מבחינת עניין ויופי - לא ראינו הרבה מהמשחק אתמול, אבל שתי הקבוצות לא באו כדי להלהיב את הקהל. אתלטיקו הגיעה לשני מצבים למסגרת כל המשחק, כשליברפול עומדת על משהו כמו חמישה כאלה. ובכל זאת, מבחינת סגנון המשחק שתי הקבוצות עמדו במטרותיהן. אתלטיקו סיימה כקורבן, אבל יכולה להיות מרוצה באופן כללי. ליברפול מאוכזבת מהתוצאת, אבל שיחקה לא רע והייתה ראוייה לפחות לנקודה. למרות זאת, היא צריכה להיות מאוכזבת שהתקפה מקרית של אתלטיקו דווקא בדקות הטובות של ליברפול אילצו את ליברפול משחק שלם לנסות להוציא תוצאה לא טובה לה בביתה.

בניטס פתח ב-4-5-1, כשקין בחוד, ג'רארד בתפקיד התקפי מאחוריו, קויט (שהיה יותר התקפי מריירה השמאלי) וריירה באגפים ומסצ'ראנו ואלונסו בקישור האחורי. מהר מאוד ליברפול הפסיקה לשחק כדורגל ועברה לכדורים ארוכים וחסרי סיכוי, בטח במערך של חלוץ אחד. ליברפול דילגה במשחק שלה על הקשרים האחוריים והניעה את הכדור יותר מדי זמן אצל הבלמים ולא אצל השחקנים ההתקפיים יותר. אתלטיקו ניסתה להגיע למצבים, אבל עבודה טובה של שחקני ההגנה מנעה מפורלאן להיכנס לרחבה ולהגיע למצבים. אתלטיקו שיחקה על האגף השמאלי, בעיקר על פרנייה, שהניע טוב את הכדור בשמאל, התקרב להתקפה והכניס כדורים פנימה דרך הצד השמאלי. ליברפול שלטה בקצב המשחק ונראה שהרגישה בנוח במשחק השבלוני שהיא שיחקה.

אחרי 25 דקות לא מרשימות, ליברפול התחילה ללחוץ קדימה. סוף סוף יותר שחקנים שלה עברו את החצי והצטרפו להתקפה, שחקני מרכז השדה עלו יותר להתקפה וליברפול התחילה לחפש את השער של אתלטיקו. סגנון המשחק שלה היה ברור: הגבהות מהצדדים לרחבה או בעיטות מרחוק, כשבין שחקן לשחקן יש רווח גדול מאוד. אבל דווקא אתלטיקו כבשה ראשונה. מקסי רודריגז המצויין כבש מול ריינה, בצורה בלתי צפוייה.

למחצית השנייה ליברפול עלתה חזק, אך בלי שום שינוי בסגל. אתלטיקו עברה רשמית וסופית לבונקר וליברפול המשיכה לבעוט לשער בלי הכרה - אבל כמעט בלי לבעוט בעיטה אחת למסגרת. בניטס שלח למגרש את באבל, אבל הוא לא הוסיף שום יצירתיות. אגירה הכניס את אגווארו במקום פורלאן, כדי שיהיה לי מי שיוציא קדימה את המתפרצות, שיכול לייצר לעצמו מצבים במתפרצות ויוכל לרוץ אחרי הבלמים של הביטלסים. זה היה שינוי נכון, אבל שווה להחמיא דווקא להגנה של אתלטיקו, אותה הגנה שנחשבת, ובצדק, לבעיה של אתלטי. פרנייה הגן מצויין, פריה כל הזמן בא שמאלה כדי לעזור לו מול האגף הימני המאיים של ליברפול וההגנה של אלטיקו הצטופפה, גם כי ככה עושים בונקר, וגם כדי לעצור את הבעיטות המסוכנות של ליברפול מרחוק, אחד הנשקים המרכזיים שלה. ליברפול המשיכה לבעוט, אבל לא הייתה מאופסת בבעיטה.

ואז זה הגיע. כדור סתמי בדקה ה-91 נגמר בנקודה הלבנה בגלל שמרטין האנסון, שדווקא ניהל את המשחק בצורה טובה ברובו ולמרות שזה היה משחק קשה לשיפוט, עם הרבה ספק פנדלים, שרק לכדור עונשין מה-11 שלא היה. ג'רארד, מי אם לא הוא, כבש בבעיטה אדירה לפינה. 1-1 מוצדק, אבל זה היה צריך להגיע מהזדמנות אמיתית ולא מניסיון של השופט להציל לליברפול את המשחק.

