מס' צפיות - 462
דירוג ממוצע -
למה סלקום ופרטנר מעלות מחירים?
מאת: רפי גליק 21/10/08 (15:51)

חשבנו שהולך להיות מיתון ושהמחירים ירדו, אבל בעולם התקשורת הלא תחרותי שלנו, מעלים מחירים מתי שאפשר ללא התחשבות במצב הכלכלי של המשק והלקוחות.

 

חברת סלקום ( 28.13 -1.09% ) ( 10850 +6.90% ) עומדת דווקא להעלות מחירים אחרי החגים. העלאת המחירים צפויה להתבצע בשבועות הקרובים, והיא באה לטענת החברה בגין השחיקה בתעריפים ברבעונים האחרונים. שיעור ההתייקרות יעמוד על 7% בממוצע, כאשר הכוונה היא לייקר את המחירים לחלק מהלקוחות ובחלק מהמסלולים. בכך מצטרפת סלקום לפרטנר ( 18.81 -0.95% ) ( 7287 +7.72% ) , שהחליטה אף היא לייקר את מחיריה בשיעור של 6% בממוצע לפני מספר שבועות.

 

לשר התקשורת מר אטיאס יש שפע של הסברים ותרוצים לחוסר התחרות בשוק הישראלי . אחרי שעברו כשנתיים מאז הקים השר את ועדת גרונאו בליווי הבטחות לרפורמות ולבהירות רגולטורית, נראה שמסקנותיה היו ברובן מיותרות וחלקן המכריע לא יתבצע כלל. התקשורת הישראלית שנעצרה בשנתיים של דיוני הוועדה לא מראה סימני צמיחה.

שר התקשורת מר אטיאס מתייחס לוועדת גרונאו בראיון חג לדה מרקר:

הוועדה המליצה על שתי רפורמות חשובות: הכנסת מפעיל וירוטאלי MVNO (מפעיל סלולרי ללא תשתית הקונה זמן אוויר מהחברות ומוכר אותן לצרכן הסופי, א"ז), ופירוק רשת בזק למקטעים (Unbundling), כך ששחקנים אחרים יוכלו לרכוב על תשתית בזק.

היכן עומדות הרפורמות?

"MVNO יהיה בקרוב בישראל. השימוע כבר מוכן, והוא מתעכב רק בשל סיבות טכניות. במקביל, אנחנו יוזמים חקיקה בעניין, כדי למנוע התנגדות חברות הסלולר למהלך באמצעות פנייה לבג"ץ".

ולגבי Unbundling, כיום אין אף שחקן בשוק שמעוניין לרכוב על הטכנולוגיה הזו.

"אנחנו צריכים לאפשר זאת למי שירצה, אך כמובן לא יכולים להכריח את החברות שעובדות על בסיס עסקי. אם בזק תחליט בתבונה רבה להשקיע ב-NGN (רשת חדשה ומתקדמת, א"ז), והיא כבר בשלבי ניסוי, אז ההיתכנות של Unbundling יורדת. בכל אופן, זה צריך להיות על המדף".

המשרד מנסה לקדם פרישת רשת תקשורת חדשה בישראל בשם WiMax, אבל המכרז מתעכב מאוד ובינתיים הטכנולוגיה לא מבשילה בעולם בתור טכנולוגיה להעברת קול וליצירת תחרות בסלולר.


ולגבי איטיות המשרד בישומם של פרויקטים ורפורמות מאשים השר את האוצר:
מצד אחד למשרד לוקח המון זמן להעביר כל רפורמה, ומצד שני הממשלה לא יציבה וכבר מדברים על בחירות במארס?

"בעניין הזה יש לנו ביקורת על משרד האוצר ועל האופן שבו הוא מתנהל מולנו. תמיד שואלים מדוע השימועים לוקחים הרבה זמן, אך הסיבה היא משום שיש לנו בעיית כוח אדם, שמחריפה בשל השיטה שבה משרד האוצר מנהל את המשרדים באופן גורף, בלי לבחון כל דבר לגופו. אנחנו משרד מטה עם 150 עובדים בסך הכל, אבל הוא מפקח על חברות עם הכנסות של 30 מיליארד שקל. כשהולכים ומקצצים בנו, זה פוגע ביעילות. המשרד עסק ברפורמות ענקיות - בשוק הדואר, בוועדת גרונאו ובתוכנית הניידות - ואם היו לנו עוד 15 או 20 איש, זמן הפעילות היה מתקצר בחצי.

במיתון כלכלי מקדמים תשתיות:

המשבר הכלכלי האחרון מחייב מדינות רבות ובכללן ישראל ליזום פרויקטים של תשתית להגברת התעסוקה וליצירת צמיחה. רישות ערים בסיבים אופטיים יתן לתושבי הערים יתרונות רבים לעומת עמיתיהם שעדיין מחוברים לכבלי נחושת כמו גם רוב תושבי ישראל

הממשלה והרשויות המקומיות צריכות ליצור את התנאים הכלכליים והפיזים להקמת רשתות של סיבים אופטיים. כך קובע נייר עמדה של הרשות הצרפתית העליונה להסדרת נושא התקשורת והדואר ARCEP שפורסם לפני כמה חודשים .

 

 

לדברי הדו"ח, הממשלות באירופה הקימו את תשתית התקשורת מבוססת הנחושת שהתישנה ועתה כשחיבים להחליפה לסיבים אופטיים, השתנה מבנה השוק ואין ביכולתן של החברות המתחרות במונופול לשעבר לשאת בהוצאה כה גדולה לטווח ארוך.

