סיפור ידוע: "הסכם הרגיעה" עם החמאס הוא אחד מסיפורי-הסבתא הידועים שיצרה ממשלת הספינים הנוכחית: ההסכם מדבר על כך שהחמאס לא יעיף לעברנו קסאמים, ובתמורה ישראל לא תגיב (ובעצם תאפשר לחמאס להמשיך להתחמש באין מפריע). מה עם גלעד שליט? הוא לא חלק בהסכם. לגביו מקווים ש"יהיה טוב".

החמאס בהתחלה לא רצה את ההסכם, אבל מצרים וירדן לחצו, ובסופו של דבר הוא "קיבל" אותו (למרות שבחודש האחרון נורו 217 קסאמים מעזה).

כעת ההסכם עומד לפוג ובחמאס כבר מודיעים כי הם כבר לא כל כך רוצים את ההסכם הזה ולא חושבים להאריך אותו, מה שתופס את ממשלת ישראל עם המכנסיים והתחתונים למטה. פתאום ההצגה כי ממשלת ישראל מנסה ללכת בדרכי רגיעה ומו"מ נחשפת כלא יותר מאשר כניעה לחמאס ולשגיונותיו, והנה ההסכם הולך קאפוט והמלפפון רוצה להרביץ לגנן.

מה שהחמאס בעצם מצהיר הוא משהו פשוט: אנחנו נמשיך לירות, ואם ניכנס למלחמה, אז ניכנס. לחתום על הסכם רגיעה כנראה לא נחתום.

החמאס בדרך גם למד כמה דברים מהחיזבאללה, כמו לסחוט רגשית את תושבי המדינה ובעצרת מזוויעה הם שמו פעיל חמאס שהתחפש לגלעד שליט ש"מתחנן" שישחררו אותו. זה לא לזרות מלח על פצעים, זה לחפור עם עם טוריה בפצע. לו היו עושים אתמול סקר, סביר להניח שמפלגות השמאל היו חוטפות צלילה רצינית.

כמובן שהפובליצסטים בשמאל מיהרו להגיב, ענת סרגוסטי האשימה מיד את שמיר בכך שמלכתחילה הוא טעה, את ברק, את ביבי, וכמובן את אריק שרון. כ-ו-ל-ם אשמים במצב בעזה שגרם בעצם ל"..יצירת הכלא הגדול בעולם, המאכלס מיליון וחצי בני אדם מובטלים, רעבים, כלואים, סובלים, חולים, כועסים ונטולי זכויות ועתיד". שניה, אני מביא טישו...

הבכיינות של ענת סרגוסטי ועוד כמה פובליציסטים בשמאל, וגם ההנהגה ורוב הפעילים בשמאל  שוב ושוב מראה בדיוק את אותו חוסר הבנה בצד השני שמעבר לגדר. שוב הם מדגימים את אותם בעיות, וברשותכם אפרט:

• חמאס היא תנועה דתית ששמה בוז על הפת"ח החילוני. מבחינתם הנביא ציווה לכבוש את ישראל "מהים עד הנהר" (البحر إلى النهر), והמנהיגים הדתיים שלהם אמרו שזה לא יהיה קל וידרוש דמים, ואלו בחמאס מבינים את זה ומתחזקים באמונתם, ושום הסכם פשרה לא מקובל עליהם (לידיעת הסופר עמוס עוס). הם מוכנים שנחזיר את שטחי 67 ובתמורה נקבל "הודנה" ל-50 שנה, כמו מה שקיבלנו ב"הסכם הרגיעה" הנוכחי. הם לא יכירו בנו, לא יחתמו איתנו על הסכמי שלום ולא מעוניינים בשום שיחות ישירות בינינו אליהם. הם בהחלט יהיו מוכנים לשוחח על כך שיהיה "דיאלוג" בינינו לבינם בקשר להעברת סחורות ודברים מעין אלו, כל עוד אנשי חמאס יהיו האנשים שיהיו איתם השיחות ולא אנשי פת"ח או הרשות הפלסטינית, כלומר שישראל תתן גושפנקא רשמי לשליטת החמאס בעזה.
• הבכי והכאב הישראלי על גלעד שליט רק מקשיח את תנאי המו"מ לשחרורו. פעם זה היה 500 אסירים, היום המחיר טיפס ל-1000, ועוד חודש הוא בוודאי יטפס ל-1500. ככל שיש יותר הפגנות לשחרורו של גלעד שליט, חמאס מחייכים ומעלים את המחיר בהתאם, כי הם רואים את עניין שליט כ"חולשה" ובעצם הם תופסים לעצמם שיטה מצוינת: אם מחר ישחררו את שליט וירצו לשחרר עוד אסירים, כל מה שהם צריכים לעשות הוא לחטוף חייל נוסף, וזה לא הכי מסובך בעולם, אבל זה בהחלט שווה מבחינתם את המחיר והאסירים ישחררו. אחרי הכל, אנחנו (מבחינתם) עם רגיש, ובכיין בטירוף.
• ההססנות שלנו בתגובות הצבאיות רק מחזקת את החמאס. הם יורים 200 טילים, וצה"ל יורה טיל. לחמאס זה אפילו לא מזיז. החמאס רואה איך פעילי השמאל מבכים כל רוכל מסכן עם חמור שמת, ומבינים שאותם פעילים עושים את העבודה שלהם, וכשפואד רצה להוריד את השאלטר חשמל לחמאס, מיד התנפלו עליו ארגוני זכויות אדם, אז הוא יכול לחייך, ולתחמן עם דלק ולהוריד את השאלטר כי "ישראל מונעת מעבר דלק לרצועה" (למרות שישראל העבירה והחמאס גנב את הדלק), ובקיצור מה שהחמאס יעשה ולא חשוב כמה ניבזי, ארגוני זכויות אדם ושאר לכחני פינה בשמאל ירוצו להגנתו, אז למה לחמאס להפסיק לירות? פראיירים יש? יש! נזק תודעתי נגרם לישראל? בהחלט! אז למה לעצור?
• החמאס כתנועה פנאטית דתית לא מתעניינת באזרח הקטן. יסבול? ירעב? שיחנק גם למוות, אותם זה לא מעניין. האדמה מעניינת ותו לא, וגם אם ימותו אלפי פלסטינאים, הם ימשיכו באותו קו. אין מקום לפשרות (אלא אם הצד השני מפסיד הרבה, וגם אז זה לא יעבור בקלות). ליהודים אין ערך לאדמה? לחמאס יש במקום הראשון ערך לאדמה, אז נגרום ליהודים לוותר על האדמה בכל אמצעי אפשרי.

לסיכום: אם ענת סרגוסטי רוצה להאשים מישהו במצב, אז כדאי שתאשים את כל המנהיגים שויתרו לפלסטינים על עצירת החמאס ופעיליו. לפתח אין צ'אנס מול החמאס (ובעזה הוא הוכיח זאת בקלות), ואם היו המנהיגים עומדים על ההסכמים מבלי לאפשר מאומה עד שהרש"פ היו עושים את מה שהם חתמו, אולי המצב היה שונה. במצב כרגע בו קדימה+השמאל מתחרים מי יתן יותר שטחים, החמאס רק מחייך, ומרוויח בגדול.

לבלוג של חץ