ליברפול נראית טוב בינתיים. אתמול זה הלך קשה. אתלטיקו הצליחה לכבוש מחצי הזדמנות, ואחת ההזדמנות הממשיות היחידות של הקבוצה מהעיר של ריאל. היא הגינה טוב, היא באה מוכנה והניעה את הכדור, כשהחזיקה אותו, וזה לא קרה הרבה, בצורה מסודרת וקבוצתית. הכדורים לא רצו ללכת למסגרת והבלמים של אתלטיקו הרחיקו מצויין כל הזדמנות. במשך 56 דקות ליברפול נלחמה כדי להוציא תוצאה לא טובה עבורה, וזה רק בגלל הברקה מקרית בהתקפה של אתלטיקו. לזכותה של ליברפול ייאמר שהתמיכה בהתקפה הייתה מצויינת, שמסצ'ראנו נכנס פעם אחר פעם לרחבה, שריירה נתן מסירות קטלניות של ראיית משחק מרשימה, שג'רארד לא הפסיק לטבוח לכיוון השער, שהבלם דניאל אגר היה אחד השחקנים הכי מסוכנים, גם במצבים נייחים וגם בכלל הוא הגיע לא פעם להתקפה. אגר הוא ליברו טוב, שחקן שיודע לתקוף לפעמים ולכבוש. העלייה שלו למעלה אומנם מחייבת את קראגר לשמור על ריכוז גדול בהגנה, אך בד"כ זה לא גורם לבעיות מיותרות. אומנם ליברפול נכשלה בהזדמנות להתקרב להבטחת המקום הראשון, אבל 8 נק' מתוך 12 זה לא רע בבית לא קל כמו זה ונגד קבוצה מוכשרת ולא צפוייה כמו אתלטיקו.

מנגד, אתלטיקו הגיעה מוכנה, ומהרגע הראשון ידעה שבמשחק כזה, בחוץ, הכי חשוב זה לא להפסיד ולהישאר חזק מאוד בתמונת המקום הראשון. היא שיחקה מסודר, ובמחצית הראשונה שמרה על הכדור כדי לא לתת לליברפול לתקוף ולהשתלט על המשחק. בחצי השני היא כבר השלימה עם הבונקר. ניצחון היה יכול להיות תוצאה מעולה עבורה, ולכן התרכזה בהרחקת כדורים.

האם אתלטיקו חוזרת לעצמה? מוקדם לדעת, אבל ברור שהיא התייצבה. מצד שני, היא פגשה כבר את ריאל, בארסה, סביליה וליברפול פעמיים - ואת אף אחת מהן לא ניצחה. כדי להתברג במקום שני-שלישי בליגה ולהצליח באירופה היא תהיה חייבת לדעת לנצח במשחקים כאלה, שהם המשחקים החשובים.

בניטס תמיד היה מאמן טקטי ומתוכנן, אבל אסור למאמן להיות קיצוני כ"כ. לבניטס יש מעט מאוד יצירתיות ושחקנים עם ברק בסגל, ומדובר בבחירה אישית שלו. בעוד לצ'לסי יש את קאלו, מאלודה וג'ו קול, למנצ'סטר את רונאלדו, טבס ונאני ולארסנל את וולקוט ופברגאס - לליברפול יש מעט מאוד מה להציע. יש לו את ריירה, שיש לו טאץ' מצויין בכדור, ראיית משחק והטיות גוף טובות - וזהו. כל שאר השחקנים היצירתיים הם שחקנים משניים כמו בניון. אם לליברפול היו שחקנים שיודעים לעלות מהספסל ולעשות שינוי במשחק (באבל לא מספיק) הוא היה מנצח אתמול. אם היו לו שחקנים שיודעים לפתוח הגנות צפופות כמו של אתלטי אתמול זה היה נגמר בשער. ליגטימי שליברפול טקטית, לא ליגטימי שבצורה כזאת. הפערים בין שחקנים עצומים, ויש המון שטחים ריקים ביניהם. ליברפול תחת בניטס לא מוחצת, בניגוד לצ'לסי ומנצ'סטר שכבר נתנו כמה תבוסות גדולות העונה, כי אין לה שחקנים קטלניים שמשחקים קרוב אחד לשני ויוצרים משחק של נגיעה-שתיים. אצל ליברפול אין את זה כי הנעת הכדור מתפרסת על כל השטחים וזה מאט את המשחק.

