עקב החלטתו של מזוז להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד אהוד אולמרט בענין "ראשון-טורס", רוחשת וגועשת הקלחת הפוליטית. רבים דורשים מראש הממשלה (עדיין) לצאת לניבצרות מיידית. הכצעקתה?

כתר נא זעיר. אנשי המזרח גורסים כי "המהירות מהשטן" ואכן כך הוא. קיימים אלו בינינו אשר באמת ובתמים חושבים כי אולמרט צריך לצאת לניבצרות מפאת נימוקים אתיים / מוסריים. איננו מקבלים במקרה ובהקשר דנן מניעיהם אך מבינים ומעריכים גישתם

לעומתם קיים המחנה אשר "שינאת ביבי" מעבירה רבים בו על דעתם וכל ייתרון לציפורה ליבני יבורך לטעמם והרי ברי הוא כי יציאתו של אולמרט לניבצרות תמליך אוטומטית את ליבני, כממלאת מקומו לראשות הממשלה והרי זה יתרון לליבני על פני נתניהו. אלו הם אנשי "המתכוונים א' ואומרים ב'" בינינו. המהדרים יכנום 'הדו-פרצופים'.

עליהם יאמר כי אלו הצבועים "העושים כמעשי זימרי ומבקשים שכר כפנחס" דהיינו, לכאורה סילוקו של אולמרט (הוא זימרי, שזנה והיזנה) הוא נכון אך צבועינו הלא חביבים מבקשים שכר כפול ומכופל (כפנחס) דהיינו המלכת ליבני על מנת לטרפד סיכויי בנימין נתניהו.

הקבוצה השלישית במקומותינו לוויכוח זה הינה כוללת אותם אשר בריש גלי ובשחץ רב מכריזים על רצונם לטרפד בחירת ביבי בכך שימליכו את ציפורה (השמאלנית במסכה) ליבני ולעזאזאל טובתו של העם. אלו הם האמונים על שלילת היהדות והערצת הנצרות אשר אינה שוללת תופעת "מקבלי השכר כפינחס", אלו הם שוללי מוסר היהדות ביננו, אלו הם המתיוונים בעם.

כמו כן ברי הוא כי אין האמור בוויכוח הציבורי מהאספקט המשפטי אשר בהתאם לו אין אולמרט חייב לצאת לניבצרות עד לבחירות בפברואר 2009 או עד שיעמוד לדין, מה שבא קודם. המדובר כאן באספקט הפוליטי / מוסרי / אתי בלבד (למרות שגם בכך כאמור אין לזלזל).

הבה ונעמיד דברים על דיוקם. אולמרט חייב היה להתפטר לאחר מלחמת לבנון השניה או למצער לאחר פרסום דו"ח הבינים של הוועדה לחקירת כישלי מלחמה זו. להוותנו הוא לא עשה זאת.  מאידך, אולמרט התפטר (כדת וכדין) והוביל בכך (לאחר כישלון ליבני להרכיב ממשלה) לבחירות כלליות בישראל.  גם אם כמובן נאנס אולמרט להתפטר עקב לחץ ציבורי עצום הרי הוא עשה את "חלקו", הוא התפטר כבר וכעת נימצא בשלב של ממשלת מעבר עד הבחירות.

הבה וניבחן בקצרה מה יקרה באם יצא אולמרט לניבצרות. באורח פרוצדורלי תיתפוס ציפורה ליבני את מקומו בראשות הממשלה. ומה אז?

אפשרות א' - ציפורה זוכה בבחירות והופכת לראש ממשלה למשך ארבע השנים הבאות. זו אפשרות שאינה רואה את טובת ישראל עין בעין. הגברת היא אדם נחמד (כך ניראה) אך בנחמדות לא מנהלים מדינה, בנוסך מעבדת ניסויים או קזינו הימורים ובוודאי שלא מדינה כישראל הנימצאת תחת איום קיומי. האופציה להיכשל אינה קיימת במצבנו כך שיש לתת ההזדמנות אך ורק לסיכון מחושב, לברירת המחדל הרצויה והסבירה ביותר, זהו בזמננו זה בנימין נתניהו. ליבני היא גם שם נירדף לחוסר ניסיון, נירפות וחוסר עשיה מוכחת למרות עשר שנותיה בפוליטיקה הישראלית. 

סביר להניח כי בארבע השנים הבאות תעמוד הבעיה האירנית למבחן אולטימטיבי. אין זאת ניראה סביר כי ליבני (הנחמדה) תוכל לנהל כראוי את המשבר הקיומי, אפשר שהחמור ביותר בתולדות ישראל. משך זמן זה תלך הכלכלה ותתדרדר יותר לפני שתתאושש לבסוף בטווח של שנתים עד שלש שנים. אין זאת ניראה כסביר אף כאן כי ליבני תתמודד כהלכה עם משבר זה. ואחרון ולא חביב, אנו כבר עברנו את "האדלרים והארדים" הללו מתקופת שרון, כעת ציפורה (הנקיה?) ליבני מאיימת להטיל, וכבר החלה בכך, צרה צרורה קיומית זו פעם נוספת על ראשינו. אפילו האל לא יהיה בעזרי ישראל אם כך יקרה.

אפשרות ב' - ציפורה מחליפה את אהוד אולמרט בראשות הממשלה עקב יציאתו לניבצרות, מובסת בבחירות על ידי בנימין נתניהו ומפנה לו מקומה. ציינו כבר את חוסר נסיונה של ליבני ובכן מהו שאנו עושים בתרחיש זה? אנו ממליכים עלינו למשך כשלשה חודשים אדם חסר ניסיון כליבני אשר ישתמש, יכלה זמנו בלימוד אורחות השילטון בלא שישלוט הלכה ולמעשה (סליחה, אדלר את ארד ישלטו עלינו). דהיינו, אפשרויות "א'", יחד עם "ב'" מהוות עבורנו הליכה מפח אחד לפחת שניה, זו גם זו אינן אפשרויות מלבבות.

בידו של היועץ המשפטי לממשלה לכפות על אולמרט יציאה לניבצרות אך קלושים הסיכויים שיעשה כן ובצדק, אל לו ליועץ להתערב בנושא זה.  כל התערבות מצידו תתפרש מיד כהטיה פוליטית של הבחירות כנגד בנימין נתניהו ולטובת ליבני. ישראל עברה ועדיין עוברת תקופת אי יציבות שילטונית חמורה, אל לנו להוסיף על כך.

כל שעל היועץ לעשות הוא לנצל את הלכת "רצה לקלל ויצא מברך" והכוונה כאן היא בהתנהלותו של בית המשפט העליון בהתריסו כנגד אותו היועץ בכך שמנע מינוי שופטים חדשים לשפיטה בכל הערכאות בטיעון המופרך כי ממשלת מעבר אינה מאפשרת פעולה כה "רדיקלית" (נו, באמת...). על מזוז לעשות שימוש נאות בחרב הפיפיות המשפטית לעיל ולהכריז כי ראש הממשלה מנוע מלחרוץ החלטות קיומיות ברות דחיה כל זמן שממשלת מעבר היא המכהנת ומכאן על הממשלה לעסוק בעניני דיומא (עם פרוט מתאים) בלבד.

נסיון לייצוב כלכלת המשק הינו בהחלט חלק מעניני הדיומא הנזכרים. מזוז אף יכריז ויקבע מפורשות כמובן כי אל לה לממשלה לעסוק במשא ומתן מדיני העלול לסנדל בכל אופן שהוא את הממשלה הבאה ובפרט כל משא ומתן להסדר קבע עם הרשות הפלשתינית (כולל נושא ירושלים) וסוריה.

עם כל תעובנו וסלידתנו מאולמרט עדיין ניסיונו מעמידו משכמו ומעלה מעל ליבני ומפאת שסבלנו אותו משך שלש השנים האחרונות (יש אומרים שלושים השנים האחרונות) נוכל לעמוד בשלושת החודשים הנותרים לכהונתו בראשות הממשלה (ממילא משך השימוע יחפוף לערך תקופה זו ואולמרט כבר הוכיח כי מסוגל הוא לתפקד ולעמוד תחת חקירות כאחת). עלינו להפנים כי אף זו הינה ברירת המחדל הנאותה עבורנו, הרע במיעוטו, המעדיף את טובת המדינה על פני חשבונות פוליטים כיתתיים צרים.

המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

אהרון רול

טורונטו

905-886-8998

amroll@rogers.com