הלילה נערך העימות הראשון (מתוך שלושה) בין המועמדים לנשיאות ארצות-הברית:ברק אובאמה הדמוקרטי, וג'ון מקיין הרפובליקני. העימות נערך באוניברסיטת מיסיסיפי בהנחיית העיתונאי ג'ים לרנר.

למרות שהעימות הראשון היה אמור להתמקד בעיקר בנושאי חוץ ובטחון (בו עסקו בחלק השני שלך העימות ), לא היה ניתן להתעלם מהמשבר הכלכלי הכבד הפוקד בימים אלו את אמריקה ובזה נפתח העימות.

העימותים מהווים במה ציבורית שבה ניתן לכל אחד מהמתמודדים הזדמנות להציג לבוחר האמריקני את עמדותיו בנושאים השונים: מבטחון וקביעת מדיניות, ועד נושאי רווחה וכלכלה (המטרידים יותר את הציבור האמריקני).

למרות שמקיין ניסה לבטל את השתתפותו בעימות בטענה שכסנאטור הוא אמור לטפל במשבר הפיננסי , טוב עשה כאשר החליט להשתתף בעימות ולהציג את טיעוניו בנושאי בטחון (שזהו הצד החזק ביותר שלו).

העימות לדעתי הסתיים בשיוויון עם יתרון קל לברק אובאמה שהצליח ברהיטות וברטוריקה מרשימה לבטא את עמדותיו (למרות שאני מוכרח לציין שאינני מבין את עמדותיו המדיניות) מאחר שמצד אחד הוא לא מהסס לשלוח כוחות צבא לאפגניסטן על מנת למגר את אל-קעיאדה אך מצד שני הוא לא שולל את הזירה הדיפלומטית במיוחד מול האיראנים המסכנים את שלום העולם בעת פיתוח הפצצה הגרעינית .

לסיכום: שני המועמדים הבליטו את יתרונם היחסי : אובאמה ביכולת הדיבור ,ומקיין בהבנה הבטחונית ולכן אף צד לא התעלה יותר מיריבו, נחכה לעימות הבא.

למקיין לא היו תשובות בנושא הכלכלי ,אך הוא הציע תוכנית הזוייה שמטרת לבטל את ההוצאות הממשל , מה שצריך לעשות זה להקים ארגונים חברתיים שיתווכו בין העם האמריקני לממשל ,ארגונים אלו יפתחו מקומות עבודה למובטלים ,יזרימו כספים להשקעות והכי חשוב יפקחו על הבנקים הגדולים שלא ישתובבו יותר מדי.