כל מי שמתמודד בפריימריס על מקום ברשימת הליכוד, עובר מתח נוראי. אלה שבחוץ מתים להיכנס, ואלה שבפנים, מתים להשתדרג. הכי מתוח מכולם הוא סילבן שלום. הוא היחיד שהיה רוצה להישאר באותו מקום שהוא נימצא בו: מספר 2 של יו"ר המפלגה!

כולה שנתיים חלפו מאז עבר ח"כ סילבן שלום מערוץ תקשורת אחד לשני, כדי להפיץ את דעתו השלילית על מנהיג התנועה. זה היה מסע מלוכלך, רווי ביטויים קשים, שיותר מאשר העיד על נתניהו, העיד עליו. ביבי שחרר אותו מהתמודדות על בפריימריס וקבע אותו כמספר 2 שלו. במקום להשיב לו בנאמנות, הטיל בו רפש.

זה תמיד התחיל בקלישאה הידועה על "זיכרונו הקצר של הציבור". רוצה לומר, אני סילבן שלום כאן, כדי להזכיר לכם מי זה באמת מנהיג הליכוד. נטישת הנסיכים נזקפה לחובתו של ביבי, כמו ריסוק הליכוד עד כדי 12 מנדטים. תגובת נתניהו הייתה: אני נאמן למסר לפיו "ליכודניק לא תוקף ליכודניק". התקשורת אהבה את סילבן הלכלכן, ואוהבי נתניהו ובכלל זה כותב שורות אלה נשבעו לא לשכוח.

לא בגלל שאסור לחלוק על מנהיג התנועה- זה מותר!- אלה משום הסגנון הפרוע, שגרם לקורת רוח בקרב אלה שרצו ורוצים לראות בקריסת הליכוד. יש עוד סיבות שמצדיקות את הורדת סילבן לתחתית רשימת הליכוד. הסיבה הראשית היא תאוות השררה. נכון, הוא יודע להגיד את המילים הנכונות, אבל ברגע של התנגשות בין תאוות השררה לאינטרס הציבורי, תאוות השררה גוברת אצלו.

קבלו הוכחה: ""צעדים חד צדדיים, לא יובילו להקטנת האלימות והחיכוך, להיפך. הם יגבירו אותם" (שר החוץ סילבן שלום ביום בו פרסם יואל מרקוס את סקופ ההינתקות / חדשות ערוץ 2 / 2.2.04). והוא צדק. מאה אחוז צדק! ההינתקות לא הובילה להקטנת החיכוך והאלימות, להיפך. אז למה תמך?

סילבן חשש שהתנגדות תעלה לו בתיק החוץ. מבחינתו, הפרידה מתיק החוץ יותר קשה מעקירתם של שמונת אלפים יהודים מבייתם. אגב, אילו אמר שההינתקות תיטיב עם ישראל (כמו אולמרט ומופז), ניחא. אבל להגיד שהיא "תגביר את האלימות", ובכל זאת לתמוך בה?...

סילבן אוהב להזכיר את העובדה שהוא מילא את התפקידים הכי בכירים במדינה. נישאר אחד: ראש ממשלה. למרות הזיכרון הקצר של הציבור, רבים זוכרים את סילבן שלום רותח על שרון בגין ההחלטה להוציא ממנו את תיק האוצר. שרון אהב את סילבן ואפילו ראה בו שותף פוליטי. מה קרה שלמרות השותפות, הוא החליט לקחת ממנו את האוצר?

הינה לכם התשובה: סילבן הביא את המשק למרחק יריקה מתהום. מנכ"ל משרד ראש הממשלה שרון הכלכלן אילן כהן השתמש במילה "סחרור".

בראיון סיכום, שנתן ל"הארץ" סיפר אילן כהן: "קיבלתי ממנו (משרון) טלפון בינואר 2003. הוא אמר לי שהולכים לתוכנית חירום כלכלית, וביקש ממני חוות דעת על התוכנית. הסברתי לו, עד כמה מסוכן המצב שבו נימצא המשק. המשק היה על סף סחרור"...(דה-מרקר / 18.4.06). איך שלא מסתכלים על זה, ביבי קיבל מסילבן משק במצב קטסטרופאלי.

באותו ראיון הוא גם הביע את דעתו על נתניהו: "ביבי הוא כלכלן מצוין. הכלכלה שהוא הנהיג, הצילה את המשק מקריסה, וכל מי שאומר אחרת, שוכח איפה היינו לפני שלוש שנים. היינו בדרך לסחרור, שלא היינו יוצאים ממנו, גם עשר שנים אחר-כך"... סוף ציטוט.

זה באשר לכלכלה. ומה באשר לתיק החוץ? האם ה"הצרחה" שעשה שרון בין סילבן לביבי, הטיבה עם ענייני החוץ של המדינה? לדידו של מ"מ ראש הממשלה דאז, התשובה שלילית. כותרת: "אולמרט: "שלום הוא קריקטורה של שר חוץ" (מעריב / 23.4.04). קריקטורה. זה מה שחשב עליו  אהוד אולמרט.

שורה תחתונה: סילבן בצמרת הוא פצצה מתקתקת מתחת כורסתו של היו"ר, וסילבן בתחתית הוא מתכון בטוח לשקט תעשייתי. לכו להצביע...