1) כשמאור בוזגלו ושחקני מכבי ת"א עלו למגרש הם באמת רצו לנצח. הם באמת חשבו שיש להם סיכוי לנצח ולחזור לתמונת האליפות באופן חזק. אולי הם גם היו ממשים את זה - אם רק היו מזכירים למשה מישאלוב שכדור שמגיע אליך באוויר אמור להיגמר בהרחקה שלך ולא בלתת ליניב קטן לעשות מה שהוא רוצה בדרך לשער סופר מהיר.

השער המהיר הימם את מכבי, ורק אחרי כרבע שעה היא התחילה לתקוף, לאבד פחות כדורים ולהבין שהגיע הזמן להתעורר. מכבי החלה לתקוף, ועם הצטרפות מצויינת עם ובעיקר בלי הכדור של ג'ונסון והרבה קשיחות של יבוריאן היא ייצרה שני מצבים וניצלה את ההירגעות של מכבי חיפה. אבל תוך כמה דקות הקבוצות חזרו לעצמן, מכבי חזרה לשגות בלי סוף בהגנה וחיפה לתקוף וללחוץ על השער. משחק חכם של החיפאים הוריד אותם ביתרון 1-0 מוצדק, לא במשחק גדול אבל יעיל, חכם וקבוצתי.

ואז הגיע המחצית השנייה. שוב גול תוך דקה, שוב משה מישאלוב. מכבי לא הספיקה להתאושש, וגם חילוף של קאמנן לא מנע את השלישי של חיפה והשני של פנטאני. מתפרצת קטלנית, אין חיפוי על פנטאני (איפה שפונגין?!) וזה כבר תבוסה.

חיפה שיחקה בקלילות ואיפשרה לעצמה להוריד את הלחץ והקצב. בתוך 3 דקות מכבי ת"א הכניסה שני גולים ופתחה את המשחק מחדש. לכאורה. אם מכבי ת"א הייתה חוזרת באמת למשחק היא הייתה לוחצת על השער ומנצלת את המומנטום, אבל במקום זה היא הגיע לסוג של מצב, אחד, אחרי 20 דקות. הרעב של בוקולי, גאדיר ורפאלוב היה הרבה יותר קרוב להגדלת היתרון. בסיום: 3-2, אבל הפערים היו שווים הרבה יותר.

                                                          מכבי חיפה

 משבוע לשבוע החיפאים נראים טוב יותר. זה מתבטא בהגנה מצויינת, מתפרצות מושלמות, פרגון קבוצתי מרשים וניהול משחק מצויין של מאמן צנוע ושקט בלי מקורבים וותירוצים. מאמן שמצד אחד משחק כדורגל התקפי - אבל מצליח להנחיל לקבוצתיו יותר הגנה טובה מאשר התקפה טובה. ולמה? כי אלישע הוא לא מהמאמנים שצריכים לשחק עם 5 קשרים או 3 בלמים כדי לא לחטוף הרבה גולים - הקבוצות שלו משחקות כדורגל יצירתי ומעניין עם הגנה מאורגנת, וזה משתלב מצויין. בסכנין הייתה לו התקפה אטרקטיבית שכללה את בוזגלו, יבוריאן וחליילה, שהיה להם חיבור מצויין, אבל עדיין הקבוצה ספגה 29 שערים בלבד.

וזה אולי היתרון שלו על רב"ש, מאמן מוכשר יותר, צעיר יותר שגם רשם קריירת משחק מרשימה בהרבה - אבל בניגוד אליו מתקשה לשלב בין האופי ההגנתי למשחק התקפי שמנצל את הכלים ההתקפיים ועושה את הדברים בהרבה יותר רעש ובלאגן.

לחיפה יש מרכז שדה מצויין בחלק ההגנתי, אבל מעט דל מבחינה התקפית, ולכן לדעתי חסר לחיפה קשר קדמי במרכז, כמו דריו פרננדס בבית"ר, שבחון בחיפה ועל המשבצת שמשחק אומברטו בנתניה. מישהו שיכניס כדורים לחלוצים דרך המרכז, ויוריד מהלחץ ההתקפי שיש על כיאל וקולמה, וייתן לשני להתרכז בהגנה. מישהו שיעזור לכיאל וביחד יציגו מרכז שדה מסוכן שיודע לבוא לצדדים ולהפעיל את פנטאני.  אפשרות אחת שיש לאלישע היא העברת רפאלוב למרכז וקטן שמאלה, אבל זה יגביר את הלחץ שיש על פנטאני המשוחרר ויגביל את קטן - הוא יהיה חייב לשחק על אגף אחד. חוץ מזה, רפאלוב הוא קשר אגף לכל דבר.

