הניצחון של ניר ברקת על מאיר פרוש היה הכרחי עבור ירושלים. עוד חמש שנים בשליטה חרדית, ועוד קיצונית כמו מאיר פרוש, היו מרחיקות באופן סופי את החילונים מהעיר.

הניצחון של המועמד החילוני לא מפתיע, מאחר ובמהלך החודשים האחרונים הייתה תחושה שבניגוד לדעה הרווחת בשנים האחרונות שבכל זאת יש אנשים בעיר שעוד אכפת להם. מסביב נשמעו קולות רבים של אנשים, חלקם הגדול דתיים לאומים, שידעו שהאופציה הנורמלית היחידה שיש היא ניר ברקת. הייתה הרגשה של בחירות מעניינות מתמיד, בחירות שיהיו קריטיות לגבי עתידה של העיר. הניצחון של ברקת הוכיח שהעיר עדיין לא לגמרי חרדית. מעבר לכך, כל הרפורמות שירושלים תחת חסותו של פרוש הייתה מעלה ומוציאה לפועל ירדו לטימיון לפחות לחמש שנים.

ניר ברקת הוא לא אדם מוכר להרבה אנשים. אני גם לא חושב שתמיכתו בבניית שכונה יהודית במזרח ירושלים היא ראוייה - בנייה כזאת עלולה להגביר את הבעיות הבטחוניות והיחסים הרעועים בין היהודים לערבים. זה עלול לגרום להרבה יותר תקריות שיכולות גם להרוג חיי אדם. גם ככה הקירבה של ערביי מזרח העיר ליהודים גדולה מדי (ע"ע פיגועי הטרקטור, לדוגמא), ולקרב עוד יותר את היהודים לערבים זה סיכון גדול מדי.

ובכל זאת, בתפקידו באופוזיציה בחמש השנים האחרונות לא היה קשה להתרשם שמדובר באיש רציני שבאמת רוצה להיות ראש העיר ולא מדובר בסתם גימיק עסקי. ניר ברקת לא היסס לעזוב את קדימה, מה שמעיד על כך שהוא לא באמת איש שמאל, ועזר מאוד גם במאמצים לבנות את היכל הארינה במלחה, שבנייתו נחוצה לא רק לאירועי ספורט אלא לכל אירוע תרבותי בבירה. בעוד בירון הוא אדם אלמוני בקרב תושבי העיר וגאידמק בקושי מכיר את העיר אפשר להתרשם שלברקת באמת היה חשוב להיבחר לראשות העיר - אחרת הוא לא היה מחכה חמש שנים. אין ספק, מבין ארבעת המתמודדים לא היה אף אחד שבאמת חשוב לו מהעיר כמו ברקת.

אני דתי-לאומי ואני לא הדתי-לאומי היחיד שתמך בברקת. ולמה? הרי הרבה פעמים החילונים מכלילים באופן מטופש את הדתיים-לאומים עם החרדים:

1) כי עיר חרדית עם פרוש תדאג רק לחרדים וממש לא לשאר האוכלוסיות, למרות שנכון להרגע יש עוד חילונים ודתיים-לאומים בעיר.

2) עיר חרדית תחת פרוש תסגור כבישים בשבת, ולא רק בשכונות דתיות מאוד כמו סנהדריה ובית וגן, אלא גם במקומות עם רוב חילוני.

3) כי על ראש עיר חרדי יהיו לחצים רבים להימנע מטיפוח אירועי התרבות בעיר, מה שרק יפגע בתדמית של העיר בעיני המסתכל מבחוץ.

4) כי עם ראש עיר חרדי נמשיך לראות ילדות בנות 12 לבושות שחור על כל גופן כדי שחלילה לא יראו להם סנטימטר מהפרצוף.

5) כי עם עיר חרדית החרדים ימשיכו לקבל תקציבים מוגזמים, למרות שרבים מהתושבים החרדים בכלל לא עובדים.

6) כי אדם כמו ברקת לא נמצא באופן רציני במגזר אחד בעיר הזאת, ויש לו אינטרס לעזור לכל הפלגים השונים. לפרוש? לא ממש.

7) כי תחת ראש עיר חרדי החרדים ימשיכו לשרוף פחים ולגרום לתקריות אלימות בלי שום תגובה מהעירייה.

