1) לא קל היה אתמול לבארסה. היא הייתה צריכה לנצח יריבה נוחה אומנם, אבל במגרש עלוב, מלא בבורות, חורים, בוץ, שלוליות, גועל נפש וכד' שתקעו את המשחק. קבוצה כמו בארסה, המבוססת על משחק על הקרקע, לא יכולה פשוט עם כאלה תנאים. אז איך זה בכל זאת נגמר בתבוסה? כי זאת ברצלונה בשיאה. מביסה גם כשלא הולך.

המשחק נפתח מצויין עבור הקטאלונים. סיבוב נהדר מכדור חופשי של צ'אבי הותיר את שוער מלאגה המום ו-1-0. דווקא השער גרם לבארסה ללכת אחורה, ומלאגה התחילה לתקו דרך האגפים. בדקה ה-13 כדור מצויין נכנס לעומק, פיקה קפץ מוקדם מדי, ואלדס יצא מצויין והרחיק זמנית - אבל לא מנע את השיוויון. אומנם הזדמנות ראשונה של המארחים, אבל כמו שהם עלו אחרי ה-1-0 התיקו היה מוצדק.

5 דקות עברו. כדור חופשי לא מוצלח נגמר בהרחקה לא מוצלחת בעקבות שורה של בלבולים מהבוץ המחריד. זה נגמר בבעיטה חזקה של מסי לפינה הרחוקה ו-2-1. אין מצבים - יש שערים. עד המחצית בארסה המשיכה להתרכז בהגנה. המשחק האפור השפיע עליה מאוד, והשחקנים הדומיננטים היו שחקני ההגנה, בעיקר פויול המצויין. מלאגה שלחה הגבהות טובות מהצדדים והייתה ראויה לתיקו.

למחצית השנייה עלתה בארסה אחרת. היא לחצה והתייבשות המאוד חלקית של המגרש הקלה עליה. בדק ה-52 הזכירה בארסה את בארסה האמיתית - מהלך מבריק, 3 נגיעות, שער של צ'אבי. בארסה צימצמה פערים בין שחקנים - אבל תוך כמה דקות חזרה לסורה, ועדיין, היכולת המצויינת של שחקני ההתקפה (חוץ ממסי) השאירה את המשחק בידיים של ברצלונה. מלאגה התעוררה באיזור הדקה ה-70 עם כמה הגבהות מסוכנות לרחבה, כשבארסה משחקת על מתפרצות. זה לא שינה הרבה, ובדקה ה-80 עוד גול מוזר מעט - בעיטה חזקה של דני אלבס פגעה בשחקן לא ברור, שבסוף התברר בכלל כשחקן מלאגה - וולינגטון. 4-1 לבארסה בסיום, בכדורגל לא מרשים, במגרש גרוע, אבל עוד 3 נק', בדרך ל-11 נצחונות ברצף (7 בליגה, אחד בגביע, 3 בליגת האלופות).

אין ספק, בארסה בכושר הטוב באירופה. תבוסה אחרי תבוסה שהיא מנחילה ליריבותיה. מסי בשיאו, אטו כובש, צ'אבי מנהל את המשחק, אלבס משתלב ו-ואלדס עושה את שלו. שישייה נגד גיחון ואתלטיקו, חמישייה נגד אלמרייה ובאזל, רביעייה נגד מלאגה. 10 שערים בשלושה משחקים בליגת האלופות, 28 שערים ב-10 משחקים בליגה. בסה"כ, בשני המפעלים היא כובשת יותר משלושת שערים למשחק וסופגת 10 גולים ב-13 משחקים. 

אתמול, האיש המצטיין היה ללא ספק צ'אבי. הוא ממשיך לבסס את מעמדו כאחד הקשרים הטובים בעולם, הוא נמצא בכושר שיא, ויש לו כבר 5 שערים מתחילת העונה ו-3 בישולים רק בליגת האלופות, למרות שהוא בכלל קשר מרכזי. הוא עושה עבודה מושלמת במרכז השדה, הוא מחזיק את הקישור של בארסה, ובמחצית הראשונה הוא היחיד שדאג לשמור על פערים קטנים בין הקישור להתקפה. הוא שיחק לעומק, השתלט על מרכז השדה והוציא את משחק ההתקפה קדימה. שיתוף הפעולה המצויין בינו לבין אטו והנרי הניב שער ולא היה רחוק מעוד אחד כזה. השקט שלו, האופי, הבעיטה, האחריות הטבעית, הטכניקה שלא מתבטאת בדריבלים גדולים אלא בטכניקה בבעיטה, טכניקה במסירה וכד', חוכמת המשחק, המנהיגות ויכולת הכיבוש - כל אלה המרכיבים שיש בשחקן הזה. הוא אולי הדוגמא הטובה בעולם לשילוב מדהים בין הגנה להתקפה. אתמול הוא היה השחקן המצטיין, ונראה שהעובדה שהוא כ"כ הרבה שנים בקבוצה רק גורמת לו להרגיש יותר בנוח.