חיפה בולטת בעיקר באגף שמאל שלה, הכולל את רפאלוב ומסיללה ומקבל המון תמיכה מקטן, שכל הזמן מחליף מקומות עם קשרי אגף - רפאלוב ובוקולי. אלה שניים מהשחקנים המסוכנים והמהירים בליגה בעמדותיהם. דווקא צד ימין הוא החלש יותר, הוא כולל את בוקולי, שנמצא הרבה מעבר לשיאו, וחרזי קשישא. ובכל זאת, דווקא אתמול האגף הזה הרשים מאוד בחלק מהמשחק, בעיקר במחצית השנייה. הגול השני הגיע דרכו, ורוב המצבים הגיעו מהאגף הזה. בוקולי פרץ פעם אחרי פעם למרכז וסיכן את השער, משומר שהחליף את חרזי דווקא איכזב, אבל כיאל כל הזמן בא ימינה לעזור שם. הגבהה אחרי הגבהה לרחבה, מסירה אחרי מסירה - האגף הזה ייצר את רוב המהלכים. ולחיפה לא היו חסרים כאלה.

חיפה היא קבוצת כדורגל חכמה, מאורגנת שיודעת לנצל בדיוק את הנקודות החזקות שלה. במה זה מתבטא? זה מתבטא בכך שהמשחק שלה מבוסס כמעט כולו על משחק ריצה, מתפרצות והתקפות מעבר - וממש לא על משחק איטי ועומד, שיש לו את היתרונות שלו. היא לוחצת חזק על החצי של יריבתה, חוטפת כדורים מהר וככה יוצאת למתפרצות, המבוססות על רפאלוב, קטן, פנטאני וקצת בוקולי. שלושת הראשונים הביאו אתמול ביחד 3 גולים ושני בישולים וזה אומר הכל.

נוסף לכך, היא הוציאה את מכבי מהמשחק וגם שני הגולים שספגה לא שינו משמעותית את תוכנית המשחק שלה. היא לחצה יותר והגיעה ליותר מצבים - אבל ידעה לשמור על רוגע ולא לשחק לידי מכבי.  חיפה לחצה על ההגנה של מכבי. אלישע כנראה שם דגש על ההגנה חסרת הביטחון והחלשה של מכבי. מכבי הניעה את הכדור באיטיות והססנות, במקום להבין שהיא רק נופלת למלכודת של חיפה. היא הייתה חייבת לעבור הרבה יותר מהר את החצי. היא שיחקה ביותר מדי שקט נפשי או להפך - ביותר מדי לחץ ולא ידעה לברוח מהר מהלחץ שחיפה עושה על חצי המגרש שלה. חיפה יודעת שבמתפרצות היא בלתי עצירה - וככה היה כל המשחק שלה. אלישע הצליח להבליט את היתרונות של הקבוצה שלו.

חיפה היא קבוצה של שחקנים שבאמת חושבים קודם כל הקבוצה ורק אז על עצמם. קחו למשל את יניב קטן: בשער השלישי אתמול הוא יכל בלי שום בעיות לכבוש לבדו ולהפוך את המשחק לתבוסה. הרכות והמטרים שייני נתן לו איפשרו לקטן להקשית דרדל'ה מעל השער וזה יספיק - אבל קטן ראה שפנטאני מגיח מאחור בלי כיסוי ונתן לו כדור גדול. למה? כי יניב קטן הוא לא מהשחקנים שחשוב להם רק לראות את עצמם בצמרת הכובשים, אלא שבאמת המועדון יצליח. גם בגול הראשון הוא יכל לכבוש לבד - אבל העדיף לתת כדור לפנטאני, שהתמקם מצויין ברחבה והיה במצב נוח בהרבה. ומה עם כיאל? הוא לא כבש, אבל נתן מחצית שנייה (וסוף מחצית ראשונה) מצויינת בדרך לבישול בהגבהה. כיאל לא בעט ובעט מתוך הבנה שיש שחקנים מסוכנים ממנו, ולכן התרכז בלמסור. אין ספק, מכבי חיפה קבוצתית מתמיד ומחוברת מתמיד. היא לא יוצאת בהצהרות סרק של אליפות מתוך רצון להתרחק מהאש. היא גם לא מזלזלת ביריבות שלה, ולכן עלתה בכל הכח אתמול כדי לכבוש מהר (במחצית הראשונה) ולגמור את הסיפור מהר (בפתיחת המחצית השנייה). בניגוד לבית"ר, למשל, היא מבינה שמשחק צריך לנסות לגמור גם כשאתה מוביל, אחרת כל טעות קטנה יכולה להרוס לך את המשחק. חיפה באה כדי לגמור את המשחק ולהראות מה היא שווה - אבל כמאמר הקלישאה להראות את זה על הדשא ולא בראיונות.

