מזל טוב, הפועל ת"א. ניצחון ראשון אחרי 4 משחקים - אבל ניצחון של לחימה, אופי ובעיקר יכולת מצויינת. הפועל הייתה ראויה לכבוש כבר במשחק הקודם לפחות שער אחד - היום הצדק אמר את דברו.

פתיחת המשחק הייתה של הפועל. היא שלחה הרבה שחקנים קדימה ושיחקה בחוכמה על היתרון שלה - משחק האגפים, ולא הסתבכה בחלק החלש שלה - מרכז השדה. אנטבי וקנדה הצטרפו מצויין להתקפה ושלחו כמה כדורים מסוכנים להתקפה. הפועל שלטה במשחק והמשיכה את היכולת הטובה מהמחצית הראשונה בקריית שמונה. פ"ת באה כדי להוציא תיקו וראו את זה על סגנון המשחק שלה - משחק המבוסס על ניצול טעויות היריבה ומתפרצות מהירות.

ואז היא נחלשה. לאט לאט הפועל פ"ת ראתה שהיא בעצם לא הרבה פחות טובה מהפועל ת"א ושהפועל מורידה את הקצב. היא שיחקה מהר יותר בחלק הקדמי והתחילה להיות תכליתית יותר ומסוכנת יותר בהתקפה. ובכל זאת, מה שקרה בדקה ה-24 לא היה באוויר: כדור ענק של ויזה, בו הוא שלח כדור עמוק הכי מדויק בעולם, תזמון נכון של אבוחצירא, הסקורר של תחילת עונת 2009, וטאץ' קטן-גדול של אבוחצירא - נתנו להפועל ת"א 1-0 ענק.

השער אומנם זיעזע את הפועל - אבל לא מיד. ב-10 הדקות שאחרי השער הפועל נראיתה כבויה, מבולבלת והרבה פחות מסוכנת. קנדה נחלש, יבואה כבר לא עשה תנועה וההברקות של נאתכו הגיעו פחות ופחות. מנגד, ג'וניור ויזה המשיך את המומנטום מהשער והיה נהדר. הוא שלט במשחק, הנהיג את פ"ת, השתמש ביצירתיות וסחט אין ספור עבירות.

לאט לאט הפועל התעשתה. היא התחילה לתקוף ושיחקה הרבה יותר מהר. קנדה חזר לעצמו וכל האגף הימני השתפר. גוטמן הבין שצריכים זעזוע מיידי בהרכב כדי להעיר את השחקנים, שלח החוצה את ידין המאכזב, ובחילוף התקפי הכניס את סרור הטוב יותר התקפית. סרור אומנם הדגים גם את כישוריו התיאטרליים כשנפל ברחבה בלי שום קשר למציאות (וגם אם היה מגע - בטח לא פנדל), אבל הכניס למשחק אנרגיות, אחד על אחד טוב ותרם גם למשחק הקבוצתי. הוא חיפש את המשחק לעומק והיה אחד הבולטים בקבוצה. הפועל הגבירה את הקצב. פ"ת הבינה שכדי לעצור את הסחף - היא חייבת לשמור על היתרון עד המחצית. וזה מה שקרה.

במחצית השנייה ניתן היה לראות טביעת אצבע של מאמן. גוטמן העיר את שחקניו וגרקם להם לשחק בצורה מסודרת ועקבית יותר. הוא הבין שלשחק מהר ולעבור במהירות מהגנה להתקפה אפשר פה ושם - אבל לא לבנות על זה משחק. הפועל סידרה את המשחק וההתקפות שלה הפכו לרציניות יותר. יבואה, שדווקא המשחק היה הזה היה סביר ולא מעבר, כבש שער מצויין של חלוץ מטרה אמיתי - משחק עם הגב לשער, מוריד לעצמו עם החזה, עושה סיבוב הכי מהר שיש ומסיים מקרוב. יבואה הוא השחקן הכי יציב והכי טוב של הפועל מפתיחת העונה - והשער הזה הגיע לה.