גם דני אלבס עושה עבודה מצויינת בחלק מהדקות. למרות שהוא נחלש במחצית השנייה, עשה כמה חורים בהגנה ולא תמך מספיק בהתקפה - במצבים הנייחים הוא היה קטלני, והשער הרביעי היה קודם כל בגללו. דווקא אתמול שיתוף הפעולה בינו לבין מסי לא עבד, כנראה בגלל ששניהם שחקנים שמבוססים על כדרור וטכניקה - וכשאי אפשר לעשות את זה הם הרבה פחות רלוונטיים. בחצי הראשון אלבס עשה עבודה מעולה, היה אגרסיבי בהגנה וניסה לתרום להתקפה. כאמור, בחצי השני הוא היה פחות טוב, ואולי גם העלמתו של מסי הקשתה עליו לעשות משהו במהלך המשחק השוטף ולא במצב נייח - אבל כמו שזה נראה, אין בליגה הספרדית מגן ברמתו של אלבס. אגף ימין של בארסה הוא הטוב בעולם, לפחות בפוטנציאל שלו.

פפ פגע טוב מאוד מבחינת החילופים. 3 דקות אחרי שנכנס למגרש הנרי כבר בישל שער, ונראה שהוא גם הוציא את האיש הנכון - אינייסטה, שאיכזב מאוד בחצי הראשון וכמעט לא יזם. ההרכב שהוא העמיד אתמול זה הרכב מתואם מאוד ומוכשר ביותר, אם כי לדעתי כדאי לו לוותר על אחד הקשרים ההגנתיים - סרחיו או יא יא טורה. צ'אבי מספיק אחראי כדי להיות השחקן שמשחק לפני הקשר האחורי. כדאי שבמקום סרחיו ישחקו חלב או גודיונסן ההתקפיים יותר, בטח ובטח נגד מלאגה החלשה. אומנם גודיונסן פצוע, אבל באופן כללי הוא לדעתי צריך לפתוח - ואם לא הוא, אז חלב. ככה תהיה עוד תמיכה ממרכז השדה למשחק ההתקפה - כי אתמול כל הלחץ ההתקפי מהחולייה הזאת היה על צ'אבי. בסה"כ, פפ עושה עבודה נהדרת ובעיקר יפה לראות שאצלו האגו לא משחק תפקיד - למרות שהוא הכריז שהוא לא רוצה את אטו הוא לא שומר על הכבוד שלו ונותן לו את המקום הקבוע בהרכב. נוסף לכך, שחקנים כמו הנרי ואטו, שחקנים עם הרבה מניירות, נראים טוב מאוד ביחד. הכניסה אתמול של הנרי הוסיפה המון עוצמה למרכז ההתקפה, הורידה לחץ מאטו והפכה את בארסה למסוכנת בהרבה בחלק הקדמי.

הנרי הוא שחקן המתמחה בלייצר לעצמו מצבים, בפריצות לעומק, בכדרור ארוך עד שהוא מגיע לבעיטה 15-16 מטרים מהשער עד 20 במקרה הרע. גם אתמול הוא חיפש פעם אחרי פעם את הכדרור פנימה לעומק, הוא נכנס לאמצע ובישל שער, אבל לדעתי הוא עדיין חייב לשקול עזיבה - הוא חייב לעבור לקבוצה בה הוא יהיה שחקן משמעותי יותר, שחקן הרכב, מקום בו יתנו לו חופש פעולה לשחק במשבצת שלו כחלוץ רחבה, ולא כקיצוני, כי בבארסה הוא משמש מחליף שמכניס התלהבות מהספסל והופך את ההתקפה למסוכנת יותר - אבל שחקן ברמתו חייב להיות שחקן שמשחקים עליו, בשבילו, ולא שחקן שמשחק 30 דקות במשחק. זה נראה שכבר התרגלו לזה שהוא עולה מהספסל ולא משמש כאחד השחקנים הכי משמעותיים  - אבל הנרי לא ילד, הוא עבר את ה-30 וכל עוד הוא בכושר ולא מבוגר מדי הוא חייב לנצל את זה. יש לו עוד שנתיםי לפחות בצמרת הכדורגל וחבל שהוא יבלה אותם כשחקן משני בעמדה שלא מתאימה לו.