יפה לראות את השילוב בין שחקנים בחיפה. התיאום בין רפאלוב וקטן מניב גול אחר גול - ואתמול היה אחראי לשני הגולים. משחק המסירות שלה מצויין ושחקנים יודעים לפרגן ולמסור. לחיפה יש את שחקני המתפרצות הטובים בארץ. שחקנים כמו רפאלוב וקטן מכדררים מצויין, ויודעים באופן אוטמוטי לעבור מהגנה להתקפה ולצאת מהר לפני ששחקני היריבה חוזרים להגנה. רוב המצבים שלה, כולל הגולים, לא באו מתקיפה סבלנית ומסודרת - אלא מהירה, מתפרצות יעילות שמטרתן לרוץ בכל מחיר ולנסות לכבוש. גם אם לא הכל נכנס - 3 כדורים הלכו לרשת. קשה עד בלתי אפשרי לעיתים לעצור את היציאה למתפרצות של קטן, שידוע להחזיק כדור אצלו ויש לו אחד על אחד מדהים. תשאלו את משה משאלוב.

למרות שחיפה יצאה אתמול עם ניצחון מינמלי יחסית ועם שני גולים ברשת, אסור לשכוח שהגולים של ת"א הגיעו בגארבג' טיים, כשהמשחק כבר היה גמור. נוסף לכך, שני הגולים היו מפתיעים וממש לא העידו על מגמה במשחק. הגול הראשון היה מקרי בהחלט וגם השני הגיע סתם בגלל שחיפה מעט שבעה באותן דקות. אבל אז אלישע לוי הבין שכדי לגמור את המשחק הוא צריך לשלוח למגרש שחקנים רעבים שרוצים להוכיח את הזמן ויחזירו לחיפה את היצירתיות - ולכן שלח לדשא את גולסה וגאדיר, שלא היו רחוקים מ-4-2. לחיפה יש הגנה פנטסטית - מגן זקן ואיטי אך מנוסה וחכם, מגן מהיר ומסוכן וצמד בלמים שקטים שיודעים שבלמים לא צריכים להתאמץ שתהיה להם עבודה - והתפקיד שלהם הוא רק שהיריבה לוחצת. להוציא פעם אחת לקראת סוף המחצית הראשונה, בהגבהה של מכבי מימין - הבלמים לא עשו שום טעות, ולא היו אשמים גם בגולים. קינן היציב וקרופניק הסימפטי עושים עבודה מצויינת, על אף שעל הנייר בלמי בית"ר ובלמי נתניה לא פחות ואפילו יותר טובים. חיפה משחקת כדורגל טוב שמציג הגנה חזקה, אולי הטובה בארץ היום. וזה בלי דוידוביץ'.

העניין הוא שאצל חיפה לא רק הבלמים עושים הגנה. אפילו פנטאני חוטף כדור אחרי כדור ולפעמים מגיע למרכז השדה וחוטף כדור. גם שחקני ההתקפה מפעילים לחץ הגנתי על הבלמי היריבה, וחוטפים כדור אחרי כדור. קשה לספור כמה כדורים חטפה חיפה בחצי של מכבי אתמול.

חיפה מחזירה לעצמה את כוח ההרתעה. התנועות של קטן, רפאלוב ופנטאני מזכירות במעט את מכבי חיפה המפחידה של עונות 2004-2006. פתאום כל התקפה יכולה להסתיים בגול, פתאום הפסד מינימלי זה לא כזה נורא, פתאום צריך להיזהר מיניב קטן. אם חיפה תמשיך את היכולת הזאת זה רק יבלוט יותר ויותר בהמשך העונה.

המשחק אתמול אולי סימן את המפנה בסיכויים של חיפה. עד אתמול כל הנצחונות היו על קבוצות קטנות בהרבה ולא מאיימות. אתמול הגיע המבחן של חיפה - ומהרגע הראשון היא עמדה בו. היא הייתה בדרך להביס את אחת מיריבותיה הגדולות, והיא הוכיחה שהיא לא אפיזדורה חולפת. היא ניצחה בצורה משכנעת, היא כבשה את המגרש וברגעים שלחצה לא השאירה למכבי שום סיכוי.

