פעם חשבתי שזו חוצפה לגבות כסף על ה-VOD, ואז לגבות תשלום נוסף על תכנים המשודרים בו. חשבתי שערוצי ספורט כמו 5 לייב ו-5 גולד זו מכונת כספים מגעילה. חשבתי שאקסטרה הוט לא מצדיק את קיומו, שבאופן כללי אנחנו משלמים יותר מדי כסף על טלוויזיה.

אבל אז התחיל בלגן פוליטי, והרחתי שבקרוב בחירות ארציות, והחלטתי לשנות את כתובת המגורים שלי, כדי שבבוא העת ההודעה לבוחר תגיע אליי ולא לדיירים אחרים. עם השינוי ביצעתי גם כמה פעולות ביוקרטיות, כיוון שידעתי שסופסוף אוכל לקבל דואר רשמי המאשר אותן.

עבר שבוע, עברו שבועיים, חודש וחצי, ולצערי, כלום עדיין לא הגיע. כלום, מלבד אגרת רשות השידור עם שלל התראות, עיקולים ואיומים מסוג זה. סך כל התשלום - כ-1,300 שקל (כולל ריבית ופיגורים).

כן, כן, לאחר כשלוש שנים שבהן האגרה לא הגיעה אליי, כי ברשות השידור לא עשו מאמץ למצוא אותי, שילמתי על הזכות לקבל את שידורי ערוץ 1 ונספחיו (ערוץ 33, רשת ב', רשת ג') הלא רלבנטיים סכום שערורייתי, שכדי להצדיק אותו אני צריכה לצפות בערוץ הראשון 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, מעכשיו ועד 2010. אבל במה, במה לעזאזל אני אצפה? בלוח השידורים העבש שמציעים לי?

ערוץ 1 הוא ערוץ ששואב כספים ובכל זאת נמצא בגירעונות מתמידים, בגלל כל מיני ועדים מטורללים. מילה שלי למנהלי רשות השידור: אם אתם מפטרים את כולם, בהתראה של חודש, במהלך החודש הזה אתם מוצאים עובדים חדשים בלי למצמץ ובלי להתאמץ. מי יודע, אולי הם גם יפיחו רוח חיים בלוח השידורים המת והמזעזע שלכם. ולא, אי אפשר למכור לנו את מירב מילר וינון מגל בתור הפנים הצעירות של הערוץ. כי פנים זה יופי, אבל מה עם שאר הגוף? ולא, גם "שום פלפל ושמן זית" לא תספק אותי.

ואחרי שאתם מתייעלים מבית, מנהלי רשות השידור היקרים, נא להתייעל מחוץ: האגרה שלכם היא אחד הדברים הכי אנרכוניסטיים וקומוניסטיים (מצטערת, זה מזכיר לי את ברית המועצות לשעבר) שעוד נותרו במדינת ישראל בשנת 2008. זה אולי לא אשמתכם, מה פתאום, זה חברי הכנסת שקובעים, אבל אין לי ספק שאתם עושים להם את המוות כל פעם מחדש.

אין לי יותר מילים לתאר את העצבים שלי, ואת האיחולים שיישארו בלב פשוט כי לא יפה לתקתק אותם בבלוג. גם עם עשרה פליק פלאקים לאחור לא יהיה לנו פה BBC.

לבלוג של רב ערוצית