בחלק ההגנתי בארסה סגרה משחק מצויין בחצי הראשון. בחצי השני ראינו כמה חורים באגפים, אבל לא שום דבר רציני. פויול היה ראשון לכל כדור, וכמעט כל כדור שהתקרב אליו והיה בסביבתו לא המשיך הלאה. הוא חטף כדורים, והרגיש בנוח - כי בסופו של דבר הוא שיחק כמו בלם, רק באגף. למרות שהוא שיחק כמגן שמאלי הוא לא תרם למשחק ההתקפה, למרות שראינו כבר בעונה שעברה שהוא מסוגל לפעמים להצטרף להתקפה. כדאי שפפ ייקח את זה בחשבון - ובפעם הבאה כשהוא יפתח עם פויול כמגן הוא יתרכז באלבס, שכשפויול על הדשא הוא חייב לתרום להתקפה יותר מתמיד. בכל מקרה, פויול הנהדר הוא הבלם הכי טוב בעולם באחד על אחד, כי הוא מומחה בלסגור ליריב את הרגליים ובלחטוף כדור ליריב. הוא משחק עם המון כוח, ניסיון ואחריות והוא בלתי עביר. הדרך היחידה להתמודד איתו היא לשחק נגדו בכדורים ארוכים ועל הגובה, כי העובדה שהוא נמוך פוגעת מאוד במשחק שלו בגובה.

זה מוביל לנקודה הבאה. מלאגה שיחקה נכון במחצית הראשונה אתמול, כי היא הבינה שכדי להתמודד עם הגנת בארסה היא פשוט צריכה להרים כמה שיותר הגבהות דרך הצדדים, כי גם אלבס, גם פויול וגם ואלדס נמוכים ומתקשים בכדורי גובה. מלאגה עשתה נכון והרימה הגבהות מסוכנות מאוד ופעם אחרי פעם היא התקרבה לשער מהגבהות כאלה.

בניגוד לבד"כ, השערים נפרסו על פני כל המשחק ובניגוד לבד"כ לא הגיעו בהתפוצצות של כמה דקות (את אתלטיקו, אלמריה וכד' היא הביסה בכמה דקות ענקיות). מצד אחד, "רק" בדקה ה-80 היא הפכה את המשחק לתבוסה - אבל מצד שני זה דווקא מעיד על משהו טוב, על זה שהיא ידעה לכבוש במשך 90 דקות ולא לשחק רק 10 דקות, ועדיין, בד"כ משחקים שנגמרים ככה בארסה מכריעה בכמה דקות - וככה גם מביסים בכדורגל, לא משחקים כדורגל גדול 90 דקות אלא פשוט מנצלים את המומנטומים הכי טוב שיש.

הבעיה של בארסה החצי הראשון הייתה הפערים בין שחקנים. בארסה הלכה אחורה והתרכזה בהגנה והותירה את שחקני ההתקפה בלי עזרה. כמעט לא ראינו שיתוף פעולה בין המגן לקיצוני, בגלל שגם אלבס ובעיקר פויול היו עסוקים בהגנה והותירו את אינייסטה בלי עזרה. נראה שחסרונו של אבידל השפיע מאוד על בארסה - היא חסר האגף שמאל מגן שיכול לעלות להתקפה, להחזיק כדור ולהרים כדורים לרחבה, מישהו שיתמוך מאחור באינייסטה - לפויול פשוט אין את זה, וגם כשהוא מנסה לעלות למעלה ברור שזה לא בא לו בקלות.

אלבס דווקא עזר בהתקפה בחצי הראשון, אבל כמעט לא ראינו תיאום בינו לבין מסי. גם מרכז השדה ההגנתי מדי של בארסה גרם לפערים בין החולייה הזאת לחוליית ההתקפה, כשכאמור רק צ'אבי עלה קדימה - אבל הוא לא קשר התקפי, והוא אמור לשחק על המשבצת של סרחיו, משבצת הגנתית יותר, כשגודיונסן או חלב לפניו.