הפועל לא הפסיקה. אבוטבול, אחרי מחצית ראשונה רעה, הכניס הגבהה מצויינת ו-3 שחקני הגנה של פ"ת לא הצליחו לעצור שחקן צעיר אחד בשם ערן זהבי, שפחות מ-2 מאז שנכנס כבש והפך את התוצאה. לא הספקנו להגיד מילה אחת על הפועל ועוד כדור ענק של ויזה ובעיטה מתוך הרחבה נגמרו בריבאונד של אבו חצירא - ו-2-2. איזה מחצית שנייה!

בהמשך הפועל שינתה פאזה ושיחקה כמו קבוצה שחייבת גדול בדקות האחרונות - משחק מהיר ולא מסודר, בלי מרכז שדה, אלא ישר מהגנה להתקפה. קנדה המצויין המשיך לתמוך בהתקפה ולתת כדורים להתקפה, זהבי, השחקן ה-12 של הפועל אתמול, היה רחוק סטינטרים מלהשלים צמד תוך קצת יותר מ-10 דקות וטלקיסקי חזק לעצמו, נכנס למרכז ואפילו הגיע לבעיטה לשער. בדקה ה-86 הפועל קיבלה את הכדור החופשי הכי טוב שיכול להיות - 18 מטר מהשער, מול השער, כדור שאם מסובבים בצורה מדויקת והכדור עובר את החומה זה גול. טלקיסקי סובב באומנות ויצא מהתקופה הגרועה שלו, כמו כל הפועל, שכמובן דילגה גם כמה מקומות קדימה - וקיבלה המון אוויר לנשימה. פיגור של 6-7 נק' כבר עכשיו מהפסגה היה יכול לקרב את גוטמן לסיום תפקידו ואת הפועל לעוד עונה בתחתית.

איש המשחק הוא ללא ספק ויזה. אם לגוטמן יש סיבה לדאוג זה מחוסר האונים של שחקניו מול שחקן יצירתי כמוהו. ויזה עשה צחוק מההגנה. הוא הוציא את המשחק קדימה ועשה את מה שמחפוד רצה - כדורגל מהיר של יציאה קדימה והרבה יכולת אישית - כי מההברקות האלה יבואו הגולים. ובאמת, שני הגולים של פ"ת הגיעו מהברקות של ויזה. ויזה סחט עבירות פעם אחרי פעם, כולל עבירות מסוכנות ובניגוד להרגלו היה תכליתי. אותו בחור שכבש שער עלוב אחד בבית"ר והיה סמל לאגו וחוסר תכלתיות הפך בפ"ת למנהיג, שחקן שמוביל את המשחק ומשחק בצורה חופשית. הוא בישל, היה האיש המרכזי בגול השני ואים על השער. ויזה הוא דוגמא אחת מני רבות לשחקנים שבקבוצה לוחצת ומרובת כוכבים נכשלים - אבל בקבוצה חסרת לחץ בה מקומם בהרכב הם מראים מה הם שווים. ויזה הוא אחד השחקנים הכי טכניים בארץ. בניגוד לתקופתו בבית"ר, בפ"ת אתמול הוא ניצל את היכולת האישית כדי לנהל אתץ המשחק הקבוצתי. אבו חצירא כבר עם 4 גולים? כל הכבוד, אבל לפחות ע"פ אתמול הוא צריך לנשק לויזה את הרגליים. ויזה אתמול הוכיח שיש לו ראיית משחק מצויינת והרבה יותר תחכום משחשבנו.

לגבי אבו חצירא, נראה שהפועל מצאה את הסקורר שלה. עם 4 גולים ב-4 משחקים אלי מחפוד יכול להיות רגוע מהחלוץ שלו. נימבה דווקא היה חלש - אבל הוא שחקן לא רע שעוד ייתן את השערים שלו. השערים שכבש אתמול אבו חצירא היו של חלוץ אמיתי - שערים שלח נגיעה קטנה, התמקמות מעולה, תזמון טובה והסתדרות מצויינת עם מלכודת הנבדל של היריבה. בשער הראשון הוא הצליח מצד אחד להיצמד לשחקני ההגנה - אבל לא לעבור אותם, עד שהכדור מתקרב אליו. הוא לא היה צריך להתאמץ יותר מדי, אבל עשה בדיוק את מה שהוא היה צריך.

