אין מחלוקת על העובדה שכל היהודים בישראל, היו רוצים לראות את החייל החטוף גלעד שליט בבית. וגם אין מחלוקת על העובדה, שכדי שזה יקרה- החוטפים יצטרכו לשחרר אותו. וזה יקרה- וגם על זה אין מחלוקת- רק בתמורה ל"משהו".

מכאן מתחילה המחלוקת: מה זה המשהו הזה. ואם להשתמש במושג השחוק, אז, מהו ה"מחיר" לשחרורו. צריך לומר בצער ובתקיפות: לא כל מחיר מצדיק עסקה! בפרפראזה לקלישאה, "במלחמה כמו במלחמה", צריך לומר, "בעסקה, כמו בעסקה". יש מחיר הוגן, ויש מחיר מופרז.

מאחר והמאמץ הטבעי הוא לשלם מחיר נמוך, מי שמשלם מחיר מופרז, כאילו הכריז: אין לי ברירה, אני חלש. הצידוק המוסרי היהיר לפיו "חולשתנו היא מקור עוצמתנו", הוא קשקוש יחצני חולני, שמשמש חומר בסיס, ממנו עושים סטנדפיסטים פלשתינים מערכונים.

הגדרת הסיטואציה, כמה שלא תהיה מעיקה, היא- כמו שאמרנו -  עסקה! אחרי שהבנו זאת, צריך להכניס לסיטואציה את כל המושגים האופייניים לעסקה. יש דבר כזה "עסקה הוגנת", ויש "עסקה מוצלחת". על עסקה הוגנת מקובל לומר "זה נהנה, וזה לא חסר". ועל "עסקה מוצלחת", מקובל לחשוב, שיש בצד אחד מי "ששיחק אותה", ובצד השני מי שיצא "פראייר". בכל העסקאות הקודמות- יצאנו פראיירים.

בעסקת טננבאום קיבלנו סוחר סמים ושלוש גופות של חיילינו הקדושים (בני אברהם, עומר סאוואד, ועדי אביטן). מול זה, שחררנו כ-450 טרוריסטים, וקברנו 33 קורבנות טרור, שנרצחו ע"י (חלק מ-) הרוצחים ששחררנו. זאת העסקה!!! ומנהיג שעסקה כזו נראית לו, הוא מטורף, ומי שלא מכניס את מספר ההרוגים לעסקה- הוא שרלטן.

מבחינתם של החוטפים, העצרות, האירועים וההפגנות למען שחרור החייל גלעד שליט, הן מקדמי מכירות. אין אפקטיבי מהן. על הופעותיהם בתקשורת של אזרחים, והמכתבים שכותבים אנשי הרוח למנהיגי ישראל, צריך לומר, "זכו רשעים, שמלאכתם נעשית בידי צדיקים".

בעניין הזה צודק שר הביטחון אהוד ברק (ולפניו בוגי יעלון) שאמר: "ההפגנות דורשות מחשבה כי ראוי שנחשוב ונימצא דרך לא לאותת לצד השני איתותים שעלולים לגרום להעלאת המחיר (גל"צ / 19.10.08). למרות הניסוח המסורבל ניתן להבין שמר ברק אומר: שחרור שליט- לא בכל מחיר!

לשר עמי איילון יש דעה הפוכה. "אני פה, וזה מה שאני חושב על האמירה של ברק", אמר למיקרופון בעצרת ההזדהות למען שחרור שליט שהתקיימה בכרם שלום. ואם היו מי שלא הבינו אז בתוכנית של "לונדון וקירשנבאום" הוא היה יותר בהיר: "אני תומך בשחרור מחבלים עם דם על הידיים", ובתשובה לשאלה אחרת הוא חידד עוד: "צריך לשחרר את המחבלים שהחמאס דורש. חד-משמעי". סוף ציטוט. (ערוץ 10 / 19.10.08).

השר עמי איילון, כמו הסופרים א.ב. יהושע, עמוס עוז ומעצבי דעת קהל אחרים, הם האשמים בכך שהחייל שליט עדיין בשבי. לדרוש מהמנהיגות להיכנע לדרישות החוטפים, זה כמו להילחם בתאונות הדרכים באמצעות קמפיין המעודד שתיית אלכוהול בטרם נהיגה.

אתם, במאבקכם הילדותי הפכתם את עסקת שליט לבלתי אפשרית. כל מנהיג יהודי שישלם את המחיר שנדרש תמורתו, הוא פושע. כניעה לדרישות החוטפים תעודד חטיפות נוספות. גלעד שליט נחטף בגלל המחיר שישראל שילמה בעסקת טננבאום. אולמרט העדיף לפתוח במלחמה- רק כדי לעקור מהראש של הברברים האלה, שחטיפת יהודי משתלמת.

יש כאן סיטואציה בלתי סבירה: הגמד מציב אולטימאטום לענק. כדי לראות בשחרור שליט, הייתם צריכים ללחוץ על ההנהגה הישראלית הרופסת להקשיח עמדות. כמה לחיצות על הגרוגרת של עזה, וגלעד שליט בבית. אילו הפגנתם למען ניתוק הטרוריסטים הכלואים בישראל מהעולם החיצוני, קרי: אין יותר ספרים, עיתונים, רדיו, טלפונים, טלביזיה, והכי חשוב ביקורים בכלא- משפחות הכלואים היו מפגינות בעזה נגד הנהגת החמאס, בגין הרעת תנאי הכליאה של יקיריהם.

ואל נישכח, שישראל רוצה בחיזוק הפיקציה אבו-מאזן. שחרור סיטוני של טרוריסטים לפני הבחירות לנשיאות ברשות הפלסטינית, ואפילו הכידונים של צה"ל לא יעזרו: הנשיאות תיפול לידי החמאס כפרי בשל. עמי איילון מבין זאת. ליבי על משפחת שליט האצילה, אבל בחשיבת מאקרו, רק כאסח...