 

 

הדו"ח מציע לקבוע את התמריצים שינתנו ע"י הממשלה והעיריות לחברות התקשורת וממליץ לבחון לחייב את המונופול לשעבר לתת זכויות מעבר בצנרת הפסיבית שלהם על בסיס מסחרי.

 

 

בניגוד לדו"ח ועדת גרונאו אצלנו, הדו"ח האירופאי ממליץ על שיתוף בין חברות תקשורת בתשתיות סבילות (DUCTS) בלבד ולא בתשתיות פעילות (UNBUNDLING), ומציין את הערים וינה ואמסטרדם כמודלים לקידום נושא התשתיות האופטיות.

 

דו"ח ועדת גרונאו, האם גורנישט?

ועדת גרונאו שהמלצותיה התקבלו על ידי שר התקשורת המליצה על חלוקה למקטעים של תשתית בזק ובכך כנראה תשתעבד מדינת ישראל לתשתיות המוזנחות והנחותות של חברת בזק למשך שנים רבות. מה שהיה נכון באירופה בשנות השמונים של הנחושת, הוא חסר היגיון בעידן הסיבים האופטיים לבית ב 2008. אבל זו כנראה התוצאה של "ההחלטות האמיצות" שהוועדה קיבלה, ומשמעותה לאפשר שימוש בתשתיות קימות של בזק, ורק של בזק, על ידי מפעילים נוספים.

 

ניצול נתיבי התשתיות על ידי ריבוי ספקים, לפי ההמלצה הארופאית, חוסך כסף רב ומונע את הסיכונים שבחלוקה למקטעים לפי המלצות וועדת גרונאו. כ 70% מההשקעה בתשתיות תקשורת זה הנחת הנתיבים (הצנרת) עבור שדרות הכבלים או הסיבים , 30% הנותרים מיועדים להשקעה בכבלים ובאלקטרוניקה. מכאן ברור ששיתוף בתשתיות הנחת הסיבים או הכבלים יש בה יתרונות רבים.

 

החלוקה למקטעים בכבלי הנחושת הקימים לפי המלצת וועדת גרונאו אינה יוצרת תמריצים לתחרות על רוחב פס גדול יותר, מחלקת את האחריות לשרות במקרה של תקלות תלויה ברצונו הטוב של המחכיר. דבר נוסף המשפיע על איכות השירות הוא המרחק של ארון הרחוב מהמרכזיה ומהצרכן. מכיוון שהחלוקה למקטעים מתחילה בארון הרחוב , אז למעשה איכות השירות ורוחב הפס המקסימליים כבר נקבעו באמצעות המיקום של ארון הרחוב ולחוכר המקטע אין אפשרות לקרבו לצרכן ולשפר את השירות ואת חווית המשתמש.

 

חברות הסלולר השופעות מזומנים , שיכולות להביא תשתיות חדשות לרווחת הצרכנים, נערכות כבר מזה זמן לניצול תשתיות הנחושת של בזק ולאספקת פס רחב בטכנולוגיות מיושנות באופן יחסי. מענין שחברות הסלולר וחברת הכבלים הוט, אינן חוששות בשלב זה מהפעלת מפעילים וירטואליים על התשתיות שלהם. מענין למה?

ניתן כמובן לשפר את רוחבי הפס והשירותים הניתנים על התשתיות הקיימות , אך אין בתשתיות האלו משום פתרון לצריכת רוחבי הפס ולישומים הבאים עלינו לטובה בשנים הבאות.

 

בעוד שברחבי העולם הוכפל מספר הצרכנים המחוברים לסיבים אופטיים ובארה"ב

וריזון נותנת רוחב פס גבוהה וסימטרי להורדה והעלאה של קבצים, אצלנו מדשדשים על ממוצע פס רחב של 1.5 מגה, ללא ,PTV , ללא שרותי היי דפינישין אמיתיים וללא תכנית חיבור בתים לסיב אופטי.


העמקת הפיגור של תשתיות התקשורת בישראל מתרחשת כל יום וזה רק ענין של זמן עד שזה גם יתחיל להשפיע גם על הצמיחה הכלכלית. שר התקשורת צריך להתעשת מהר ולהורות מיד על הכנסת תשתיות תקשורת נוספות לתחרות בשוק התקשורת הישראלי. אני לא הייתי סומך יותר מדי על רשת הדור הבא של בזק (NGN).

 

בזמן שעיריית אמסטרדם כבר החלה לחבר לסיבים אופטיים גם את 2500 הבתים הצפים בתעלות המיים של העיר, אנחנו עדיין מדשדשים, מחכים להחלטות השר ותלויים ברצון הטוב של חברות התקשורת.


בתמונה : סיב אופטי מועבר לבית צף באמסטרדם

 

על השר לאפשר מיד לכל הגורמים כולל: עיריות וישובים, חברת החשמל, הרכבת ועוד.. להתחרות בשוק התקשורת ולאפשר חבירה למפעילי תקשורת ללא הגבלות של הפרדה מבנית. רק בדרך זו יקומו בישראל תשתיות תקשורת נוספות, מבוססות על סיבים אופטיים, סלולר, רדיו ווימקס, שיעמידו אותנו בשורה אחת עם המדינות המפותחות ויכניסו תחרות לשוק התקשורת המקובע.

 

זה חשוב שבעתיים בעת משבר כלכלי עולמי.

 

לבלוג של רפי גליק

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
כל הכבוד! כתבה נפלאה!!! ל"ת
22.10.08 (02:25)