הפועל פ"ת ירדה למחצית ביתרון ושיחקה בצורה יעילה מאוד התקפית - אבל במחצית השנייה ראינו מי קבוצה טובה יותר. הפועל שיחקה נכון וסבלני והכלים הדלים של פ"ת עשו את שלהם. ובכל זאת, פ"ת נראית טוב וביכולת הזאת תישאר בליגה בלי בעיה. יש לה התקפה עצירה וסופר מוכשרת - עם שלושה מושאלים מבית"ר ירושלים: אבי ריקן, חן עזריאל הפצוע ו-ויזה.

ועכשיו להפועל ת"א:

הפועל ת"א הייתה צריכה לכבוש במשחק הקודם. יבואה היה בשיאו ולא הפסיק לרוץ. גם כשהפועל הייתה בהגנה הוא לא פעם ירד עד לחצי של הפועל, חטף את הכדור והוציא את המשחק קדימה. ההצטרפות של השחקנים הייתה מהירה ביותר, בעיקר של קנדה המצויין. קנדה הרים כדורים לרחבה ושלח הגבהות גדולות לרחבה שכמעט נגמרו בשער. יבואה הראה יכולת קבוצתית מרשימה והמשחק של הפועל זרם. הפועל נראיתה מאומנת ומסוכנת במחצית הראשונה. בהמשך היא נחלשה, בעיקר בגלל העליבות של שיש בצד שמאל, שהקלה על קריית שמונה להגיע למצבים בלי שום בעיה.

ואתמול זה הגיע. גוטמן גרם לקבוצה שלו לשחק כדורגל והפעם גם לנצל אתצ ההזדמנויות. מאפס עלתה הפועל לשלושה גולים. למרות היכולת ההגנתית הלא טובה של דה סילבה, גם ההגנה השתפרה, ושתי הספיגות לא קרו בגלל ההגנה - פשוט לא הייתה לשחקני ההגנה תשובה לדריבל של ויזה והמסירות שלו. חוץ מזה, במשחק ההתקפי שנוצר, בו הפועל כבשה 3 גולים, גם שני גולים זה לא נורא. גוטמן הגיב נכון, עשה במחצית הראשונה חילוף שזיעזע את הקבוצה, הוציא את ידין הפאסיבי וגם החילופים במחצית השנייה הוכיחו את עצמם - תוך פחות מ-2 דקות מאז שהוא נכנס הוא כבש, מה שמראה שגוטמן לא עשה רק את החילוף הנכון - אלא גם בזמן הנכון. הוא ראה שזהבי רעב להוכיח את עצמו - וזה השתלם.

וזה לא הכל. אחרי המשחקים הגרועים של טלקיסקי ואחרי שהיה חלש מאוד יותר משעה גם במשחק האחרון הוא כנראה הרגיש שטלקיסקי משתפר, ובאמת מי שראה את המשחק שם לב להתעוררות שלו. אחרי שבמשך 66 דקות הוא עמד על האגף והיה השחקן הכי אפאתי ונשכח על המגרש הוא הגיע בדקה ה-66 להזדמנות מול השער. הבעיטה הייתה לא טובה - אבל לפחות הוא עשה משהו, הוא נכנס למרכז הרחבה. גם זה השתלם לגוטמן, כי 20 דקות אחרי הגיע הכדור החופשי הנהדר.

גוטמן הצליח להכניס לשחקנים שלו אנרגיות מחודשות. הוא כנראה אמר לשחקנים לא לשחק סתם מהר ולהסתמך על מזל - זה יכול לעבוד לכמה דקות ולא יותר, כאמור. הוא אמר לשחקנים לשחק מסודר, הוא הפך את הפועל לרגועה יותר - וזה נגמר ב-3 גולים. 

גוטמן גם צדק כשהעביר את סרור ימינה. כל המשחק של הפועל התבסס על האגפים החזקים, אם כי בחולשתו ברוב הדקות של טלקיסקי והתקפית של אנטבי היה זה אגף ימין שהחזיק את המשחק של הפועל. מעברו של סרור ימינה ניצל את היכולת המצויינת מאגף ימין וחיזק את היכולת של הפועל מהמקום הזה. גוטמן בעצם רק שיפר את היתרון שלו והפועל הרוויחה. חוץ מזה, במקום שכל המשחק יהיה על קנדה הפעם הוא קיבל גם המון עזרה מסרור, שהיה טוב מאוד.

