ארה"ב נתונה בתקופת מעבר נשיאותית. זה עתה הסתיימו מסיבות הניצחון של הדמוקרטים וההכנות לקראת טקס ההשבעה של הנשיא הנבחר ברק אובמה מצויות בעיצומן. הנצחון הסוחף של אובמה מבטא מצד אחד, שאיפה אמריקאית לנקות ממצפונה את כתם העבדות שהתקיימה בארה"ב עד אמצע המאה ה - 19. מצד שני, הבחירה של אובמה מבטאת חוסר שביעות רצון רחב ממדיניות החוץ התוקפנית והחד-צדדית של הנשיא הנוכחי, בוש. בייחוד, משדר הנצחון הסוחף של הדמוקרטים סלידה מההסתבכות הצבאית של ממשל בוש בעיראק. עומק הסלידה הזו העיבה על ההשגים המרשימים של הצבא האמריקאי בעיראק בשנה האחרונה שהצליח במאמץ צבאי רחב היקף, להחליש את ארגוני הטרור השיעים והסונים בעיראק. לפי דיווחי הפנטגון, בין מאי 2007 ונובמבר 2008, ירדה הכמות החודשית של חללים בקרב הצבא האמריקאי בעיראק מ - 131 ל - 17. במקביל, ירד גם מספר ההרוגים העיראקיים האזרחים מ - 2864 בפברואר 2007 ל - 27 בנובמבר 2008. הישגים אלו יאפשרו לאובמה לממש חלקית לפחות, את ההבטחה שלו, להוציא את צבא ארה"ב מעיראק.

אולם, אין בטחון כי אובמה יוכל להתיישב על כסא הנשיאות בשקט, ללמוד את תפקידו החדש וליזום מדיניות נשיאותית חדשה בלו"ח זמנים המתאים לו. האירועים הגלובאליים נעים במהירות ויתכן שיאלצו את הממשלים הרפובליקאי והדמוקרטי, לקבל החלטות כבדות משקל תוך כדי חפיפה וחילופי שלטון. גם אם לא יהיה צורך ליישם עדיין צעדים מעשיים בתחום של שלום ומלחמה, הם יידרשו אולי לקבל החלטות שיאפשרו תגובה מהירה בסמוך מאד למעמד ההשבעה של אובמה. הפיגוע החבלני במומבאי בנובמבר 2008, הינו האחרון והבולט ביותר בסדרה של אירועים המצטרפים יחד, לתמונה מלחמתית למדי. פיגוע זה גבה את חייהם של 174 איש שהצטרפו ל‑4000 קורבנות של הטרור בהודו מאז שנת 2004. הוא בוצע ע"י לפחות 10 טרוריסטים פקיסטנים שהשתייכו ככל הנראה, לאירגון לשקר-א-טייבה שמרכזו בפקיסטן ואשר מטרתו המוצהרת הינה לייסד מדינה מוסלמית עצמאית בקשמיר. התכנון והביצוע של הפיגוע היו מבריקים, אך לא מקוריים. סוכנות המודיעין הפרטית "סטרטפור" (Stratfor), טוענת כי הנחיתה מהים בחוף בירה כלכלית באמצעות סירות, התפצלות לזוגות, ביצוע הונאה ע"י תנועה מהירה ליעדים בולטים ופתיחה באש במרכזים הומי אדם ששיעור הזרים בהם גבוה, והתמקמות ולחימה עיקשת עד מוות, מאפיינים ניסיון לפיגוע שנכשל ב - 1993 בניו-יורק.

המוח שתיכנן את הפיגוע הכושל היה רמזי יוסף היושב כיום בכלא בארה"ב, לאחר שנעצר בפקיסטן ב - 1995. רמזי יוסף (Ramzi Yousef) שייך לותיקי אלקאעדה וכיוון שהטרוריסטים יצאו למומבאי מקאראצ'י שבפקיסטן, סביר להניח כי אלקאעדה הייתה מעורבת לפחות, בתכנון הפיגוע. אם זה נכון, יתכן כי מטרת הפיגוע הייתה לעורר מתיחות צבאית בין הודו ופקיסטן, לגרום לצבא פקיסטן להתמקם לאורך הגבול עם הודו ולבלום כך את המתקפה שלו נגד הטליבן ואלקאעדה. התפתחות זו עלולה לעורר מלחמה בין שתי המדינות הגרעיניות, למוטט את המערכה של צבאות ארה"ב ונאט"ו באפגניסטן, ולהביא לכיבוש מחדש שלה ע"י הטליבן. אם היא תתגשם, יתכן שיהיה על אובמה ובוש לקבל החלטה כבדת משקל בנוגע לתיגבור הכוחות האמריקאים או הוצאתם מאפגניסטן.

