חבל שברגעי אמת אנחנו לא מצליחים למצוא את הידיים והרגליים ולהעניק מעט שמחה לעם היושב בציון.
היום נערכו משחקי נבחרות ישראל בכדורגל במפעלים השונים:
1: בריגה בירת לטביה התארחה הנבחרת הבוגרת של ישראל אצל נבחרת לטביה במסגרת בית 2 של מוקדמות הגביע העולמי. הלטבים פתחו בבליץ בדקות הראשונות ,אך לאחר מכן המשחק התאזן הודות ליוסי בניון שהחזיק בכדור וקלמי סבן שפרץ באגף הימני אך במקום לתת מסירת רוחב על הקרקע העדיף להגביה את הכדור באופן סתמי ובכך חוסלה ההתקפה הישראלית.
במחצית השנייה עם כיבוש שער היתרון של יוסי בניון שנבע מטעות הבלם שאיחר בהרחקת הכדור המשחק היה שקול עם יתרון קל לישראל ,רק חבל שהנאיביות שלנו גרמה לנו להוציא תיקו שמקטין במעט את הסיכויים. להבא רצוי ששחקן פצוע לא יפתח בהרכב (מקסימום יעלה מהספסל)
2: בבלומפילד נערך משחק הגומלין בשלב הפליאוף על הזכות להעפיל לאליפות אירופה שתיערך הקיץ בשבדיה. האופוריה שאפפה סביב הנבחרת פגעה בה היות וכפי שטענתי בעבר תיקו אפס הוא תוצאה בעייתית הגורמת לכך שאתה צריך מצד אחד לא לספוג ומהצד השני לכבוש שערים (משימה שהיא לא קלה מול אחת הנבחרות החזקות בעולם).
וראינו שהנבחרת הצעירה שקשקה ולא הצליחה לשלוט במרכז השדה, מה שגרם לאיטלקים לכבוש שני שערים מהירים בעשרים הדקות הראשונות ולהוציא את העוקץ ממשחק ההתקפה של הנבחרת שלא הגיעה למצבים ליד השער ולא הצליחה להתמודד עם הלחץ האיטלקי שהתחיל מקו ההגנה הראשון ועד מחצית המגרש.
חבל אבל צריך להוריד את הכובע בפני הנבחרת על ההישג העצום.