לומדי נפש אדם וחוקרי נבכי נשמת אנוש, עוד זמן רב יעסקו בניתוח התנהגותו של ראש הממשלה היוצא, מר אהוד אולמרט, במשך חייו המשונים, בהם הספיק להיחשב איש ליכוד ניצי והן להירשם בספר תולדות ישראל כראש הממשלה הראשון לדבר בזכות נסיגה טוטאלית לגבולות מצומצמים ככל האפשר, כפי שעשה לאחרונה בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" לרגל התפטרותו. השותף לדעותיו יסביר: "התפכחות"; הכופר בהן יסנן: "בגידה"; והמושל ברוחו רק יציין בריחוק: "חידה!".

יהיה טיפולו בסוריה שכנתנו לדוגמא. גם אם גמר אומר להביא הסכם שלום לישראל בכל מחיר, המעט המצופה ממנהיג אומה מאוימת זה מיצוי כל האפשרויות טרם נקיטת הפשרה הגרועה ביותר - מסירת רמת הגולן. סוריה המבודדת מכל עבר, הנתונה לבעיות כלכליות, המוחרמת והננזפת, זקוקה נואשות לַלגיטימציה שיעניק לה מו"מ עם ישראל ולַ"חנינה" על פשעיה הבינלאומיים שיהווה הסכם שלום עם ישראל, על כל המשמעויות הכלכליות והדיפלומטיות הנלוות. סוריה תרוויח המון מהסכם שלום גם בלי הגולן, וכבר קרה שזו וויתרה על תביעתה לחבל-ארץ שנכבש בעבר על ידי טורקיה, מה גם שחבל "אלכסנדרטה" עליה ויתרה מאוכלס באזרחים סורים והגולן אינו. היה אולמרט לפחות מנסה דרך חלופית זו להסכם שלום, שהייתה נענית בתחילה, כצפוי, בקשיחות עורף סורית כמנהגו של המתמקח במזרח הקרוב מימים ימיה, ואז היה אולמרט יכול להתקפל ולהקריב את בטחון אזרחי מדינתו למען חתימתו של רודן-תוקפני על נייר, כמו הפייסן המצוי.

אך אולמרט אינו סתם פייסן רגיל. בסמוך לחשיפת המגעים עם הסורים הכריז רה"מ קבל עם ועדה שישראל גם לוויתורים "כואבים" תהיה מוכנה ולאחרונה גם פירט בדיוק על מה: הכל! - כלקוח המצהיר מראש על מוכנותו לשלם כל מחיר בעבור המוצר, ורק אז מפשיל שרווליו וניגש למלאכת המיקוח, הנדונה מראש, כמובן, לכישלון. מאיש ימין שלכאורה אינו מוכן להתפשר על בטחון ישראל, דילג אולמרט על איש השמאל המוכן להתפשר למען "שלום מנייר", ובחר להיות איש שמאל הרוצה, כך ניכר, להתפשר גם כאשר ישנן דרכים אחרות לאותו היעד המפוקפק מלכתחילה.

לכן לא יוכל תומכו של אולמרט לומר שהתפכח, ולא יוכל מתנגדו של אולמרט לומר שהוא שגה, מושג הרומז על הליך הסקנת מסקנות רציונלי שסטה מנתיבו, כאשר אין שום ראיה להליך כזה במחשבתו של אולמרט. תהא אישיותו נושא לא לניתוחו של הפרשן הפוליטי, אלא של הפסיכולוג...

הערה: רבה הייתה תדהמתו של הכותב, כשממש ביום פרסום פוסט זה נתקל במאמר דומה להפליא באתר אומדיה מאת אורי הייטנר, שם נכתב: מה קרה לאולמרט שהמיר דעותיו מקצה לקצה? התשובה לכך שייכת פחות לתחום האידאולוגיה ויותר לתחום הפסיכולוגיה. אין ביכולתי להסיר כל ספק בלב הקורא לגבי האפשרות של פְּלַגְיָאט, שכן מר הייטנר הקדים אותי בפרסום מאמרו, ולא נותר לי אלא לראות בדמיון המקרי לכתיבתו של אדם שאני מעריך מחמאה לעצמי. הקורא מוזמן לקרוא במאמר המדובר, "המומר".

*מתוך וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְעֵטִים, בלוג איכותי בנושאי אקטואליה, מדע, דת, פילוסופיה ופוליטיקה.