לגרסתם של ההיסטוריונים, מאגר הידע האנושי, הנבחן בפרסומים מדעיים, עבודות, ספרים, הוכפל באלף חמש-מאות השנים שחלפו בין שנת אפס לספירה - בה לפי אמונת הנוצרים נולד ישו - ועד לרנסנס. בין הרנסנס והמהפכה הצרפתית ב-1789, הוכפל הידע שוב ובמאה עשרים וחמש השנים לערך שחלפו מאז ועד לשיאה של המהפכה התעשייתית, הולדתה של המכונית, הוכפל ידע זה פעם נוספת.

הדעות נחלקות על כך כמה זמן נדרש בעידן הדיגיטאלי של ימינו להכפלת הידע האנושי. לפי ההערכות אחדות שנה וחצי, פרסום אחר מדבר על שנתיים והפסימי ביותר נוקב בשלוש עד חמש שנים. בכל מקרה, אין כמעט מתנגדים לטענה שבכל עשר שנים מוכפל הידע האנושי פי שניים לפחות, זאת אומרת, מחצית הדברים הידועים לנו היום, לא היו ידועים לפני עשור. לדברי הפרופ' דוד פסיג - ראש המוקד לטכנולוגיות תקשורת בחינוך, אוניברסיטת בר-אילן - שהושמעו ברב שיח שנערך לפני מספר חודשים, "כבר ב-2010 ,כל חודש וחצי, מקסימום חודשיים יוכפל הידע האנושי." איננו יודעים אם תהליך זה יואץ, או יואט בעתיד ואם קיימות מגבלות כלשהן לידע האנושי.

למזלנו הגדול לוותה ההתפוצצות המעריכית של המידע בפיתוח מקביל של יכולת המחשוב. מחשבים הם כיום חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו וכמעט בכל תחום ובכל מקצוע נעשה בהם שימוש. כלים שולחניים אלה מאפשרים לנו -  באמצעות מנועי חיפוש המשתכללים חדשות לבקרים ומילות מפתח מתאימות - לאתר מידע ספציפי כמעט לכל שאלה, בכל נושא שנוכל להעלותו בדעתנו. התחזיות על פי חוק מור, שהוכיח את עצמו בדיוק מניח את הדעת מעל ארבעים שנים, הן שעוצמת המחשוב תוכפל כל שנתיים בערך, כך שגם בעתיד, מיון וחיפוש יעיל של מידע, לא יהווה בעיה.

האתגר הרציני ביותר בשטח זה הוא לא היכולת הטכנולוגית שלנו, כי אם יכולתנו להתמודד עם ידע זה ולנצלו בצורה יעילה לטובת הכלל. מיומנותה הטכנית של האנושות עולה במידה רבה על מיומנותה המוסרית.

איש אינו מרים גבה כאשר נאס"א, או פרויקט הגנום האנושי משקיעים סכומי עתק ואוספים צוות מדענים ומחשבים אדיר לפתרון בעיה הנדסית, או ביולוגית מסוימת הניצבת לפניהם, אז מדוע אף לא אחד מהמלומדים המכובדים האלה מנסה לתת תשובה לשאלה כיצד להעצים את הסך הכול של הרווחה האנושית? מדוע אין מטילים על צוות דומה של מומחי מדעי המחשב את הבדיקה האם בעיית העוני, הרעב, המחסור במים שפירים, המחלות ורעות חולות אחרות, פתירות על ידי מחשב, מהי היעילות המקסימאלית בה ניתן להפיק את התועלת המרבית למספר הגדול ביותר של נפשות על כדור הארץ ואיך לתכנן אלגוריתמים שיפתרו את בעיות אלה ביעילות?

אני מודה בכך, כי הרעיון אינו שלי, אבל אימצתיו בחום ולו בגלל השקפת העולם הסוציאליסטית שלי, אולם רעיון האחריות חברתית, אשר בעלי הון חייבים בה, רחוק מרחק רב מכל אידיאולוגיה שמאלנית. מקורו בקפיטליסטים מושבעים, כמו ביל גייטס, המצטייר בדרך כלל כ"איש הרע", האדם העשיר ביותר בעולם, מנהלה (לשעבר) של חברה הנחשבת כדורסנית - הקורא לו "קפיטליזם יצירתי" -, וורן באפט, ביל קלינטון ואחרים. הם הכירו בכך, כי מיגור מחלות הגורמות לתמותת מיליוני ילדים, פיתוח חקלאות מודרנית באזורים נחשלים וסילוק חרפת הרעב בעולם, טיהור מי השתייה, תועלת כלכלית בצידה, היא טובה לעסקים! אנשים בריאים, שבעים, המסוגלים להתפרנס בכבוד, הם הצרכנים של העתיד.

אז מדוע לא לרתום חלק מעוצמת החישוב האדירה העומדת היום לרשותנו, אותן רשתות של מחשבים המחוברים יחדיו ומאפשרות שיתוף במידע ובמשאבים, אותם אשכולות מחשבים המכונים מחשבי-על, לא רק לפיצוחן של בעיות אריתמטיות מסובכות, לפיתוחן של מערכות נשק מתוחכמות, לניהול בסיסי נתונים, למעקב אחר התנועה האווירית, לגילוי גלקסיות רחוקות, חיזוי מזג האוויר, אלא לפתרונן של הבעיות המפילות יותר חללים מאשר כל המלחמות ביחד שניהלה האנושות משחר ההיסטוריה?