יצא לי לקרוא על כך שהרשות הפלסטינית החליטה לפרסם מודעות בעיתונות הישראלית את "יוזמת השלום".

התזמון של פרסום המודעות האלו כמובן אינו אקראי, בחירות בפתח, ואם המספרים בסקרים מתקרבים למה שיהיה בפברואר 2009, אז לרשות הפלסטינית ולעולם הערבי יש סיבה לדאגה: הימין לא קונה את הלוקשים של ה"יוזמת השלום הסעודית".

היוזמה הזו היא לא יותר מאשר סוס-טרויאני. הבה נחזיר את הגלגל לאחור, ובתמורה 72 מדינות (שלא היה להם שום סיבה שלא לחתום איתנו הסכמי שלום), יחתמו איתכם הסכמי שלום.

מה עם העניין ה"פעוט" שעד היום הפלסטינים כמעט ולא קיימו שום הסכם עם הישראלים? אין שום התייחסות. מה עם העובדה שאם נקלוט 3 מיליון פלסטינים המדינה בעצם תחדל מלהיות מדינה יהודית? גם לזה אין התייחסות. מה עם העובדה שאבו-מאזן ושאר ראשי הרשות עדיין דוגלים בפתרונות של אלימות ובבתי הספר אין שום הכרה בישראל? גם לזה אין התייחסות.

מתי הפלסטינים יתחילו להבין שיותר ויותר ישראלים כבר לא קונים את אשליית ראשי השמאל על חזרה לשטחי 67 תמורת "שלום"? היינו כבר בסרט הזה שויתרנו על עזה ובתגובה קיבלנו טילי קסאם גם כשהרשות הפלסטינית שלטה שם. נתננו את גוש קטיף, קיבלנו את הסיוט שבוגי יעלון וביבי דיברו עליו: חמאסטן. כשביקשנו מהפלסטינים לעצור בגדה את המחבלים מהחמאס ומשאר הפלגים, הם לא עצרו אפילו רבע מחבל, ורק כשזה הגיע לאיום על השלטון שלהם, הם התחילו לעצור פה ושם.

אז.. הסכם שלום עם מי בדיוק? כבר היינו בסרט הזה פעמיים. האם בגלל שבקדימה, מפלגת העבודה, מפלגות הערבים ו-מרצ החליטו לפתוח את הרגליים, ולעמוד בפוזיציית "ר", זה אומר שכולם חייבים לקבל את זה? התשובה היא "לא". בשביל זה יש בחירות, והעם יצטרך להחליט אם ליפול שוב לסרט הזה או לסרב ולנסות למצוא פתרון אחר לפלונטר שהתחילו ביילין וחבריו.

אולי הגיע הזמן פשוט לעמוד על שלנו ולשדר חוזק ונחישות? ברק מנסה בכח להשיג "רגיעה" בשעה שהרגיעה נפחה את נשמתה ממזמן. התחנפות והתלקקות לחמאס לא תעזור, כי החמאס רק מנצל את הרגיעה הזו להתחמש יותר ויותר, וככל שאנחנו מתמהמהים יותר, מחיר המלחמה הקרובה (והיא תהיה. זה רק עניין של זמן. החמאס לא יוותר על הטילים וחומרי החבלה שהוא הבריח בשום מצב) יאמיר יותר ויותר.

אנחנו יותר מדי מקשיבים לכל מיני גורמים אינטרסנטים כמו האו"ם, סעודיה, האיחוד האירופאי, שמראים בכל פעם מחדש כיצד הם "מלטפים" אותנו ברגע שאנחנו נדפקים כתוצאה מפעולות של הרש"פ או החמאס, ו"מחטיפים" לנו ברגע שאנחנו מנסים להתגונן. זה קרה בעזה, בפיגועים, ב"חומת מגן", וזה קרה ב-1001 מקרים: הקשבה והזדהות מוחלטת עם הפלסטינים, וצביעות מאוד רצינית כלפי ישראל.

לבלוג של חץ