בסה"כ, ברצלונה לא הרשימה אתמול, אבל יכלה להיות מרוצה. בחצי השני אומנם ההגנה נראתה פחות טוב - אבל ההתקפה השתפרה, הפערים בין שחקנים הצטמצמו, שחקנים השתחררו מהעמדות הקבועות שלהם והתקרבו אחד לשני (צ'אבי שיחק לעומק והגיע לאיזורים הלא טבעיים שלו הרבה מאוד פעמים, כולל בשער השני שכבש, הנרי נצמד לאטו במרכז למרות שהוא שיחק קיצוני ואטו עשה הרבה תנועה, השתמש בכוח הפיזי הנהדר שלו, הלך אחורה והצידה וכל הזמן היה בסביבת הנרי וצ'אבי) וההתקפה הייתה מסוכנת וקטלנית יותר. בארסה רשמה וי על עוד משחק, והראתה שהיא יכולה להביס גם ביכולת לא מרשימה ובמגרש קשה - אבל חייבת להיות מוכנה לנצח גם 1-0 קטן. התבוסות הקלילות לא יבואו תמיד בקלות, ונגד ריאל או ולנסיה היא תהיה חייבת לדעת גם לנצח בקושי. כי אליפות לוקחים קודם כל עם יעילות ויציבות, ורק אחרי זה עם תבוסות - כי צריך לזכור שגם ב-1-0 וגם ב-5-0 מקבלים 3 נק'. הרבה קבוצות יודעות להתפוצץ על היריבה - אבל כשקצת קשה זה לא עובד להם. ראינו איך הולנד ביורו האחרון ניצחה בקלות את איטליה וצרפת - אבל בנוק אאוט, כשהיה צריך לנצח קודם כל דרך יעילות, זה לא עבד לה. ראינו גם איך אתלטיקו מדריד הכניסה רביעיות לשאלקה, נומנסיה וכד' - אבל במשחקים הקשים, במבחנים האמיתיים שלה, היא הפסידה.

אליפות: כן או לא?

בקצב הזה - ברור שכן, אבל צריך לזכור שבארסה עוד לא שיחקה נגד ולנסיה, סביליה, ויאריאל וריאל, הקבוצות הכי חזקות כרגע בליגה חוץ מבארסה. אם היא תוציא 8-10 נק' מארבעת המשחקים האלה היא תתבסס בפסגה - אבל מאחר ובינתיים הליגה הספרדית נראית מעולה - 3-4 קבוצות בכושר נהדר, כשכולן היו מובילות את הליגה האיטלקית ואולי אפילו האנגלית ביכולת הזאת. אם מוסיפים לזה את אתלטיקו השישית שקצת חוזרת לעצמה, זאת ליגה חזקה, מוכשרת ואטרקטיבית מתמיד, לפחות בחלק העליון של הטבלה. לכן, בארסה עוד רחוקה מלהתבסס בפסגה. בארסה כרגע המועמדת מס' 1 לאליפות בספרד, כשאטו (9 גולים בליגה ב-9 מחזורים) ומסי (6 גולים, 3 בצ'מפיונס ליג ב-3 משחקים) כבר עם כמות דו ספרתית של שערים (או כמעט דו ספרתית) בכל המסגרות.

אם מוסיפים את צ'אבי שנמצא בשיאו, ולמרות שהוא החולייה השקטה בין הכוכבים הוא השחקן הכי חשוב של בארסה, שבונה את המשחק, ואת ההגנה היציבה הכוללת את פיקה המוכשר, פויול המצויין ו-ואלדס המשתפר בארסה נראית היום קשה מתמיד לפיצוח. כמו שזה נראה, שלוש קבוצות תיאבק על האליפות - ריאל, בארסה ו-ולנסיה - כשהאלופה תהיה אחת מהשתיים הראשונות. אם ריאל רוצה אליפות שלישית ברציפות היא חייבת שיפור מיידי ביכולת, כי היא מאבדת נקודות מיותרת (תיקו מול אספניול והפסד ליובה בצ'מפיונס) וגם שהיא מנצחת זה בקושי (פנדל שלא היה בדקה ה-96 נגד אתלטיקו, 3-2 קשה נגד בילבאו החלשה). מה שבטוח, מחזורים 12-16, בהם בארסה תפגוש את כל הקבוצות הקשות, יהיו מרכיב קריטי במאבק האליפות, ולכן חשוב שבארסה תגיע לחודש הזה בשיאה.