מגיעות המון מחמאות לאלישע לוי. ההוראה שלו לשחקנים ללחוץ מהרגע הראשון (אם הוא לא אמר להם את זה איך הם עלו באטרף כזה?) עשתה את שלה בתחילת המשחק ותחילת המחצית השנייה. חיפה לא איפשרה למכבי אפילו להיכנס למשחק במחצית הראשונה, ולא נתנה לה אפילו דקה לנסות להשוות בפתיחת המחצית השנייה. היא ידעה לגמור את המשחק בכל התחלה, תחילת משחק ותחילת מחצית, כדי למנוע את המתח והתלות בטעות קטנה ואת הבלאגן ברגעים האחרונים. זה לא הכל: אלישע מציב את קטן כשחקן חופשי בהתקפה, וככה קטן נמצא בכל מקום בהתקפה ותומך גם באגפים וגם במרכז. הוא מבשל לפנטאני ומוריד לחץ מרפאלוב. קטן משחק בתפקיד הנוח לו, בו הוא משוחרר לעשות מה שבא לו - וזה עובד מצויין. קטן כל הזמן בא אחורה כדי להיות האיש שהופך את המתפרצות הרבות של חיפה לקטלניות, הוא מצליח לבודד את עצמו מול מגינים ובלמים איטיים בהרבה, ועם הטיות הגוף המרשימות, אופציית הבעיטה המצויינת, הכוח, הגובה, המהירות והמנהיגות הוא נראה בשיאו. אותו האיש שכולם הספידו ואמרו שלא יכול להנהיג מצליח דווקא בגיל שבו מתחילים לדעוך לחזור לעצמו בשקט-בשקט. והפעם הוא מנוסה יותר. אומנם הוא כובש פחות וקטלני פחות מבעבר - אבל היום הוא מחזיק בתפקיד חשוב בהרבה: הוא המנהיג של חיפה, והוא היום השחקן הטוב בקבוצה והשחקן החשוב ביותר על המגרש. החיבור המצויין שלו עם כולם גומר את היריבות. בגול הראשון אתמול הוא השתלט על כדור אבוד באוויר, השתמש בהטיות הגוף בדרך והכניס קטנה לפנטאני שגמר מקרוב. בשער השלישי הוא האט את המתפרצת רק כדי לא לעשות משהו פזיז וניצל את הרכות של ההגנה כדי לקבל החלטה של גול ודאי - כשהשאלה היא רק מי יכבוש - הוא או פנטאני.

ציונים:

אדרי - עם כל הכבוד, זה לא היה היום שלו. יציאה תמוהה בגול הראשון של מכבי (כשהיריבה מחזיקה בכדור בחצי שלך אתה חייב להיות על הקו) וסגירה גרועה בשער השני (כל השמאל שלו היה בלתי מכוסה) הקלו על מכבי לצמצם פערים. תוסיפו השמטות כדורים ונראו שאדרי קצת מתרגש מדי או לא ברור מה. כל עוד הקבוצה שיחקה מצויין זה לא הפריע לאף אחד. דוידוביץ' הוא עדיין לא - אבל יש פוטנציאל אצל הבחור הזה. ציון: 5.

חרזי: יציב בהגנה, לא תורם בהתקפה. לבחור בן 37 זה נהדר. חרזי תופס מקום קבוע בעמדת המגן ולמרות שהתקפית אין לו מה לתת - חיפה מתגברת על זה. ציון: 5.

קינן - כרגיל, כמו גם בנבחרת, הוא שקט ולא טועה. היריבה הגיעה למעט מאוד מצבים, מה שאיפשר לו להרגיש בנוח. ציון: 6.

קרופניק - הוא לא קינן, אבל גם הוא לא קיים - וכשמדובר בבלם זה בד"כ טוב. ציון: 6.

מסיללה - עזרה בהתקפה, הרבה מהירות ומשחק טוב. ציון: 6.

קולמה: אחרי פתיחה מצויינת, בה הוא השתלט על מרכז השדה והעביר כדורים לאגף בצורה יציבה וקבועה, הוא נרגע. יש לחיפה בעל בית אמיתי במרכז השדה, לפחות בחלק ההגנתי. קולמה יודע להוציא את ההתקפות קדימה גם אם האיכויות שלו בהתקפה לא מרשימות. רכש טוב שמשתלב מצויין. ציון: 6.

