מס' צפיות - 470
דירוג ממוצע -
פושע או אייקון תרבותי
הגיע הזמן שנבין שאונס במקרים מסויימים שקול למוות של הנשמה וחילול הגוף של הקורבן. זה מעשה שאסור לנו להשלים איתו ולקבלו והענישה צריכה להיות מרתיעה.
מאת: kalligula 07/11/08 (23:31)

בשבוע שעבר כמעט באותה שעה ובאותו היום, ישבתי לכתוב רשומה על התחסדותו של ערוץ 2 ושאר כלי התקשורת, בהורדת הראיון עם יגאל עמיר, אחרי ששבוע שלם חגגו עם פרומואים למען מסע פירסום וקידום של תוכניתיותיהם ובעיקר תוכניות החדשות בשישי בערב.

 

עבר שבוע ואותה תוכנית נותנת במה לאייקון תרבותי שרובנו כילדים גדלנו עליו הלוא הוא האנס המורשע חנן גולדבלט. אתמול הסתיים משפטו של חנן גולדבלאט והוא הורשע והוטל עליו עונש של 7 שנות מאסר וקנס של 25000 ש"ח לשתי מתלוננות.

 

אני מודה שכאשר שמעתי ברדיו בפעם הראשונה על העונש זה נשמע עונש כבד, כאשר אתה שומע על מה התקבל העונש ועל מסכת האישומים זה כבר נראה יותר פרופורציונאלי. בכל זאת הרשעה על שני מקרי אונס, עשרות תלונות של הטרדה מינית ועוד מספר רב של מתלוננות שעל חלק מהמקרים כבר חל חוק ההתיישנות, (לעולם לא אבין את המושג האדיוטי הזה), זה מראה על דפוס התנהגותי שאי אפשר להתעלם ממנו ומוכיח את הסכנה באדם שכזה.

 

עכשיו שיקומו עורכי התוכנית של יאיר לפיד ויסבירו לי איך הם נותנים במה לאנס מורשע ומצדיקים זאת? אילו הראיון היה נערך טרם הכרעת הדין, (על אף איסור משפטי) בו חנן גולדבלט מציג את עמדתו לכתה האישום ומנסה להסביר את מניעיו וחפותו ניחא, אבל יום אחרי הכרעת הדין, כאשר השופטים כותבים שהם לא מאמינים לגרסותיו שרצופות סתירות ושקרים, לתת לו במה בפריים טיים? עיתוני שישי עם ראיונות נרחבים (מוסף סופשבוע של מעריב) ועוד.

 

אחד הדברים שהכי הרגיזו את השופטים במהלך משפטו של חנן גולדבלט היא העובדה שלאורך כל הדרך הוא לא הביע צער ולא היה מוכן לבקש סליחה מקורבנותיו (סליחה בעצם הוא הקורבן), היום אחרי צפייתי בתוכנית החדשות של ערוץ 2 התחושה שקיבלתי היא, גועל. זחיחות כזו לא ראיתי כבר הרבה זמן, אם קודם חשבתי או היה נראה לי ששבע שנים זה עונש כבד, עכשיו אני יכול לומר בוודאות שזה עונש קל שבקלים, כי אצלי הוא היה מקבל לפחות עשרים שנה בכלא!!!  הלוא עוד מקסימום שנתיים וחצי הוא יצא לחופשי, אחרי שנה הוא כבר יצא לחופשות, העונש הכבד שהוא קיבל זו פגיעה בשמו והכתם שישאר לעולם.

 

הגיע הזמן שנבין שאונס במקרים מסויימים שקול למוות- מוות של הנשמה וחילול הגוף של הקורבן. זה מעשה שאסור לנו להשלים איתו ולקבלו והענישה צריכה להיות מרתיעה, ואם התוקפן אפילו לא מסוגל לבקש סליחה מקורבנותיו, עונשו צריך אוטומטית להיות מוכפל ומשולש.

 

(תמונה: קובי מנורה- שפ"מ, ויקיפדיה העברית)

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר