היכן נמצאת המחלקה לכלכלה שתתמודד עם הסוגיות של המשבר הכלכלי הגלובלי אותו אנו חווים. המשמעות של משבר כלכלי גלובלי הוא הצטמצמות בכל התחומים וירידה ריאלית בצמיחה. מכיוון שכמות הכסף במערכת יורדת יותר מאשר ההשפעות הריאליות של מרכיבי המערכת, בגלל האפקט הפסיכולוגי והלא רציונאלי של המשבר (ראו מה שאומר חתן פרס נובל הפרופסור דניאל כהנמן), הרי שנדרשות פעולות משולבות שהן מעבר לאלו המוכרות על ידי כלכלנים ונגידי הבנקים .
הפסיכולוג פרופסור כהנמן התמחה באוניברסיטה העברית גם במתמטיקה ושירת בצבא במחקר פסיכולוגי תחת מנהל היחידה שהיה גם כימאי. הוא גם כתב את הבסיס להערכת היכולות של המועמדים לשרת בצבא ההגנה לישראל. הפרופסור כהנמן נולד בפלסטיין ב 1934 , משפחתו חזרה לאירופה לפני מלחמת העולם השניה והוא חזר עם אמו לפלסטיין ב 1946 וחווה את הקמת המדינה .
החיים המורכבים שעברו על פרופסור כהנמן הכשירו אותו אולי לתאורית ההתנהגות הלא רציונלית בנושאים כלכליים. הפסיכולוגיה והכלכלה המתחברים אצל מדענים כמו פרופסור כהנמן ושותפו לפרס נובל הפרופסור עמוס טברסקי, ומייצגים אולי את השימוש במדע הכלכלה ההתנהגותית להתמודדות עם המשבר הכלכלי הגלובלי. מה שמכונה על ידי הניו יורק טיימס "כמהפכה ההתנהגותית בלימודי הכלכלה" , הולך כנראה ללוות אותנו בשנים הקרובות.
היכולת של קברניטי הכלכלה להתעלות מעל הרגשות והתגובות האמוציונליות ולקבל החלטות רציונליות שיובילו גם את הציבור לכיוון הרצוי , עשויים להכריע את סיומו ואופיו של המשבר הנוכחי. מערכות היחסים וההוגנות בין המעצמות והמדינות יהיו גם הם בעלי השפעה ניכרת על האופן שבו יתפתח המשבר.
משברים כלכליים גלובליים היו לנו לאחרונה במהלך מלחמות העולם, ואולם משבר כלכלי בתקופת מלחמה, כשהצדדים חדורים באמונה בנצחונם, הכלכלה מגוייסת והאבטלה ברמה נמוכה, איננם דוגמא טובה להתנהגות בשעת משבר כלכלי גלובלי.
במשבר הנוכחי יתכן וצריך לחזור כמה צעדים אחורה בשלבי הגלובליזציה ולנסות להתעלות מעל קבעונות אידיאולוגיים. חלק מהכללים שבתהליך קבלת ההחלטות בידי פרטים קיים כנראה גם במערכות היחסים המורכבות בין מדינות . המשבר הכלכלי הנוכחי נותן יתרון למדינות גדולות וחזקות ומאפשר להן לקבוע את שערי החליפין שלהן ביחס למספר מטבעות חשובים. המדינות העניות יותר נשרכות בעקבות הגדולים ומנהיגיהם מרגישים שידיהם כבולות. מכאן שמן הראוי לבחון חזרה מסוימת מהשוק החופשי ולו באופן זמני, ולאפשר לראשי הכלכלה במדינות השונות לנייד את שערי המטבע והסחר באופן אדמיניסטרטיבי ובהתאם לצרכי הכלכלה הספציפיים של כל מדינה ומדינה.
ראשי הכלכלה בארץ ובעולם זקוקים לכלים נוספים על מנת להתמודד עם המשבר הכלכלי. החלטות על שערי המטבע יכולים לסייע בכיוון הנכון. ממשלת פקיסטן כבר החליטה אמש על הגבלת הסחר במט"ח במטרה למנוע את בריחתו מהמדינה. אני מניח שבזמן הקרוב נראה צעדים דומים במדינות נוספות. 20 המדינות הגדולות המתכנסות השבוע בוושינגטון עשויות גם הם לדון בנושא. האם העולם הולך לקראת חזרה לאחור במשטר שערי החליפין או לקראת חתירה למטבע אחד?
מענין מה תאמר על כך הפקולטה החדשה ללימודי הכלכלה?
לבלוג של רפי גליק