כיאל: אחרי 35 דקות חלשות, הוא התעורר. פה דאבל פס מצויין עם פנטאני, פה בעיטה לשער. במחצית השנייה זה רק גבר - הוא בישל את הגול השני, עזר לאגף ועלה יותר ויותר למעלה. החסרון שלו הוא הנטייה לסמוך יותר מדי על קולמה ולהיות פאסיבי - אבל הוא מחפה עליו בהתקפה. כיאל הוא שחקן קבוצתי מרשים, שגם בישל שני גולים נגד לוקסמבורג. עם 4 בישולים מפתיחת העונה (מקום ראשון בליגה) כיאל, אולי תגלית העונה שעברה, מתבסס יותר ויותר כאחד קשרי מרכז השדה הטובים בארץ. ציון: 6.5.

בוקולי: כמה רעב. 5 בעיטות הוא בעט לשער, רובן במחצית השנייה. הוא לא הפסיק להיכנס למרכז, לחפש את הבעיטה, ומול הגנה תל אביבית נרפית זה לא היה סיפור קשה. במחצית הראשונה הוא התרכז בלמסור, בשנייה הוא כבר חיפש לכבוש בעצמו - עם רק יותר דיוק (אף בעיטה לא הלכה למסגרת) הוא גם היה כובש. ובכל זאת, בוקולי נראה כמו הצלע החלשה בהתקפת חיפה ושחקן שדי מיצה את עצמו, ולכן טוב תעשה חיפה אם תוותר עליו בקיץ. ציון: 6.5.

רפאלוב: שער והשתלבות מצויינת בהתקפה הקטלנית. אחד השחקנים הבולטים במתפרצות. השנה הפך לאחד השחקנים החשובים בקבוצה. ציון: 6.5.

יניב קטן - חוזר לעצמו, ובגדול. איש המשחק האמיתי אתמול, האיש שבלעדיו פנטאני היה חלוץ טוב אבל לא כמו שהוא נראה עם קטן לידו. כל מילה מיותרת. ציון: 7.

פנטאני: ספירנטים מרשימים, זריזות, אנרגיות שלא פוסקות, חטיפות מרשימות, התמקמות מצויינת, אתלטיות שמבטאת בכדורי גובה למרות שהוא בעצמו נמוך. הוא הצליח גם לרדת אחורה וגם תמיד לחזור בזמן כדי להיות ברחבה. אצל פנטאני הגולים באים ביחד - או לא באים בכלל, אין לו משחקים של גול אחד - ואת זה ראינו גם בעונה שעברה, כשישת הגולים הגיעו בשלושה משחקים. השנה הוא כבר עם צמדים, הרבה בזכות השילוב עם קטן. ציון: 7.

 ולשאלת המיליון: אליפות?

 מוקדם לדעת, אבל הסיכויים גבוהים. ביכולת הנוכחית של הקבוצות אף אחד לא יעצור את חיפה - גם לא נתניה. אם נראה שינוי בולט ומשמעותי אצל מכבי ובית"ר, המוכשרות יותר ובעלות פוטנציאל גבוה יותר, היא לא תיקח אליפות. כדי שזה יקרה השינוי חייב לבוא מהן - ולפי היכולת הנוכחית של הקבוצות לא נראה שזה המצב. חיפה מצליחה להביא מרכיבים (משחק קבוצתי, משחק קטלני, שימוש נכון במתפרצות, כלי מאוד חשוב בכדורגל של היום, שילוב מצויין בין הגנה להתקפה וסגל שרץ הרבה זמן ביחד) של אלופה, אבל הדרך עוד ארוכה. מה שבטוח, חיפה קבוצה מצויינת ואני מודה שטעיתי לגבי ההערכה שלי אליה. מה שכן, אני עדיין חושב שמבחינה התקפית היא פחות טובה ממכבי ת"א ובית"ר. אסור גם לשכוח שלחיפה של היום אין את בוקולי בשיאו, את קולאוטי בשיאו, דירסאו בשיאו, קטן צעיר יותר ובעיקר - את הסגל הישראלי המוביל. הבסיס של הישראלים שמביאים אליפות נמצא עדיין אצל בית"ר - וזה יהיה קריטי במאבק על האליפות. בלי הבסיס של בנאדו-טל-זנדברג-גרשון וכד' היא תתקשה - אבל מאחור ורוב השחקנים הללו מעבר לשיאם, זה אפשרי ביותר לסיים לפניהם בטבלה. חיפה חושבת נכון ומהרגע הראשון לא יצאה בהצהרות אלא ניסתה ליצור חברויות בקבוצה, שקט וסדר במגרש ובמחוצה שלו. ככה בית"ר זתה בדאבל - ואולי ככה חיפה תיקח אליפות.

