץ שני - בגלל הנטייה שלו להיכנס לרחבה ויכולת ההתמקמות ברחבה. אין לו את הכוח, את הסיבוב, את הגובה, הדומיננטיות ואת משחק הראש כדי לשחק כחלוץ מטרה. בתפקיד הזה הוא פשוט נעלם. התפקיד הזה הגביל אותו - הוא ידע שהוא הנקודה האחרונה בהתקפה ולכן הוא חייב להיות בסביבת הרחבה, ואסור לו להשתחרר חופשי. כל משחק החוד היה על הכתפיים שלו. מה לעשות שאבראו בדרך החוצה וטוטו לא עבר בבקרה?

סכנין קלטה מהר מאוד את הכיוון. פרדי דוד הכין אותה מצוין - היא צופפה, ע"מ להתמודד עם מרכז השדה הבית"רי. היא ניצלה את הכוח של אנסומבו במרכז השדה כדי לגרום לבית"ר לשחק דרך האגפים - אבל בלי תמיכה של מרכז המגרש. להתקפות הצטרפו מעט מדי שחקנים - אלברז, אבל על כל מהלך טוב הוא עשה חור בהגנה הוא נעלם בהתקפה, זנדברג, וגם זה עד שנמאס לו והוא הוחלף, זיו, אבל כתגובה הוא חורר בהגנה, כמו אלברז, וברוכיאן. כל השאר? נאדה. במחצית השנייה בית"ר נכנסה חזק ופתחה סוג של מומנטום - שנגמר מהר מאוד, אולי מתוך תסכול על חסור ניצול המצבים. בדקות האלה היה חסר רגל מסיימת, או ראש מסיים - כי לא יכול להיות שיצחקי מחטיא באחד על אחד, אחרי הגבהה מצוינת, עם הראש, או שברוכיאן מחטיא ממטרים ספורים.

מי שנמצא בכושר טוב זה זנדברג. זה התחיל בנתניה - והמשיך בסכנין. הוא פרץ משמאל, שיחק על היכולת הטכנית שלו, עבר שחקנים. הוא כמעט לא נכנס למרכז, בניגוד לברוכיאן, וזה לגנותו, אבל הוא דווקא עשה מזה דברים טובים: במקום להיכנס למרכז ההגנה החזקה והצפופה של סכנין הוא העדיף להגביה משמאל לרחבה, ועשה את זה בצורה טובה. הוא גם קיבל הרבה עזרה מזיו, שפתח מצוין את המחצית השנייה, עם הצטרפות מצוינת עד הסוף והגבהות מסוכנות - אבל כאמור, זיו שוב היה נקודת התורפה בהגנה. סכנין ניצלה את היכולת ההגנתית הרעה של אלברז וזיו כדי לייצר משם מצבים. מה שכן, זה לא קרה הרבה. סכנין איכזבה בחלק הקדמי, והייתה חייבת לנצל את היום הגרוע של בית"ר - וזה רק הופך את בית"ר למגוחכת יותר. סכנין הגיע לכמה מצבים, אבל לא בצורה עקבית ורק פה ושם. סכנים אולי נחלשה מאוד, אבל כמו שבית"ר שיחקה היא בהחלט יכלה לנצח.

האם בית"ר תיקח אליפות? אני עדיין חושב שהרכש של חיפה היה דל וחוסר הניסיון של הסגל שלה יתקשה לאיים השנה. בעתיד היא תוכל ליצור מהבסיס המצוין שלה קבוצה חזקה מאוד - כרגע זה יכול להפוך אותה לקבוצה סימפטית, טובה, אבל לא בהרבה מעבר. הפועל ת"א בנתה סגל לא טוב מספיק, יצירתי מאוד אבל לא תכליתי עם מאמן אפור שלא מתאים לסגל. אגפים טכניים מאוד - אבל חלשים מאוד פיזית. בלי בעל בית במרכז השדה, מישהו שיודע להחזיק כדור, לא דה סילבה, שהוא בכלל בלם. באדיר מיצה את עצמו מזמן, אניימה שוער נהדר אבל לא יציב, והמגינים עלולים להוות בעיה מבחינה הגנתית. יש לה יתרונות, היא קבוצה מוכשרת מאוד, אניימה כאמור מצוין, טופזאקוב די יציב, והמגינים מצוינים התקפית - אבל בלי פתרון במרכז השדה וחלוץ ישראלי בכיר בחוד יהיה לה קשה. יבואה יתקשה עם הדרישות של הפועל ת"א ובלי תמיכה של חלוץ ישראלי טוב באמת.