ציונים:

ואלדס - 6.

אלבס - 5.5.

פיקה - 5, בגלל שהיה אשם בשער.

מארקז - 5.5.

פויול -6.5.

טורה - 5.5.

סרחיו - 5.

צ'אבי - 7.

מסי - 4.5.

אינייסטה - 4.5.

אטו - 6.

מחליפים: הנרי - 6.5.

ההרכב האידיאלי: ואלדס, אלבס, פויול (כבלם, כי מגן צריך לתקוף ולהביא מהירות והגבהות והצטרפות לרחבת היריב - ואצל פויול זה לא בא טבעי), מארקס (לפחות כל עוד מיליטו בחוץ), אבידל, טורה, צ'אבי, גודיונסן/חלב, מסי, אינייסטה ואטו.

שאלה לסיום: ליגה ספרדית, אחת הליגות הטובות בעולם. איך יכול להיות שקבוצה בליגה הבכירה מעמידה מגרש בוצי ועלוב כ"כ? אם הקופסא והאורווה מגרשים גרועים - מה נגיד על המגרש של מלאגה, שזאת לא סתם קבוצה, אלא מועדון שכבר היה בליגה הראשונה, עיר לא קטנה בספרד עם קבוצת כדורסל מפוארת. לא יכול להיות שברצלונה תשחק בכזה מגרש, ולא במשחק מוקדמות ליגת האלופות נגד קבוצה נידחת.

2) מכבי נתניה לא הייתה ראויה לניצחון אתמול. בני יהודה הגיעה מוכנה, והשמירה האישית שהיא הצמידה לכל שחקן נתנייני הקשה על נתניה. בסופו של דבר, ההגנה החלשה של בני יהודה גרמה ל-2-2 - אבל חייבים לתת שאפו לקבוצה הזאת על המשמעת בהגנה והמשחק היעיל. היא הבינה את מעמדה כאנדרדוג ובאה כדי להתרכז בהגנה ולעקוץ בהתקפה. למזלה, היא קיבלה במחצית השנייה את בלדוט בשיאו, עם כדורים מדויקים וראיית משחק מצויינת, והמון כדורים לרחבת נתניה. מרין, דווקא הוא, לא הבין את מגבלותיו והוא האשם בשער המהפך של בני יהודה. הוא נדבק לגלבאן בלי להבין שאין לו סיכוי להתמודד איתו במהירות ואיפשר לו לעבור אותו בין הרגליים בטאץ' מדהים - בפעם השנייה באותה מחצית. מרין טעה שנדבק אליו ולא נתן לו את המטר, ומפתיע שזה הגיע דווקא מאחד הבלמים הטובים, האחראים והפיזיים בארץ, שפשוט מהירות אף פעם לא הייתה לו. בכל מקרה, עם המשחק הקבוצתי המצויין של בלדוט ועוד שער חשוב שכבש, הנועזות והחוצפה של עטר (שאם יתרכז בכדורגל נטו יוכיח את עצמו בשחקן מוכשר ביותר. הוא היה מצויין בעונה שעברה ואחת הסיבות לקאמבק של בני יהודה, עד שהוא נפצע) והמשחק הטוב של גלבאן בני יהודה הציגה התקפה לא רעה בכלל, ובאמת יש לה התקפה לא רעה, כשהבעיה היא בהגנה. מבחינת מרכז השדה, הגנתית היא טובה, התקפית לא מספיק. קובי מויאל הוא שחקן אגרסיבי וחזק - אבל בלי התקפה. בני יהודה טובה יותר מהכח וסכנין, ולכן אין סיבה שהיא לא תישאר בליגה.     