ועוד דבר על הפועל: לא קל לצאת מפיגור כמעט עד הדקה ה-60 ומשיוויון חמש דקות לסיום בדרך לניצחון. הפועל הראתה קור רוח, המון אופי ומלחמה על המגרש. מרכז השדה אומנם איכזב - אבל הפועל נראתה מצויין כמעט כל המשחק, להוציא רבע שעה באמצע המחצית הראשונה.

ועכשיו לציונים:

אניימה - לא הייתה לו הרבה עבודה, וכשהייתה לו הוא לא היה אשם בשערים שנכבשו. ציון: 5.5

קנדה - ענק. לא טעה בהגנה, וזה בשורה טובה לגוטמן, כי הגנתית הוא בד"כ בעייתי ורך מדי. והיה איש המשחק של הפועל בהתקפה. עזר להתקפה, התקדם עד הסוף, הכניס כדורים להתקפה וכל המשחק היה עליו. סרור היה מצויין במחצית הראשונה - אבל במחצית הראשונה להלה, ששיחק בצד ימין, היה בינוני, וקנדה החזיק לחלוטין את האגף. ממשיך את השיפור שהתחיל במשחקים מול ס.ט אטיין ובקריית שמונה. קנדה חוזר לעצמו וחוזר להראות שהתקפית הוא אחד המגינים הימניים הטובים בארץ. מאחר וכמעט ואין לנו מגינים טובים בארץ - שווה לקשטן וסיני לשקול את זימונו של קנדה, ואם לא עכשיו - בטח ובטח בטורניר הבא.

ציון: 6.5.

טופזאקוב - בלם יציב ושקט שכמעט לא טועה. אחרי שלא סגר טוב מול הקרייה - אתמול הוא חזר לאחריות והשקט שלו.

דה סילבה - האם גם דה סילבה הוא דוגמא לשחקן שמצליח בקבוצות קטנות ונכשל בגדולות? בינתיים נראה שכן. דה סילבה שחקן חזק וגבוה, אבל האיטיות שלו פוגעת מאוד הפועל. לפחות פעם אחת בכל משחק מהמשחקים האחרונים האיטיות שלו איפשרה לשחקן הרייב לפרוץ כמעט עד השער וכמעט לכבוש. כשהוא שיחק קשר התירוץ היה שזה לא התפקיד האמיתי שלו - אבל עכשיו מה התירוץ? ציון: 4.5.

אנטבי - הגנתית, השתפר משמעותית מהחורים מול סט. אטיין באגף שמאל. התקפית לא עזר וכמעט לא עבר את החצי. מנה שבטוח, הוא בטח עדיף על שיש החלש. ציון: 5.

אבוטבול - בישל את הגול השני של הפועל, אבל בסה"כ שחקן בינוני פלוס. גם אם יש לו את היכולת להנהיג - עצם זה שהוא המנהיג של הפועל במרכז השדה מראה את החולשה של הפועל במרכז המגרש והחיסרון במנהיג אמיתי. אגרסיבי ופיזי אבל מדי, מסוכן בבעיטה מרחוק -  אבל חוץ מזה תורם מעט להתקפה. אתמול הוא היה בינוני פלוס. ציון: 5.5

ידין - ההצטרפות של ידין היא טובה מבחינת הפועל. הוא שחקן ברמה, הוא מכיר את השחקנים שבאו מכפ"ס ועצם עמידתו על המגרש הוא מוריד את הלחץ ההגנתי מנאתכו ומאפשר לו להיות חופשי יותר ולהתרכז בהתקפה. אתמול הוא לא עשה כלום. ציון: 4.5.

נאתכו - הברקות. לא היה טוב 90 דקות - אבל נתן כמה הברקות גדולות, שכללו כמה מסירות שהיו קרובות לשער. לא רע. ציון: 6.