מכבי ת"א היא הסכנה המרכזית. יש לה את האגפים הטובים בארץ - ישראלביץ', בוזגלו, חדד ושבחון, שמשחק גם במרכז וגם באגף. אם הפועל טכנית - אז מכבי הכי טכנית בעולם. יש לה כישרון ענק, והרבה מאוד זרים (בזכות המתאזרחים). הספסל עמוק מאוד (חדד, יבוריאן, מלול וכד'), אבל היא לא מאוזנת - חסרים לה בלם ומגן שמאלי, ובעוד ההתקפה חזקה מאוד - ההגנה בעייתית. בן שמעון הצעיר מתאים לסגל הצעיר שנבנה - אבל יצטרך להתמודד עם המון לחץ ודרישות. מכבי היא הימור גדול - שאם יעבוד יהיה איום רציני על בית"ר, אבל לדעתי שווה להם לבנות יותר על העונה הבאה. השנה בית"ר תתיישר מתישהו ותשתלט על הליגה - מכבי בנתה סגל לטווח הארוך, שברגע שיהיה מיצוי בבית"ר והקבוצה תיחלש ישתלט על הליגה. השנה תהיה השנה האחרונה של בית"ר - אבל בכל זאת שלה. הסגל הישראלי שלה עדיין הכי טוב, ולאף קבוצה אחרת אין את פרננדז, בעל הדריבל המצוין, או בואטנג, השחקן החזק בליגה. אם בית"ר בכל זאת תפספס את האליפות השנה - מכבי ת"א תהיה זאת שתזכה, אם כי קשה מאוד לדעת - מכבי היא תעלומה. אסור לשכוח שהיא סיימה בתיקו 2 עם הכח החלשה, ובקושי רב ניצחה את בני יהודה.

לדעתי, הכל תלוי בבית"ר. כרגע זה נראה שהגורמים שקשורים לקבוצה עושים הכל כדי למנוע מבית"ר את האליפות - גאידמק עושה נזקים עצומים, האוהדים גרמו להורדת שתי נקודות בגלל מה שקרה נגד הרצליה בשנה שעברה, השחקנים לא מתפקדים ומשחקים לידי היריבות.

כדי שבית"ר תעלה על הדרך הנכונה צריכים בבית"ר שקט. צריכים לקבוע כבר עכשיו מי יהיה המאמן. צריך להשאיר את שומי - אבל אם כבר מעיפים אותו, אז עכשיו. גאידמק, בהערכה שבכל זאת הוא רוצה שבית"ר לא תיכשל גם בליגה, חייב להחליט עכשיו מי יהיה המאמן, להחליט הכל מהר ואז פשוט לסגור את הפה. רק ככה בית"ר תשתפר מבחינה מקצועית ורק ככה הביטחון יחזור לשחקנים.

המשחק מול מכבי יהיה קריטי. ניצחון יכול להתחיל משהו חדש בבית"ר ובעיקר יהיה הצהרת כוונות של בית"ר. אם בית"ר תנצח זה יחזיר לה את כח העוצמה שלה. לעומת זאת, הפסד והבלאגן שוב יחגוג. גם אם עד המשחק מול מכבי יהיה מאמן חדש פתאום אפילו המצב שלו יתערער אם הוא יפסיד למכבי. בסוף העונה המשחק הזה עשוי להיזכר כמשחק שעשה את ההבדל - או המשחק שגמר את בית"ר והעלה את הפער של מכבי ממנה ל-7 נק', או משחק החזרה לעניינים של בית"ר. או שסתם ייגמר בתיקו משעמם. מה שבטוח: מכבי מקבלת את בית"ר במצב הכי נוח בעולם, והעובדה שהמשחק ייערך רק בעוד שבוע וחצי לטובתה של בית"ר שיהיה לה את הזמן להירגע.