ליברפול תגיע לשמינית הגמר, ואם תסיים ראשונה בבית - כנראה שגם לרבע, אבל היא חייבת להתרכז בליגה. עם כל הכבוד, כבר קרוב ל-20 שנה היא בלי אליפות. כדי שקבוצה גדולה כמוה תחזיר לעצמה את ההרתעה היא חייבת לנצל את העונה הטובה שלה ולקחת אליפות. באירופה היא הוכיחה את עצמה מספיק תחת בניטס ושנה אחרי שנה מגיעה לשלבים המכריעים באירופה, בגלל שליברפול היא קבוצה שיודעת להתכונן למשחק ספציפי או שניים ולכן עוברת את הנוק אאוטים. היא ווינרית, ולכן ברגעים המכריעים בנוק אאוט היא מנצחת הרבה פעמים. בליגה זה לא מספיק, בליגה צריך יותר איכות בסגל - ולליברפול לא היה את זה בשנים האחרונות. האם השנה יש לה את זה? לדעתי, לא.

לליברפול יש קבוצה מתואמת ופיזית מאוד במרכז השדה, אבל אין לה את הסגל של צ'לסי ומנצ'סטר. מבחינת החוד היא לא נופלת מהן, אבל החיסרון המרכזי שלה מולן הוא באגפים. בעוד לצ'לסי יש שם שחקנים מהירים ויצירתיים ולמנצ'סטר שחקנים עם דריבל מדהים ואחד על אחד מרשים, לה יש בשמאל את ריירה - שחקן מצויין, אבל לא ברמה של רונאלדו או מאלודה, ובימין חסר לה קיצוני אמיתי. קויט הוא חלוץ ולא קיצוני, ג'רארד הוא קשר מרכזי-התקפי ולא קיצוני גם הוא. חסר לה קיצוני ימני. לליברפול אין את המחץ שיש לשחקני היריבות שלה ואחרי הכישלונות בליגה בעונות הקודמות הרבה יותר קשה לסמוך על בניטס.

מה שמעניין לגבי הרכש של ליברפול זה שאחרי קיץ חלש, בו ליברפול פיטפטה על גארת' בארי אבל לא החתימה אותו ושברובו היא עשתה שינויים הגנתיים - למרות שזה החלק החזק של ליברפול, היא סגרה שתי החתמות מעולות ברגעים האחרונים. ריירה הצטרף בתחילת ספטמבר האחרון, רובי קין הגיע ממש לפני פתיחת העונה. אחרי קיץ רע ליברפול הצליחה להציל אותו עם שתי ההחתמות ההתקפיות האלה.

עוד כמה זמן ליברפול תישאר חזק בתמונה באנגליה? לא כל כך מהר היא תיפול משם, אבל לדעתי באיזור מחזורים עשרים ומשהו צ'לסי ומנצ'סטר יעלו את הקצב כדי להשתלט על המקום הראשון. ליברפול תהיה חייבת לשמור כוחות לאותם מחזורים, כי היא תצטרך לשמור על כושר שיא אחרי שלושים ומשהו מחזורים - בטח ובטח כשהיא נגד שתי קבוצות חזקות ממנה. נוסף לכך, אסור לשכוח שהיא מנצחת את המשחקים שלה בדקות הסיום - כך נגד הסיטי וכך נגד וויגן. זה מספיק לאירופה, לא לליגה.

בכל מקרה, המפתח שלה הוא מרכז השדה - זה החלק החזק שלה. אלונסו שחקן הגנה נהדר ופיזי מאוד שמחזיק את המשחק מאחור באחריות. הוא מתחיל את ההתקפות. מסצ'ראנו ההתקפי יותר מסוכן יותר קדימה, כשמעליהם יש את ג'רארד. ג'רארד צריך להמשיך לשחק במשבצת הזאת. שחקן כמוהו, שהנשק העיקרי שלו זה בעיטות מרחוק, מתקשה הרבה יותר כשהוא צריך להיכנס מהצדדים. באמצע הרבה יותר קל, שם הוא יכול לבעוט ישר כשהוא מקבל את הכדור. חוץ מזה, ג'רארד הוא המנהיג של ליברפול, והוא חייב להיות במרכז העניינים באמצע, מה גם ששחקנים עם הסגנון שלו - חזק ודומיננטי צריכים לשחק במרכז. ג'רארד הוא השחקן הכי חשוב של ליברפול והשחקן שהיא הכי תלוייה בו - וזה מתבטא בסגנון של הקבוצה: פיזי, עם המון אופי, בעיטות מרחוק, לא יצירתי אלא יותר יעיל.  

