עמי איילון הפך עצמו מאדם ישר לזגזגן וחתרן בלתי נלאה.
במקום לעמוד בראש גף אזרחי ולתרום לחברה ולמדינה העדיף את השררה והאופרטיוניזם האישי שלו על פני טובת המדינה
ואנשים כאלה צריך להוקיע ברבים.
פוליטיקה היא עסק מרתק יש בה את כל החומרים מהם ניתן להקים סדרת טלוויזיה. קומבינות, תככים, מזימות וכ"ו. רוב הפוליטיקאים המדברים כביכול על "פוליטיקה אחרת" עדיין לא הצליחו להפנים את חוקי הפוליטיקה הישנה. אחד מהם הוא השר והח"כ עמי איילון.
עמי איילון נולד בטבריה יש לו תואר בכלכלה ובמדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן תואר שאותו סיים בשנת 1980 ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הרווארד. את שירותו הצבאי עשה בחיל הים (התגייס ב1963) הוא נפצע בעת הפשיטה על האי גרין (מבצע בו קיבל את עיטור הגבורה). ב- 1979 מונה להיות מפקד שייטת 13 (שקבלה את צל"ש הרמטכ"ל ) ב-1992 מונה למפקד חיל הים, וב1995 פרש מצה"ל. בשנת 1996 מונה לתפקיד ראש השב"כ ובו הוא ניסה לשקם את תדמית הארגון שהוכה אחרי רצח רבין לאחר ששיקם את הארגון המוכה פרש מהתפקיד ביוני 2000 ופנה לעסקים.
היום במסיבת עיתונאים שקיים בבית סוקולוב סיפר איילון שהוא פורש ממפלגת העבודה היות והוא לא רואה בה מפלגת שלטון עתידית איילון אמר שהוא לא ביקש לעמוד בראש מר"צ או לערוך סקר פופולאריות האמור לקבוע מי יעמוד בראש התנועה (דברים שאינם נכונים כמובן).
מוטב היה אם איילון היה פורש מהפוליטיקה (שמעולם לא ראה בה את ייעודו המרכזי והמקצועי) ומתמקד בעשייה למען החברה והמדינה כפי שעשה בעת השקת ה"מפקד הלאומי" ב2002.