אבל דבר אחד אי אפשר לקחת מפרוש: הוא היה יכול להיות ראש עיר טוב יותר מגאידמק. לגאידמק אין מצע מסודר, אף אחד לא יודע מה הוא רוצה, ואין לא ולו חלקיק מהניסיון וההיכרות עם העיר שיש לשאר המתמודדים. לגבי פרוש לפחות אנחנו יודעים למי הוא היה דואג, אצל גאידמק גם זה לא ברור.

אבל הסיבה המרכזית לדעתי שברקת נבחר היא בגלל שהוא הכי פחות קיצוני. הוא לא קיבל את הקולות שלו בגלל שהוא טוב - אלא בגלל שהאחרים רעים. פרוש חרדי מאוד והיה מעביר חוקים שפוגעים בחילונים ואפילו הדתיים-לאומיים, שתי קהילות המחזיקות בכמות גדולה מאוד של אנשים בתך הציבור הירושלמי; אריה דרעי, שבסוף לא יכל להתמודד, היה מנצל את העיר כדי להתקדם לכנסת בבחירות הכלליות הבאות, גם אם הוא הרבה פחות קיצוני מפרוש; גאידמק כנראה רצה עוד קצת פרסום ולאף אחד לא ברור מה הוא רוצה. הוא מסוגל לעשות הכל, כולל מהלכים קיצוניים הנובעים מחוסר הבנת המצב; ובירון, בלי להעליב, נראה כמו אחרון המסוממים במרכז העיר. אין לו אפילו לו מטה מסודר ואת פתקי ההצבעה הוא נאלץ לממן בעצמו. אף אחד לא הצביע לו, כי גם מי שלא מצא מועמד אחר להצביע לו לא רצה לבזבז את קולו על אחד שלא יקבל יותר מאחוז-שניים.

ברקת, לעומת כולם, הוא הכי שקול. הוא חילוני, אבל לא מדי וקרוב לדת; הוא מתנגד למו"מ על ירושלים אבל לא מחזיק בדעות קיצוניות ופאנטיות אפילו במעט; וגם ברור לכולם שהוא לא משחק בירושלים ולא מנצל אותה.

מה המשימות הבאות של ראש העיר הנבחר?

-לשפר את מראה העיר. כירושלמי, כל פעם שאני מגיע לעיר אחרת קשה לי לפספס את הבדלי הטיפוח.

-לשפר את תדמית העיר. אולי אם הוא יארגן אירועים תרבותיים גדולים ומשמעותיים הוא יגרום לאנשים רבים לעלות לעיר ולבקר בה יותר. ירושלים צריכה להיות מעבר לעיר חשובה, היא צריכה גם להיות עיר שאנשים באים אליה כדי להנות ולבלות שם.

-לא ברור לי עד כמה הוא שולט בעניין, אבל הוא חייב לסדר את עניין הרכבת הקלה. כרגע הבניות האיטיות של הרכבת הזאת גורמת לפקקים רבים ולעיתים אפילו לסכנת חיים.

-ליזום העברת מצעד הגאווה לערים אחרות ורק להן. זכותם של ההומסקסואליים למחות ולצעוד, אבל בירושלים זאת פשוט הצהרת מלחמה. אם רוצים שקט בעיר חייבים להעביר את זה למקום בו המצעד יתקבל בתגובות תומכות יותר, כמו ת"א. אומנם כבר עכשיו יש מצעד גם בת"א, אבל חובה שהמצעד יהיה רק בת"א ובסביבתה.

-להוריד את מחירי הדירות עד כמה שאפשר. זה ידוע שהמחירים גבוהים מדי, במיוחד במקומות חדשים שנבנים.

-בירושלים יש אתרים חשובים ביותר לעם היהודי (הכותל, יד ושם, הר הרצל וכד'). הוא צריך לנצל אותם כדי לעודד אנשים להגיע לעיר. יש לו ביד עיר ענקית וחשובה מאוד ואם הוא יידע להשתמש נכון באתרים והמקומות שיש לו שם הוא יוכל לשפר את מצב העיר.

ומעל הכל: למצוא דרך לאחד את תושבי העיר. ירושלים היא העיר הכי מפולגת מבחינת דת: בבני ברק הרוב הגדול חרדי, בת"א וחיפה חילוני וכד'. בירושלים יש בלגאן גדול בנושא הזה, ועל ראש העירייה לדאוג לאחד את הציבור. רעיון: לקיים אירועים של כל המגזרים השונים (חרדים-דתיים לאומים-חילונים) כדי לנסות ולגשר.

בהצלחה.