כמו-כן, המעורבות של אלקאעדה בפיגוע בבומבאי שופכת אור חדש על הטרור האסלאמי הגלובאלי. דומה כי הוא נשען על שלושה מרכזים מדינתיים: פקיסטן, איראן וסוריה. באיזור השבטי החצי-אוטונומי המצוי בצפון פקיסטן, מתקיים מוקד טרור סוני הפועל באמצעות אלקאעדה, הטליבן ולשקר-א-טייבה נגד ארה"ב, נאט"ו והודו. יתכן שהוא פועל בשיתוף פעולה עם גורמים חזקים השייכים למודיעין הפקיסטני, ה - ISI, ובהנהגת אלקאעדה. איראן וסוריה מפעילות ארגוני טרור שיעים וסונים כמו החיזבאללה, ארגוני טרור פלסטיניים וחוליות טרור מיוחדות בעיראק, לבנון, רצועת עזה ובגדה המערבית. צבאות ארה"ב ונאט"ו, וכן של הודו וישראל, נתונים תחת איום ערבי-מוסלמי שמקורותיו בשלוש המדינות המסוכנות הללו. מצב זה הוא שהבהיל בימים האחרונים את הצמרת המדינית - צבאית האמריקאית להודו, פקיסטן ולבנון, במטרה לנסות ולחזק את החזית המגוננת על המדינות הדמוקרטיות מפני הלחצים המופעלים עליהן ממזרח, מצפון ומדרום. אובמה יאלץ לבטח להתמודד עם איום זה בעתיד הקרוב, אך יתכן שבוש יצטרך כבר עתה, לערב אותו בקבלת החלטות הנוגעת לעתיד זה.

בנוסף לאיומי הטרור הערבי-אסלאמי הגלובאלי, מתמודד כבר אובמה עם המשבר הכלכלי שמאיים להכות בכלכלה האמריקאית והעולמית. כן עליו להתייחס לרעשים הבאים מצד איראן בצורת הכרזות אנטי-אמריקאיות ואנטי ישראליות קיצוניות המגובות בתמרונים צבאיים רחבי היקף ביבשה, בים ובאוויר, באיראן, בסוריה ובלבנון. סוריה יש להזכיר, תגברה ופרסה את יחידות הצבא שלה הערוכות לאורך כל גבולה עם לבנון, כשהמטרה של מהלך זה לא ברורה. החיזבאללה קיים לאחרונה תרגיל גדול ללא כוחות, באזורי השליטה שלו בלבנון. החמאס תורם גם הוא לעלייה הגלובאלית במתח הצבאי באמצעות חזרה לשגרת ירי פצצות מרגמה ושיגור רקטות קרקע-קרע לעבר ישובי עוטף עזה. בנוסף, הרוסים מכלכלים את המתח העולמי באמצעות הפלישה לגיאורגיה, איומים נגד מערכת הטילים נגד טילים האמריקאים במזרח אירופה, תמרונים ימיים בחופי ונצואלה והחזרת הצי שלהם לנמלים סוריים.