ציונים:

ריינה - הבונקר של אתלטיקו השאיר אותו חסר מעש. ציון: 5.5.

ארבלואה - עלה להתקפה לא מעט. בסגנון המשחק של ליברפול הוא נחוץ מאוד - כי היא משחקת על המון הגבהות לרחבה מהצדדים. ציון: 5.5.

קראגר - כמעט לא היה מעורב כי לא היה צורך בכך, אבל כשכן עשה משהו הוא עשה את זה מצויין - הוא הציל שער במחצית השנייה ובמצב נייח עלה להתקפה וכמעט כבש עם בעיטה מעולה. בלם קלאסי, שכמעט לא מעורב במשחק - אבל אפשר לסמוך עליו. ציון: 6.

אגר - הגיע לכמה מצבים, בעיקר בקרנות וכד'. הוסיף עוד איום על השער של אתלטיקו ועוד שחקן שתוקף. ציון: 6.

 - בסדר. 5.5.

אלונסו - כדורים מדוייקים להתקפה, ניהל משחק מסודר. אלונסו הוא המנוע מאחור והוא הצליח לייצר משחק סבלני עם הנעת כדור מסודרת ומתוכננת שהובילה להזדמנויות פעם אחרי פעם. זה שהשחקנים ההתקפיים לא הצליחו להלביש את הכדור לרגל זה לא אשמתו. השחקן הכי משמעותי בליברפול אחרי ג'רארד, בעיקר בגלל שהוא משחק בתפקיד קריטי בכדורגל ובעיקר בליברפול. ציון: 6.5. 

מסצ'ראנו - שיתף פעולה מצויין עם הקשרים ההתקפיים ואיים על השער. ציון: 6.

ג'רארד - שחקן נפלא שתמיד חשוב לו לנצח. אם הוא היה יותר מדוייק הוא היה כובש גם בלי פנדל. ווינר ענק. ציון: 6.5.

קויט - הרגיש לא בנוח באגף. היה אחד מהשחקנים שהכי התאמצו ורצו בליברפול, אבל התקשה לאיים על השער מול ההגנה הטובה מאוד של פרנייה ושות'. ציון: 4.5.

ריירה - שחקן טכני מאוד, ורואים את זה בבעיטה, בתנועות הגוף, במסירות המרשימות ובכדורגל המלהיב. רכש מעולה שנכנס הרבה לאמצע אתמול. ציון: 6.5.

קין - שיחק כחלוץ יחיד, ולכן כל הכדורים הלכו אליו. במחצית השנייה ליברפול שלחה הרבה יותר שחקנים קדימה. סגנון המשחק של ליברפול הקשה עליו להיות מעורב - ההגבהות לא צלחו בגלל ההגנה המרוכזת והטובה של אתלטיקו אתמול והבעיטות לשער התבססו על הקשרים. בסגנון המשחק הזה הוא כמעט לא מקבל שום כדור לרחבה ולכן מתקשה להיות מעורב. ציון: 5.

עוד משהו: ליברפול הנוכחית רצה כבר הרבה מאוד זמן במתכונת הנוכחית. בלי קשר לאיך שתיגמר העונה הזאת, כי גם עם אליפות זאת תהיה קבוצה שרצה המון זמן ביחד - ליברפול צריכה רענון משמעותי יותר ולבנות קבוצה יצירתית יותר עם מאמן חדש. היא צריכה לנסות מודל חדש, בלי קשר לאיך שתיגמר העונה - כדי שליברפול הנוכחית לא תגיע למיצוי בעונה הבאה. העונה הנוכחית היא המבחן האמיתי של בניטס - האם הוא מסוגל להצליח עם ליברפול גם בליגה, בעונה ארוכה ולא בהכנה למשחקים בודדים? בכל מקרה, הגיע הזמן שליברפול תנסה סגנון שונה ותעשה שינויים גדולים. כי גם אם ליברפול תתן עונה טובה - כל סגל בסופו של דבר ממצה את עצמו וחייב לדעת לעשות את השינוי בזמן.