סוכני המשבר הפיננסי הנוכחי הם גם בתי הספר היוקרתיים והמכובדים למנהל עסקים שהוציאו מתוכם את התורה, מומחי המימון והמהנדסים הפיננסיים, ששירשרו את המשבר הנוכחי לכל עבר, מנדל"ן לאג"חים ולנגזרים פיננסיים, ושהיום אף אחד אינו יודע היכן הם מסתיימים.

סוכני הבועה של 2001 היו אנליסטים שדחסו הליום לבלון ההיטק אבל שכחו כי הוא עלול להתפוצץ באויר הדליל. העם שהשקיע בבורסות הלך שבי אחרי האנליסטים עד שהבועה התפרקה למרכיביה. הרבה אויר ומעט מיים.

בשנות ה 50 של המאה הקודמת ניצלו גזברי הקיבוצים את איטיות המידע בין הבנקים. הם הפקידו ביום ראשון צ'ק בעפולה וביום ד החזירו אותו על ידי הפקדה נגדית בתל אביב. גם זה סוג של בלוף וגם הוא נעשה בברכת השלטונות, אבל בקיבוץ ידעו לכוון את החזרת החוב לעונתיות של הגידולים החקלאיים ולכן הבלוף לא הוליד פשיטות רגל.

הבוגרים הצעירים והמצטיינים למימון שקיבלו מיד עם סיום הלימודים שכר של 120 אלף דולר לשנה פלוס בונוס, שכחו שבלוף נשאר בלוף גם אם הוא מתחלק לחלקים רבים. המשבר הפיננסי הנוכחי התנהל ומתנהל בתוך המערכת הפיננסית בין הבוגרים המצטיינים וחבריהם, שחשבו שאפשר למכור בית בעזרת משכנתא בלבד ולהבטיח את ההלוואה בנכס עצמו. הם הניחו כי אם יקשרו את המשכנתא לנגזרים פיננסיים רבים ומשונים הם יבטיחו שוק שוורי לעולם ועד, ובמקרה של אסון הרי הדוד סם ישלם. אלפי בוגרים גאונים בנו פירמידה הפוכה כשמישהו למעלה בממשל האמריקאי מרשה להם לבנותה ללא תמיכה או מעלים עיין ממחדליה.

ואכן הדוד סם שילם ושילם אך הגיע לקצה גבול היכולת. מי שלא היכה על חטא, אלו דווקא דיקני בתי הספר היוקרתיים למנהל עסקים שהפיצו את השיטה וניצלו אותה להאדרת שמם. הייתי מציע להם לשלוח את בוגריהם לעזרה לנפגעי ההוריקן אייק. הם ילמדו במסגרת זו יותר על כלכלה ריאלית ממה שלמדו בשיעורים שכל מטרתם היתה הפצת שיטה פיננסית הרת אסון ברחבי הגלוב.

יש אולי דבר אחד טוב במשבר הפיננסי הנוכחי, הוא מחלק מחדש את ההון שבידי הציבור ומביא תקווה לאנשים חדשים. אותנו זה כבר לא כל כך מענין כי את מחיר המחדל משלם כל אחד מאיתנו כאשר עתודות הפנסיה שלנו הופקדו בידי אנשים לא אחראיים.

לבלוג של רפי גליק