אולם, כל ההתפתחויות הללו מתגמדות מול האיום הגרעיני המפציע באופק תקופת הכהונה שטרם החלה, של ברק אובמה. ביום ג' (2/12/2008) פרסמה חברת המחקר הפרטית, "המכון לביטחון בינלאומי ומדע" (ISIS) דו"ח מטריד הקובע כי איראן מצויה במרחק של כמה חודשים מהשגת פריצת דרך שתאפשר לה לייצר ראש חץ גרעיני פשוט. השיקולים של המכון לביטחון מבוססים על הדו"ח האחרון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ( IAEA), שהתפרסם בנובמבר 2008. הדו"ח של המכון קובע כי כדי להעריך את הזמן הנדרש לאיראן לרכוש יכולת ייצור של ראש חץ גרעיני אחד, יש לקבוע את כמות האורניום המועשר ברמה נמוכה, שממנה ניתן להפיק את האורניום המועשר למטרות צבאיות. כיום יש לאיראן 425 ק"ג של אורניום מועשר ברמה נמוכה. היא נזקקת לעוד כ - 400 קילוגרם כדי להפיק ממנו כמות של כ - 25 ק"ג אורנים מועשר ברמה גבוהה, שממנו ניתן לייצר ראש חוץ גרעיני, אותו ניתן להתקין על טיל. ההפקה של האורניום המועשר צריכה להיעשות במפעל הצנטריפוגות בנתנז המכיל כבר כ - 6000 צנטרפוגות, או במתקן דומה שמיקומו אינו ידוע. תהליך זה מוגדר ע"י המכון כפריצת דרך והוא נמשך זמן מועט. על סמך זה, מפרט המכון לביטחון בינלאומי ומדע מספר תסריטים אפשריים בנוגע להערכת הזמן הנדרש לאיראן לייצר מתקן גרעיני בסיסי, אך גם האופטימי ביותר מביניהם אינו מקצה לכך יותר מחצי שנה.

אובמה יכנס לתפקידו בעשרים לינואר. קיימת סבירות ממשית שעד אז, תהיה כבר איראן מצויידת בראש חץ גרעיני שניתן להתקנה על טיל דוגמת "הסג'יל", שנוסה לאחרונה בהצלחה ושהטווח שלו מגיע לכ - 2,400 ק"מ. נתון זה יאלץ אולי את ממשל בוש לשתף את הממשל הנכנס של אובמה בקבלת החלטה בנוגע לתשתית הגרעין של איראן. הבעיה היא כי שני הממשלים לא יכולים לעשות רבות כדי למנוע מלחמה עם איראן. אם יחליטו להשלים עם איראן גרעינית, יהיה עליהם לפרוס מטריה גרעינית מעל בני בריתם במזה"ת, מה שעלול לעודד את איראן לנסות לנטרלה בכח קונבציונאלי. אם יוחלט להשמיד את הגרעין האיראני, יש סיכוי למנוע מלחמה ע"י נטרול מערכת השלטון של איראן במסגרת המכה הראשונה נגד התשתית הגרעינית שלה. אך לא בטוח שמהלך מאין זה יצליח ואז ייגרר המזה"ת למלחמת טילים נגד ישראל שתכלול את איראן, סוריה, לבנון ורצועת עזה.

איראן אם-כן, שועטת להשגת עליונות איזורית באמצעות פצצה גרעינית. יתכן שהיא תשיג אותה עוד בתקופת החפיפה הנשיאותית. הדבר יאלץ את אובמה לשתף פעולה עם הממשל היוצא של בוש, כדי להחליט כיצד להתמודד עם בעיה זו. בכל מקרה, קרוב לוודאי שהיא תעסיקו מייד עם כניסתו לתפקיד. זאת לצד ההתפתחויות האחרות הקשורות לטרור האסלאמי-ערבי ולרוסיה.

האמריקאים שלחו את ברק אובמה ברב גדול ובהתלהבות היסטרית אל הבית הלבן בתקווה שהוא יגאל אותם מיסורי המלחמה שהשית עליהם הממשל של ג'ורג' וו. בוש. הריכוז והעוצמה של ההתפתחויות המלוות את תקופת המעבר הנשיאותית מאימים להכניס את אובמה במהירות בלתי נשלטת, לנעלי המלחמה של בוש ולערבו במלחמה בהיקף גדול יותר. הוא עלול להתמודד עם צבא איראן ועם הטרור האסלאמי-ערבי הגלובלי וזאת, תוך כדי ניהול המלחמה באפגניסטן. קרוב לוודאי שהוא לפחות, ילווה את תמרוניו הצבאיים ביחסי ציבור טובים יותר מאלו של קודמו.