                                                  מכבי ת"א

 הקבוצה ממשיכה להיראות לא טוב. היא תלויה מדי בבוזגלו, שמצידו נעלם. הביאו אותו כדי שיוביל, יוסיף מימד של יצירתיות ומהירות - וזה לא קורה. ישראלביץ' לא מגן וגם מאחורי החלוץ יש עליו יותר מדי לחץ. מכבי זאת לא כפ"ס. ישרלאביץ' שיחק לשחק קשר התקפי באגף, שם אין צורך בכוח פיזי - מרכיב שממש אין לו. ההגנה לא מתפקדת. מישאלוב אמור להביא כוח - אבל במקום זה הפסיד פעמיים בקרב אווירי - פעם לקטן ופעם לרפאלוב, וככה גרם לשני גולים, למרות שהיה לו פור בקרבות הפיזיים - אלה היו כדורים נוחים יותר לשחקן ההגנה ולא לתוקף. ובכל זאת, גם בלי משאלוב חיפה הייתה כובשת שלישייה לפחות.

מכבי סופגת יותר מדי (שער למשחק). מישאלוב, יחיאל וטומאסיץ' איטיים מדי. אתמול טומאסיץ' היה פחות גרוע מבד"כ - אבל כבר עכשיו ברור שמדובר בכישלון גדול של רב"ש.  שפונגין היה אשם בשער השלישי (לא היה בסביבת הרחבה ובעיקר לא סגר את פנטאני, שהגיע מהאגף שלו). למרות שעשה נכון בן שמעון שהכניס את קאמנן, מה שהוביל לשני גולים והוסיף יותר כוח ומחץ ברחבת חיפה לטובת מכבי, לא ברור למה הוא הוציא את יבוריאן, אחד הבולטים. אם מכבי הייתה מובילה 3-2 אז זה ליגטימי להוציא את השחקנים הבולטים - אבל לא כשאתה חייב שער.

השערים של חיפה בתחילת המשחק ופתיחת המחצית השנייה היממו את מכבי. יכול להיות שהיא באה עם תוכנית משחק טובה - אבל שגיאה תוך 40 שניות ונגיחה של רפאלוב דקה מפתיחת המחצית השנייה הרסו הכל - הבלון התפוצץ. ולא, הבלון זה לא הבטן של רב"ש. לכן, רב"ש לא אשם בצורה נוראית בהתרסקות. הוא אשם בתלות בבוזגלו, בכך שאין שום תמיכה של המגינים בהתקפה.

חסרונו של שבחון הורגש. זה אילץ את ישראלביץ' לשחק על המשבצת שלו. מכבי צריכה לקוות ששבחון יחזור מהר לכושר ויאפשר לישראלביץ' לעבור לעמדה הנוחה יותר עבורו - קשר שמאלי.

מי שהפתיע לטובה בהתקפה היה ג'ונסון. הוא שיחקה לעומק, הראה מנהיגות, הכניס מסירות ליבוריאן ושיחק כמו קשר התקפי. הבעיה היא שייני רך כמו פלסטלינה - והיציאה המוגזמת של ג'ונסון קדימה פגעה בהגנה. אסור לשכוח: ג'ונסון הוא קודם כל קשר אחורי, שחקן שעושה הגנה. החדשות הטובות עבור מכבי זה שהוא לוקח את העניינים לידיים ותוקף חזק.

יבוריאן היה מצויין. בהתחלה הוא התקשה לעשות את הסיבוב מהגב לשער למשחק עם הפנים, בגלל שהוא היה לבד מול הגנה חזקה, אבל לאט-לאט הוא הצליח לעשות את הסיבוב, לסחוט עבירות קרוב לרחבה ולאיים יותר. הוא הפגין דומיננטיות ופיזיות והראה יכולת מצויינת לעצור את המסירות ולארגן לעצמו את הבעיטה. יבוריאן לא רצה להמשיך את הכדורים שהוא מקבל, אלא לעצור אותם ולכוון אותם כמו שהוא רוצה. פעם זה התבטא בעצירה כדור עם הרגל, פעם עם החזה ובשער השני של מכבי הוא הצליח להמשיך את ההתקפה - אבל במסירה כמו שהוא רצה: הוא קיבל כדור עם הגב ברחבה והמשיך אותו אחור לבוזגלו. אלמלא הוא זה לא היה נגמר בגול. לדעתי, מכבי צריכה ללמוד מהשילבו הטוב בינו לקאמנן ולפתוח עם שניהם נגד קריית שמונה, במקום חדד, כשישראלביץ' באגף ואסוס במקום ייני החלש.