3) מילאן:

המשחק בין מילאם לבולוניה גרם לי לצאת ממנו ברגשות מעורבים. מצד אחד, מילאן שיחקה, מבחינה התקפית, כדורגל נהדר. מצד שני, אם ביכולת כזאת היא מפסידה מה יקרה כשהיא תשחק רע?

חוסר האיזון בין הגנת מילאן להתקפת מילאן מדאיג. בעוד התקפית למילאן יש את הקבוצה החזקה בעולם אולי, או לפחות הכי מוכשרת (שבצ'נקו, רונאלדיניו, קאקה, סיידורף, פאטו, אינזאגי. מפחיד, לא?). מצד שני, הגנתית מילאן מחרידה. השוערים כולם זקנים. אביאטי היה נראה לא חד מול בולוניה, וברור שחסר למילאן שוער נורמלי וצעיר. גם בלם חסר - קאלדזה עשה חורים בהגנה, ועלוב לראות שבחור בן 40 בשם פאולו מלדיני הציל את הגנת מילאן יותר מפעם אחת. פיליפ סנדרוס - זה הפרתון של גליאני ואנצ'לוטי? מבחינת האגפים, דווקא קשה להאשים את זמברוטה ויאנקולובסקי, אבל מרכז ההגנה לא תיפקד, וככה כל משחק ההגנה. בשער הראשון בולוניה יצאה למתפרצת מושלמת בלי הפרעה, ובשער השני אף אחד לא סגר את כובש השער.

התקפית, המצב מבטיח. רונאלדיניו ביכולת שיא. מחלק כדורים כל דקה, משתלב מצוין עם כל מה שזז, משאיר את סיידורף, אינזאגי ושבצ'נקו במצבים בטוחים. תיאום מושלם עם זמבורטה, שבמחצית השנייה עבר לאגף השמאלי. מילאן פתחה ב-4-3-2-1, כשבעצם כל המשחק מתבסס על המרכז - סיידורף ורונאלדיניו, ששיחקו מאחורי החלוץ. זה גרם לכך שמילאן תציג משחק מסירות מצוין, כולל מסירות מהירות וקטלניות בנגיעה. הפערים בין שחקן לשחקן היו נמוכים מאוד וזה הפך את המשחק של מילאן לקבוצתי מאוד. לאט לאט השחקנים צברו ביטחון ולרונאלדיניו חזרה שמחת המשחק - ואחרי כל מהלך מחא כפיים.

במחצית השנייה אנצ'לוטי עבר ל-4-4-2 וריווח את המשחק, כשרונאלדיניו בשמאל וסיידורף בימין. זה גרם לכך שהמשחק המילאנזי התבסס על הגבהות מהצדדים. רונאלדיניו, בתפקידו המקורי, רק השתפר והגביה כדורים ענקיים לרחבה. מדהים כמה טכניקה ואיזה טאץ' יש לו בכל נגיעה. בכמה נגיעות, לפעמים אחת הוא בודד שחקנים במצבים מדהימים - אבל רק בעיית סיומת נוראית גרמה לכך שמילאן תכבוש רק שער אחד בכל המשחק ולא שלושה כבר במחצית הראשונה.

גם מחמיצן כמו פיפו אמור לכבוש במשחק כזה. אינזאגי המלך, יודע להתמקם בצורה מושלמת ברחבה, ולכן גם אם הוא מחטיא החטאה נוראית - בהתקפה הבאה הוא גומר את המהלך בנגיעה שנראית קלה כ"כ - אבל זה הסוד שלו. שלשום זה לא קרה. גם שבצ'נקו לא כבש ועדיין לא הסיר את החלודה - אבל כולה משחק ראשון שלו, והוא נכנס רק במחצית. הוא לא היה מדויק, אבל ניצל את זה שפיפו היה בתוך הרחבה כדי להשתחרר ולבוא לקבל כדורים מהקשרים. הוא נראה רעב וניסה ליצור תיאום עם השחקנים שסביבו. פאטו נכנס למשחק מצוין, והדריבל המושלם, הטכניקה והמהירות כמעט גרמו לשער. סיידורף נעלם במחצית השנייה, אבל במחצית הראשונה שיחק נהדר - המהירות שלו גרמה לכך ששחקני בולוניה לא עמדו בקצב. מפתיע שדווקא עם רונאלדיניו הוא השתלב כ"כ טוב - הרי הוא היה המתנגד הראשי להבאתו.

