אחרי כל ה"אסטרטגיות" למיניהן שבהן נקט ברק על מנת להכשיל את ציפי לבני בבואה להקים ממשלה, ואחרי שלושה שבועות של השמצות, ביטול פגישות, פגישות מאחורי הגב עם ביבי, ועוד כל מיני תכסיסים למיניהם, ובמיוחד אחרי שהבין שאם הוא לא נכנס לממשלה הזאת הוא מתרסק עוד יותר, החליט ברק שהוא הולך על זה. אבל גם כאן זה לא יכול ללכת חלק, כי לא יכול להיות שהוא "נכנע". ועוד לאישה....

אז מה כן? קודם כל יום אחרי ההסכם הוא מכריז שהוא ניצח ושקיבל את מה שביקש, כלומר לא התקפל. מר ברק הנכבד, האם זה מה שחשוב כאן? את מי זה מעניין מי התקפל ומי לא התקפל מלבד אותך, שאתה לא יכול לחיות עם עצמך אלא אם ניצחת, אפילו שזה למראית עין. למה לצאת בהכרזות מן הסוג הזה יום אחרי שיש הסכם? הרי אתה יוצא בעצם כנגד מי שחתמת איתו את ההסכם. היה חכם יותר לשתוק ולשדר אחדות, כי הרי לשם כך חתמת על ההסכם הזה לא? כדי שתהיה ממשלה, אז כבר לצאת נגד? כבר לצאת בהכרזות ששלך יותר גדול? הרי אנחנו יודעים את האמת, הסיבה שהסכמת להצטרף לממשלה הזאת היא דווקא בגלל ששלך יותר קטן והבנת שאם אתה לא מצטרף הוא ילך ויעשה יותר ויותר קטן.

בוא ונהיה כנים כאן. הרי ההסכם בינך לבין ציפי לבני הולך להכביד על תפקוד הממשלה כמו אבן ריחיים על הצוואר. כל דבר צריך את ההסכמה שלך, אי אפשר יהיה לזוז לכאן ולא לשם. האם הסיבה האמיתית והאישית שלך בזה שאתה מצטרף לממשלה היא הרצון שלך לחשק את ציפי לבני עד כדי כך שלא תוכל לזוז, וכשלא תוכל לזוז אתה תכריז עליה כבלתי ראויה להיות ראש ממשלה כי היא לא מסוגלת לפעול, ואז אתה יוצא מנצח מכל הסיפור הזה. או לפחות אתה חושב שאתה יוצא מנצח, למרות, שכפי שאמרתי הרבה פעמים בעבר ואני אומר שוב, העם הזה לא מטומטם, למרות מה שאתה חושב.

אני מקווה, למרות שאין הרבה בסיס לתקווה שלי מהכרותי את אהוד ברק, שטוען שהתשנה אבל מתנהג בדיוק אותו דבר כמו תמיד, שיבין שטובת המדינה מעל לכל כאן ולא טובתו האישית. אבל נראה לי שאני קצת נאיבי....

לבלוג של בועז דקל