בסה"כ, הפעם אי אפשר להאשים את בן שמעון בבונקריסטיות. הוא עשה חילוף התקפי מאוד בדקה ה-54 (קאמנן במקום מישאלוב) והוא פתח עם 4 שחקנים התקפיים - יבוריאן, בוזגלו, יישראלביץ' וחדד. אומנם החילוף שהוא עשה בדקה ה-80 היה הגנתי (רומן במקום יבוריאן), אבל זה לא הופך אותו לבונקריסט.

 הבעיה היא שבוזגלו מתקשה לעמוד בלחץ וככה משאיר את כל העבודה על יבוריאן וקאמנן, כשהוא משחק. בוזגלו באנקר בהרכב - אבל כדאי שיבין שאם הוא רוצה להצליח ולהוכיח את עצמו המבחן שלו הוא להצליח בקבוצה גדולה שדורשת הרבה. לא קבוצה כמו סכנין שם כל ניצחון הוא בונוס. הוא יכול להוביל קבוצה, וראינו איך הוא סחב את סכנין לצמרת - אבל בינתיים במכבי זה לא קורה. ואולי הפרסום והחשיפה התקשורתית עושים את שלהם.

נראה שזאת אחת הבעיות של מכבי. אנשים בכירים בקבוצה לא רגילים ללחץ ודרישות. רב"ש אומנם מכיר את זה כשחקן, אבל לא כשהוא המאמן - ואז הוא לא אחד מ-11 אלא האיש הכי חשוב; יבוריאן שיחק בהפועל, אבל רגיל לסכנין הסימפטית והקטנה בהרבה; לבוזגלו זאת קבוצה גדולה ראשונה בה הוא צריך להוביל את הקבוצה למעלה. מול 3,000 אוהדים זה הצליח לו, אבל לא מול 15,000. אנשי מכבי לא רגילים ללחץ כזה, וייתכן שעד שיתרגלו אליו - זה יהיה מאוחר מדי. בכל מקרה, בלי שיפור בהגנה מכבי תמשיך בחולשה הנוכחית.

עוד בעיה היא שמכבי מתקשה למצוא רוטציה קבועה בהגנה. משחק שעבר טומאסיץ' לא שיחק - והנה, הוא שוב חזר. משחק אחד יחיאל שיחק מגן ימני, אחרי זה בלם, אתמול מגן שמאלי. וגם ייני, ז'אן ומישאלוב מחליפים מקומות על המגרש, אם הם משחקים. כדי שבן שמעון יסגור על רביעייה קבועה - אחרת שלא יתפלא ששחקניו מבולבלים כ"כ וחסרי ביטחון. איך יבריץ' יכול ליצור תיאום עם שחקני ההגנה כשהם כל הזמן מתחלפים? הפתרון לדעתי: שפונגין בימין, יחיאל ומישאלוב באמצע, ז'אן בשמאל - וזאת תהיה הרביעייה הקבועה. אני מבין שהוא לא מרוצה מההגנה שלו - אבל איך הם ישתפרו אם הם לא יודעים את מקומם? ההגנה היא החולייה שדורשת הכי הרבה קביעות במערך.

מכבי גם חייבת להיראות הרבה פחות אפאתית. בעוד שחקני חיפה התפוצצו על המגרש אתמול ורצו עוד ועוד - מכבי לא ניצלה את המומנטום של שני הגולים כדי לנסות לסגור את הפער, לא הגיעה למצבים מסוכנים, שחקני ההגנה נראו איטיים ואדישים - ולקח לשחקנים, אם בכלל (כי הם איבדו המון כדורים), המון זמן לעבור את החצי.

מכבי צריכה להירגע. הפתרון הוא לחזור לנצח. פשוט, אבל נכון. רק נצחונות יורידו את הלחץ מהקבוצה. מכבי לא צריכה הצגות ולא שיחקה להביס את היריבות שלה, אלא לצבור לפחות 8-10 נק' עד סוף הסיבוב. עזבו את הדרך, כרגע הכי חשוב זאת התוצאה - אם התוצאות יבואו גם היכולת תשתפר. הפער מחיפה אפשרי מאוד לסגירה - אבל לא ביכולת הנוכחית. בלי יותר תרומה של הכוכבים זה לא יקרה. מה שבטוח, הדרך מתחילה במשחק נגד קריית שמונה בשבת. רק ככה מכבי תתחיל להפחיד מישהו ולנצח.

נ.ב: הכניסה של קאמנן הייתה משמעותית בדרך לצימוק התוצאה. הוא שיחק טוב, הוסיף כוח ואיום על השער ועם יבוריאן לידו מכבי התחילה לכבוש. הוא חייב להיות בהרכב.