נראה שחסרונו של קאקה עשה לו רק טוב. בכל מקרה, במשחק טכני, מהיר וקצבי מילאן העלימה את בולוניה. הסגנון הזה מתאים בול לרונאלדיניו. רונאלדיניו לא שחקן מהיר, הוא לא שחקן שרץ בלי כדור, ובטח שעם הכדור, אבל התנועה שלו אדירה ומהמהירות בעולם. מבלי לחשוב הוא מייצר כדורים גאוניים. רונאלדיניו, כך נראה, בכושר מצוין (גם באולימפיאדה נתן כמה משחקים יפים, כולל אחד ענק, כולל צמד, בדרך ל-5-0) ופתח דף חדש. הוא נותן כדורים לחברים שלו בלי הפסקה והתחיל מצוין במילאן.

אז איך בכל זאת בולוניה ניצחה? א', ניצול מצהים. היא כמעט לא תקפה, להוציא את ההתחלה, אבל כל פעם שהגיעה למצב - הוא היה מסוכן מאוד. היא כבשה שני גולים מ-3-4, אולי חמישה מצבים. כל הזדמנות, היא יצאה קדימה מאוד מהר, וניצלה את חוסר המוכנות של ההגנה של מילאן. ההגנה של מילאן הייתה רכה, ואיפשרה לה להגיע למצבים, גם מרחוק. בשער הראשון ראינו התקפה אדירה, שבכמה נגיעות מהירות די ואיו נשאר לבד מול אביאטי. בשער השני הייתה פשוט בעיה אדירה.

מילאן היא חידה. ברור שיש לה כמויות יוצאות דופן של אגו בהתקפה - אם זה יעבוד, תהיה לה את ההתקפה הטובה בליגה ללא ספק - כי היא מוכשרת בהרבה משל אינטר. הבעיה היא שאי אפשר לדעת - אסור לשכוח שמול בולוניה קאקה לא שיחק, ולכן אי אפשר עדיין לדעת איך זה יעבוד איתו. הרבה אגו ומניירות יהיו בסן סירו, ועם חזרתו של קאקה סיידורף יילך לספסל, וסיידורף לא מהאנשים ששומרים דברים בבטן, וזה עלול לגרום לבעיות. הכישרון ענק - החשש הוא שיש שם יותר מדי כישרון. אבל לא זאת הבעיה - הבעיה היא ההגנה. קשה לראות את מילאן מביאה בינואר בלם או שוער בכיר - ובלי זה אין לה סיכוי להתמודד בצמרת. ההגנה שלה מזעזעת. אם במשחק מצוין, בו ההגנה כמעט לא הייתה צריכה לעבוד זה נגמר בשני שערים של היריבה - מה יקרה כשההגנה של מילאן תצטרך לעבוד יותר קשה? 

למילאן יש קבוצה רעבה מאוד, שגם שחקנים מבוגרים רוצים להוכיח את עצמם, כי הם אחרי עונה לא טובה, אבל הקבוצה עלולה להיות חסרת ביטחון - זאמבורטה, שבצ'נקו ורונאלדיניו מגיעים אחרי עונה, אפילו שתיים, רעות - ולמרות שממש לא ראינו את זה מול בולוניה - זה עלול לעלות בהמשך. מצד שני, זאמברוטה נראה מצוין. מול בולוניה הוא פרץ פעם אחרי פעם לאמצע, תוך כדי משחק מהיר, פריצה מאחור, הגבהות לרחבה ושימוש בהרבה טכניקה. הוא גם ניסה לא פעם לכבוש. הגנתית הוא היה סביר, והוא הסתדר מצוין בשני האגפים. אגב, נראה שאנצ'לוטי עוד ישתמש הרבה בגיוון והיכולת לשחק בכמה עמדות של זאמברוטה. כאמור, גם השילוב בין זאמברוטה לרונאלדיניו נראה היה מצוין. ג'יאנלוקה הוא לא היחיד ששינה עמדה במהלך המשחק - כחלק משינוי המערך, גם רונאלדיניו, סיידורף ופלאמיני שינו תפקידים. הצפיפות בקישור הכ"כ החזק והאופציות הרבות של מילאן התקפית של מילאן עשוייות לגרום לעוד הרבה שינויים כאלה. 