להלה - טוב בהתחלה, בהמשך נחלש. להלה דווקא מפתיע מפתיחת העונה, כבש שער קריטי בגביע אופ"א ובהחלט מפתיע - אבל לא התשובה לחלוץ הישראלי שהקבוצה צריכה. ציון אתמול: 5.

טלקיסקי: אחרי עוד משק גרוע ופסיבי, הוא חזר לעצמו. השער הענק הראה אופי והזכיר לנו איזה שחקן הוא. ציון: 5.5, כי הוא מסוגל להרבה הרבה יותר.

יבואה: 5.5 סביר אתמול, אבל באופן כללי לא היה גרוע אפילו פעם אחת. הוא משלב יכולת אישית מצויינת עם עבודה קבוצתית. הוא לא טכני, אבל מסוכן מאוד בפריצה, באחד על אחד, ואחד החלוצים המהירים בליגה. הוא גם יודע לכבוש. כולם פיקפקו ביכולתו להתמודד עם קבוצה גדולה ומאמן אפור - אבל בינתיים הוא השחקן הטוב בקבוצה. הוא עושה תנועה, דומיננטי, עוזר מאוד במשחק האגפים, ובעצמו מסוגל לסכן מהצדדים. שיתוף הפעולה בינו לקנדה עוד יביא להפועל הרבה נקודות. קנדה נותן כדורים מצויינים, יבואה מחזיק את ההתקפה וניזון בעיקר מקנדה.

הפועל קבוצה בינונית, עם מרכז שדה חלש ובלי חלוץ. היא תלויה מדי באגף ימין, ולמרות השיפור בהגנה - היא רגישה גם שם. יש 4 קבוצות טובות ממנו. טלקיסקי עדיין לא חזר לעצמו, ורמוט לא יציב וחסר מנהיג באמצע. ובכל זאת, אם הפועל תשחק כמו אתמול ובחלק גדול במשחק מול הקרייה - היא תוכל לתת עונה טובה. הבעיה של הפועל היא שהשחקנים שלה בהתקפה, חוץ מיבואה, חלשים מאוד פיזית - קנדה המגן התוקף, ורמוט, נאתכו וזה לא הכל. מצד שני, יש לה המון עומק בקישור ההתקפי - ורמוט, טלקיסקי, נאתכו, לוז, להלה וזהבי, ככה שגם מי שיאכזב מקומו בהרכב לא יהיה קבוע ויהיו אופציות אחרות.

עוד נקודה משמעותית תהיה הצלחת הפועל באירופה. הפועל אנדרדוג ברורה למשחק בצרפת. אם היא תודח מאירופה זה יהיה מאכזב בשבילה - אבל היא תתנחם בכך שגם השנה היא נשארה הישראלית האחרונה באירופה ושזה יאפשר לה להתרכז בליגה. אם היא תעוף ביום חמישי הסיכויים שלה להצליח בליגה יהיו גבוהים בהרבה, אבל כדי להגיע לצמרת היא חייבת כישלום של לפחות אחת מהקבוצות הגדולות האחרות.

2) אמרו עליה שהיא משעממת, הגנתית וחסר ברק. אז אמרו. ליגת העל, שבשלושת המחזורים הראשונים העמידה ממוצע של 1.94 גולים למשחק העמידה אתמול ממוצע של 3 למשחק, כולל שני משחקים מעניינים ביותר עם 5 חמישה גולים. הפועל פ"ת ות"א שיחקו כדורגל איכותי ובמחצית השנייה ראינו 4 גולים. ליגת העל אומנם עדיין מאכזבת - אבל השתיקה את המבקרים באופן זמני לפחות.

אמרו עליהם שהם טועים, לא רציניים ומזלזלים. אז אמרו. אלי חכמון שפט אתמול משחק קשה מאוד, שכלל קבוצה (הפועל ת"א) של צוללנים, ומול 15,000 אוהדי הפועל שמר על אומץ ולא חשש לא לפסוק פנדלים בצורה מוצדקת. גם הצהוב השני לשחקן פ"ת היה נכון - הוא עשה את זה כדי להרוס מתפרצת. לא ברור למה הוא רק מקום תשיעי בין דירוג השופטים בעונה שעברה, כי אתמול הוא היה מצויין.