ציונים:

יבריץ' - 5. לא אשם בגולים, אבל גם לא מנע אותם. חוסר הבטחון והבלבול משפיעים גם עליו.

שפונגין - אשם בשער השלישי. עם ההגנה האיטית של מכבי היינו מצפים ליותר מהשחקן היחיד בה שיש לו קצת מהירות. גם התקפה הוא לא נתן. ציון: 4.5.

מישאלוב - אשם בשני גולים, רך ואיטי. בלם טוב ביום גרוע. אולי החילוף יעיר אותו, אבל משאלוב ממש לא האשם היחיד. ציון: 4.

טומאסיץ' - לא עשה הרבה טעויות אינדודואליות, אבל היה חלק ממשחק הגנה קבוצתי רע. ציון: 4.5.

יחיאל - איטי וכבד. התקפה אין לו וזה לא אשמתו. ציון: 4.5.

ג'ונסון: תקיפה חזקה, אבל מה עם יותר אחריות הגנתית? התקשה לעצור את הפריצות של חיפה, אבל לפחות לקח מנהיגות. ציון: 5.5.

ייני: פיזי הוא אף פעם לא היה - אבל איך יכל להיות שבמתפרצת של חיפה עם יניב קטן (בשער השלישי) הוא נותן לו שני מטרים, למרות שקטן כבר ברחבה, לא סוגר אותו ונותן לו לעשות כאוות נפשו. גם בבעיטות נוספות מרחוק של חיפה הוא לא סגר ולא הקשה בכלל. ציון: 4.

ישראלביץ': התקשה במשבצת במרכז ובטח ובטח כמגן. הגנה אין לו - אז מה רוצים ממנו? לא ממש הולך לו, והתקפית הוא לא עשהפעולה אחת טובה. ציון: 4.

בוזגלו: גרוע ביותר. משחקן כמוהו מצפים שדווקא במשחקים כאלה הוא יוכיח את עצמו. חוץ מכדור חופשי טוב הדבר הכי קרוב שיצא לו היה דרדל'ה מ-30 מטר שהלך קילמוטרים מהשער. הגול שכבש? מעט מדי ומאוחר מדי. ציון: 3.5.

חדד: פתח טוב עם פריצות אישיות מהאגף, אבל נדבק בחולשה בקבוצתית בהמשך. ציון: 5.

יבוריאן: היחיד שניסה, שיזם מהלכים והוציא מבלמי חיפה מעט מאמץ. ציון: 6.   

  מחליפים: קאמנן - 6.

המשחק

5 גולים, הרבה מצבים והרבה עניין. עם המבול שירד מהשמיים רק היה מעניין יותר. דווקא כשהגשם חגג והמגרש היה רטוב הגיעו השערים. מי שפותח עיתון רואה 3-2 וחושב שהיה משחק צמוד ותחרותי - אבל לא ממש. משחק חד צדדי בין שתי קבוצות שבכושרן הנוכחי רחוקות שנות אור.

2) (עריכה;נכתב בשעה מאוחרת יותר) באחד מטורי הקודמים טענתי שאריאל הרוש הוא שוער בינוני, שבקבוצת הנוער של בית"ר היה מחוסר עבודה בד"כ בגלל יתרונה של בית"ר על הליגה, וכשהיה לו תפקיד לא הראה שום דבר מיוחד ושום יכולות מרשימות משמעותית משל הקולגות בשערי היריב. אתמול קיבלנו את ההוכחה שצדקתי. אחרי המשחק בשבת, בו הוא הפגין יכולת טובה כולם דיברו על שוער גדול, כשרון מדהים - ואז הגיע משחק גביע הטוטו מול בני יהודה, בו הוא חטף שני גולים שגם בילדים א' אסור לחטוף. עם כאלה חורים בין הרגליים ובין הידיים הוא לא יגיע לשום מקום. יש לו יציאה לא רעה, וראינו את זה בשבת, והוא לא פחות אחראי מקאלה, אבל עדיין עדיף את קאלה ביום רע ודומיננטי מדי על הרוש בכל מקרה, חוץ מפציעה. זאת לא הפעם הראשונה שהרוש מאכזב בקבוצה הבוגרת של בית"ר, הוא נראה חסר ריכוז גם במשחק גביע הטוטו מול מכבי חיפה ובמשחק הליגה נגד פ"ת. אז לא להתלהב יותר מדי ולא להתרגש מהרוש. הוא לא אמור להיות שוער העתיד של בית"ר ואני מעדיף את קאלה ביום שני נגד הפועל ת"א, בהנחה והוא כשיר, בלי שום התלבטות.