לקראת הבחירות הקרבות כולם רוצים להיות חברי כנסת. אני לא מאשים אותם בכך, חבר כנסת זכאי לשני יועצים פרלמנטריים, מנוי לעיתונים, לשכה מרווחת, משכורת נאה וכו'.

ימי עבודה מועטים (למעט כינוסי הוועדות). אכן תנאים טובים מאוד שכל עובד במשק היה מייחל לעצמו תנאים כאלו. אך עושה רושם שבהפוליטיקה היא הכרח ולא צורך.

כלומר: אנשים לא באים לפוליטיקה על מנת לתרום למדינה, אלא כדי למצוא לעצמם עיסוק צדדי. למשל: ספי ריבלין צוטט היום בעיתון :"מעריב" כי היות והסרטן ממנו הוא סובל ימנע ממנו לחזור לבמה ,עדיף שילך לפוליטיקה.

אסף חפץ נכשל בתפקידו כיו"ר איגוד הטניס ולכן הוא רוצה לטפל בפשיעה שגם בתפקידו כמפכ"ל המשטרה הוא לא הצליח למגר אותה. אם אנשים היו רוצים באמת לתרום למדינה הם היו פועלים באופן פרטי או מתאגדים בגוף אזרחי בנושאים חברתיים, עירוניים וכ"ו כפי שכותב מאמר זה עושה.

 הגיע הזמן שיובהר שאם אנחנו שואפים להיות חברה בריאה רצוי שבאמת נתרום ולא נהיה טרמפיסטים.

(תמונה: עמית אבידן, ויקיפדיה העברית)