מנגד, נתניה לא נראתה כמו קבוצה שרוצה אליפות. לא ברור למה שכטר לא פתח. הוא הכניס למשחק מימדים של מהירות, יכולת אישית ופריצות מצויינות מהאגף - אבל לא ברור למה הוא נכנס רק אחרי שעה. אפשר גם להעריך את זה שהוא רצה לבעוט את הפנדל, לקחת אחריות, אבל הבעיטה שלו הייתה גרועה מאוד. לאמצע, כדור חלש ושקוף. אם שכטר היה כובש היינו יכולים לדבר על כך שהמחליפים שינו את המשחק, ימפולסקי כבש ושכטר היה מנצח את המשחק לנתניה, אבל לדאבונו זה נגמר בשיוויון מוצדק. המשחק אתמול חשף בעיות בהגנת נתניה ששוב העלו געגועים לסטרול, שלא נמצא לו מחליף נורמלי, וגם שטראובר חוזר ליכולת החלשה של תחילת העונה - כולל יציאה טיפשית במיוחד שכמעט הובילה לשער כתום מחצי מגרש. בכל מקרה, נתניה ממשיכה להתבסס על האגפים שלה, על המגינים, סבן ובן דיין, אבל התלות שלה במגינים גבוהה מדי - בכל זאת, הם לא אמורים להיות שחקני התקפה. נתניה חייבת לקבל יותר מהקשרים ההתקפיים וממרכז השדה המאכזב.  

לזכותו של מתיאוס ייאמר שהוא הצליח להבחין בבעיות של בני יהודה בהגנה - שחקנים איטיים שמתקשים להסתדר עם כדורים ארוכים ומדויקים לשחקני ההתקפה, בעיקר שכטר המהיר והטכני. נתניה התבססה על כדורים ארוכים ופעם אחרי פעם זה הצליח וגרם לעוד חור בהגנת בני יהודה - אבל בסה"כ למתיאוס יש עוד הרבה עבודה, בעוד אצל בני יהודה אין הרבה כישרון - אבל כן רעב ומשמעת. אליפות? המבחן האמיתי של נתניה יהיה נגד חיפה. אם נתניה לא רוצה שחיפה תברח לה היא חייבת להוציא לפחות נקודה בקריית אליעזר.

הפתעת המשחק: דלה איינוגבה שוער רע בד"כ. יציאות רעות, טעויות בולטות (אשם בהפסד לקריית שמונה, למשל). שוער אתלטי אבל רע, שקשה לסמוך עליו. אתמול הוא היה נהדר, עצר פנדל, עצר עוד הזדמנות מצויינת של ימפולסקי, יצא מצויין לכדורים וגם לא אשם בגולים.

המשחק: כדורגל מצויין, גולים, מצבים, משחק מהיר. שתי הקבוצות התבססו על התקפות מהירות, מעבר מהיר מהגנה להתקפה, אגפים מהירים, ולא על הנעת כדור מסודרת. זה לא היה כדורגל איכותי מאוד - אבל כדורגל מעניין, רווי הזדמנויות וכדורגל תכליתי ומסוכן. בכלל, יש לנו מחזור פורה מתמיד עם 16 גולים ב-5 משחקים. שכן יירבו.

3) שמעון אבוחצירא לא מפסיק לכבוש, ועכשיו סופית זה כבר לא סתם תחילת עונה טובה - יש לו כבר 8 גולים ב-8 משחקים, מספר שכל חלוץ לא רע כובש בעונה שלמה. יש לו הכל: בעיטה מרחוק, כוח, מבנה גוף חזק, כדרור טוב ובעיקר יכולת לכבוש כמו חלוץ אמיתי - שזה יכול להיות גם גולים פשוטים של התמקמות, אבל מעל הכל הוא פשוט מפחיד, יש לו תעוזה, יש בו משהו מאיים, 'ערס' במובן החיובי, לא מהאנשים שהיית רוצים לפגוש ב-4 בלילה בסמטה חשוכה. אם עד לפני 8 משחקים הוא היה עוד חלוץ לא רע, נראה שזאת עונת הפריצה שלו, שמשנה משמעותית את מעמדו בכדורגל הישראלי. הוא גם מחפה על היכולת החלשה של החלוצים הזרים - נימבה חלוץ טוב מאוד ללאומית אבל בינוני לליגת העל, בנאיני גם כן לא מרשים ובעצם מחזיק את החוד של פ"ת. עם אבוחצירא, ויזה היצירתי מאחוריו, רוזן עם הבעיטות החופשיות הקטלניות, ריקן המוכשר ואלימלך המנוסה הפועל פ"ת היא המועמדת הראשית לתואר הפתעת העונה: הקבוצה שעלתה ליגה ומסיימת בשישייה הראשונה. יש לה סגל מוכשר, כשאסור לשכוח גם את חן עזריאל ומנור חסן. היא כבר עם 7 נק' יותר מהמקום האחרון ו-6 מהאחד שלפני ובמקום הרביעי. שווה לקחת ברצינות, בטח אחרי שראינו מה עשו סכנין וקריית שמונה בעונה שעברה.

