בכדורסל הישראלי קורית לאחרונה תופעה מוזרה. קבוצות אשר טובות בליגה ומצטיינות בה אינן מצליחות בגביע אירופה. הדבר נכון לגביי הפועל ירושלים ובני השרון.

מאז שבני השרון החליפה מאמן (אריאל בית הלחמי החליף את משה ויינקרץ) הקבוצה נצחה בארבעה משחקים רצופים עד שנוצחה ע"י הפועל אשקלון בביתה במוצ"ש האחרון.

הפועל י"ם מאז הפסדה לבני השרון נצחה בארבעה משחקים רצופים תוך הפגנת משחק טוב ומהנה. אז מה קורה בגביע אירופה שקבוצות טובות נכשלות בו? לדעתי יש ארבע סיבות מרכזיות:

1: האימונים בישראל אינם  אינטנסיביים מספיק ,אין כמעט אימוני כושר ברמה גבוהה ,ההכנה למשחק לקוייה ברוב שלביה ובקיצור: אין תוכנית עבודה.

2: הקבוצות האירופיות פיזיות מאוד וחותרות למגע ,דבר שמקשה על שחקני פנים לא אחת להגיע למצב קליעה קל תחת הסל ומכריח את המשחק להיבנות על זריקה מבחוץ.

3: סגל השחקנים בישראל דליל  ומסתכם סביב 7-8 שחקנים רלוונטיים ושחקני פוסטר שמשתמשים בהם ללית ברירה .

4: הכדורסל האירופי הוא משחק שבנוי על גארדים וקליעה מבחוץ .

כלומר:הגארד מכתיב את קצב המשחק , חודר, קולע מוסר אסיסטיים  מקבל החלטות מה שבישראל בד"כ זה סימן לפזיזות ואיבוד כדורים בקצב מסחרר.

לכן חייבת להבנות תוכנית עבודה בתחילת העונה וכן טקטיקה למשחקים וכמובן כושר גופני עדיף כמו באמריקה.

טור זה יוצא לחופשה קצרה , ניתן לשלוח תגובות למאמר זה ובכלל בדף שלי. 

לילה טוב

(תמונה: אבי קדמי)