לא מה שחשבתם. אני לא עומד לטרחן לכם במוח ולומר לכם לרוץ לקנות מניות משום ש"המכפילים נמוכים" או שרמת המחירים היא "אטרקטיבית לרכישה".

הפוסט הזה יעסוק באיגרות חוב קונצרניות צמודות מדד, מדורגות בדירוגים גבוהים יחסית, שבשל הפאניקה שאחזה במשקיעים בחודשים האחרונים התשואה עליהן עלתה לערכים שלא היו כמותם בעבר.

לאלו מן הקוראים שאינם מכירים את נושא איגרות החוב נבהיר מספר מושגים שיעזור להבנת הנושא:

איגרת חוב היא נכס פיננסי שהרוכש אותו מקבל ריבית בשיעור מסויים וקבוע מראש. ריבית זו משולמת לרוכש האיגרת מדי זמן, כפי שנקבע בתנאי ההנפקה שלה. יש איגרות המשלמות ריבית בכל שנה, יש המשלמות מדי חצי שנה ויש כאלה המשלמות בפרקי זמן אחרים.

מחירה של האיגרת צמוד למדד: לדוגמה אם זו הונפקה בשנת 2005 במחיר של 100 לתקופה של 10 שנים, ובתום אותן 10 שנים המדד עלה ב45% יקבל מחזיק האיגרת 145 ש"ח.

ה"תשואה לפידיון" המופיעה בנתוני הבורסה או בעיתונות הכלכלית מתייחסת למשקיע המחזיק את האיגרת עד לפידיונה. משקיע שיבחר למכור את האיגרת לפני הפידיון הסופי יקבל את תמורתה כפי שנקבעה באותו יום במסחר.

הנה דוגמא שתבהיר את הדברים: איגרת חוב קונצרנית שהונפקה ע"י חברת ויליפוד נסחרת בתשואה לפידיון של 8.7%, בשער של 100.66 איגרת זו נפדית ב30/4/2011 . המשקיע הרוכש כיום את האיגרת במחירה הנוכחי יקבל מדי שנה ריבית בשיעור של 8.7% וזאת מלבד ההצמדה למדד המחירים - אם זה יעלה בכל שנה ב 4% יקבל מחזיק האיגרת עד לפידיונה  את שיעור עליית המדד המצטבר, משהו בסביבות ה10%.

במילים אחרות קנייה של האיגרת במחירה הנוכחי תניב למשקיע תשואה של 8.7% לשנה, ובסך הכל כ20%, ובנוסף לכך ערכה יעלה בשיעור עליית המדד עד לפידיון - כ 10%. התשואה הכוללת אם כן תעמוד על כ 30%, או כ10% בממוצע לשנה.

תשואה זו אינה יוצא דופן: רבות מאיגרות החוב הקונצרניות הנסחרות כיום  תשואתן שווה ואף עולה על התשואה שתוארה כאן.

הבעיה המתעוררת לנוכח התשואות הללו היא כמובן האם החברות שהנפיקו את איגרות החוב הללו יהיו מסוגלות לשלם את הקרן ואת הריבית למחזיקי איגרות החוב.

לבלוג של בולס שיקמים