לגבי פלאמיני, נראה שזאת החתמה מצוינת. אחת הבעיות של מילאן הייתה שאין קשר ימני עם יכולת התקפית נורמלית - גאטוסו לא יודע לתקוף. פאלמיני, שהוא גם צעיר ומוכשר, מתאים מאוד למילאן והיה טוב במשחק הראשון, במיוחד במחצית הראשונה, בה הוא שיחק בתפקיד היותר טוב שלו.

החיסרון בסגנון של מילאן הוא שהוא שקוף מדי. קבוצות פשוט יצופפו וישחקו על גליצ'ים ועל לא לתת לשחקנים היצירתיים של מילאן לכדרר. ברגע שיפריעו לקאקה ורונאלדיניו לשחק על הקרקע ולכדרר, מה שהם כ"כ טובים בו, מילאן תתקשה לתפקד - וזה גם יהיה בשרשרת, כי ברגע שהם לא יתפקדו גם שבצ'נקו והחלוצים לא יתפקדו - כי הם תלויים בהם. מילאן משחקת על המרכז שלה, אבל זה יהיה שקוף מדי - והיריבות פשוט יצופפו בהגנה. מצד שני, כמו שהאגפים של מילאם שיחקו במשחק הראשון מילאן תדע להתמודד עם זה.

עכשיו לתכל'ס: מה ייגמר מהעונה של מילאן? כאמור, זאת חידה. להערכתי, זה לא יקרה - בגלל ההגנה. מילאן תהיה חייבת להיות אדירה בהתקפה כדי לחפות על ההגנה הבעייתית והזקנה. מילאן עשתה הרבה רענונים - אבל לא מספיק בהגנה. במשחר הראשון היה נראה שהמשפט "ההגנה הכי טובה היא ההתקפה" התאים בול למילאן - כי התקיפה של מילאן, שגרמה לכך שבולוניה תלך לאחור, גרמה לזה שההגנה הנוראית לא תורגש - אבל זה לא יעבוד בהמשך, בטח מול קבוצות טובות מבולוניה. הסגל לא מספיק מאוזן ומשופע בבעיות שיקשו עליה מאוד להצליח. יובה צפויה להיות טובה יותר מבשנה שעברה, גם רומא, ואינטר, למרות יכולת לא טובה במשחק הראשון, מעמידה קבוצה אטרקטיבית ואגפים מעולים - שני שחקנים יצירתיים ומהירים בצדדים, קווארסמה ומנסיני, ומגן מדהים, אחד הטובים בעולם, בדמות מאייקון - שחקן מהיר, חזק, עם הצטרפות מושלמת, יכולת התקפית מדהימה וכל התכונות שמגן צריך, שהיה מצוין מצוין מול סמפדוריה.

המרכז פחות טוב, אבל המאמן שלה הוא הטוב בליגה, יש לה הרבה פחות אגו ממילאן, ועם מנסיני וקווארסמה לצידו, זלטאן יפרח. ראינו במשחק הראשון, בגול שאינטר כבשה, איזה שילוב יכול לצאת מזלאטן ומנסיני, כשמנסיני נתן טאץ' מדהים לאיברהימוביץ'. העובדה שהמאמן פורטוגזי תעזור לקווארסמה להתאקלם, ובמרכז השדה יש גם את מונטארי המוכשר, שחקן חזק ופיזי עם הבעיטה המצוינת, למרות שלהוציא בעיטה אחת יפה איכזב במשחק הראשון. אינטר עדיפה בהרבה מבחינה הגנתית ממילאן - מטראצי עדיין עדיף בהרבה על בלמי מילאן, וסזאר עולה על השוערים הזקנים של מילאן. גם השנה אינטר הפייבוריטית. מילאן? גם השנה זה לא יעבוד. אחרי הכישלון בשנה שעברה נראה שאנצ'לוטי מיצה את עצמו בקבוצה.