עוד הערה: המבנה הזה של מאמן וג'נרל מנג'ר הוא מצויין. לכל הקבוצות הגדולות באירופה יש כאלה ג'נרלים וזה עובד טוב. אם יש שיתוף פעולה בינו לבין המאמן, וזה הכי חשוב, זה עובד מצויין: במקום שיהיה מאמן אחד שהכל על הכתפיים שלו יש שני אנשי מקצוע, כשאחד אחראי על הניהול השותף על הדשא ועל העניינים המקצועיים המידיים - כשהג'נרל מנג'ר עוסק בחשיבה לטווח ארוך יותר, בטיפוח מחלקת הנוער, בייעוץ למאמן וברכש. הוא עוזר למאמן להתמקד באימון בלבד ולא בעניינים כלליים וזה גם עוד מישהו שיכול להתמודד עם האש במקרה של חוסר הצלחה. אם הקבוצה לא מצליחה - לפחות יש שני אנשים שנמצאים ביחד בסיפור וזה קל יותר. אנשים כמו שפיגל, זלצר ושפיגלר, דודו דהאן וברקוביץ' הם אנשי מקצוע הרבה שנים (ברקו אומנם חסר ניסיון מחוץ למגרש, אבל כשחקן יש לו המון ניסיון) ואנשים שיודעים כדורגל ומכירים גם את הכדורגל שאנחנו שואפים ללמוד ממנו - הכדורגל האירופאי. כדאי שיהיה את זה ביותר קבוצות, יש לנו את האנשים הראויים - הגיע הזמן שבעלי הקבוצות השונות ירימו את הכפפה וינסו גם הם את המודל הזה.

4) אסור לשניידר להעיף את רב"ש. מדובר במאמן מוכשר שהביאו לטווח הארוך. מכבי קבוצה חדשה והיה ברור שהיא נבנית כדי להעמיד משהו יציב שלא חייב לקחת אליפות על העונה הראשונה. הטעות של רב"ש היא באיזון - הוא בנה התקפת מפלצתית אבל אל הביא בלם נורמלי. הוא הביא את בוזגלו וישראלביץ' - אבל לא הביא מגן שמאלי טבעי. למרות הכל, צריך לזכור שזה תפקיד מלחיץ ולא פשוט, וחובה לתת לו לגמור את הסיבוב, לעבור את הדרבי ואז להתחיל לצאת במסקנות. הביאו אותו כי חשבו שהוא מאמן טוב, מאמן עתידי - ידעו שלא מיד יבואו התוצאות. אסור גם לשכוח שלרב"ש אין ניסיון כמאמן קבוצה גדולה, ולכן חייבים לתת לו את הזמן להתרגל. הוא גם לא אשם בכך ששחקנים משמעותיים כמו ישראלביץ' ובוזגלו מתקשים להתרגל למכבי. זה דבר שבא עם הזמן, ולכן להעיף עכשיו את רן בן שמעון זה אומר מאמן חדש שמתחיל הכל מההתחלה - כלומר, לקטוע תהליך עם פוטנציאל מצויין שרץ כבר 4-5 חודשים. אם רואים בבירור שעם המאמן הנוכחי אין סיכוי להצליח זה סיפור אחר, אבל רן בן שמעון מאמן מצויין.

בכל מקרה, אם הוא בכל זאת נשלח הביתה שווה למכבי להביא את רוני לוי. מבחינתו, לדעתי אין בעיה עם זה שהוא בבית - אחרי עונה קשה הוא רוצה חופש ולחזור לעונה הבאה רענן ורעב מחדש. מבחינת מכבי שווה לשכנע אותו לבוא - הוא מאמן עם עבר מוכח, הוא מכיר את הלחץ של קבוצה גדולה והוא גם מאמן צעיר יחסית. אסור לשכוח שתחתיו מכבי חיפה לקחה 3 אליפויות ברצף עם כדורגל נהדר וקשרים שכובשים הרבה שערים. אם כבר בן שמעון עוזב לפחות שיביאו מאמן שחווה על בשרו הצלחה וכישלון ואחרי עונה רעה רעב מחדש להוכיח שהוא אחד המאמנים הטובים בארץ.