הבחירות מתקרבות לאיטן, ואני מזהיר אתכם מראש שאתם הולכים לחוות מטח נוראי של פרופוגנדה קומוניסטית מדי כמה פוסטים, במיוחד ככל שנתקרב.
לבנתיים, אספר לכם על בלוג חד"ש שנפתח זה עתה ושמטרתו לקדם את חד"ש על גבי פלטפורמה דומה לזו שדחפה את סיעתו של דב חנין בתל אביב. כמי שמראש תמך בעיר לכולנו בעיקר כדי לבנות מומנט לקראת הבחירות לכנסת, אין לי אלא לשמוח. אולי אפילו אכתוב שם מדי פעם, נראה.
לא אלאה אתכם בחפירות כבר מעכשיו, רק אשאיר אתכם עם רעיון אחד, במיוחד לאלו שיקפצו לספר עד כמה חד"ש הם סכנה לציבור.
חד"ש אינה מפלגה קיצונית במצעה או בדעותיה. זו המציאות הישראלית המכוערת שהובילה לכך שדרישה לצדק ושוויון תיתפס כדרישה קיצונית. חד"ש קוראת ליישומו של סדר יום שיוביל לפיתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מתוך הבנה ברורה שפיתרון זה לא יכול לצמוח מפרספקטיבה ציונית. במשך עשרות שנות כיבוש (כולל בממשלות "שמאל") יושמה אידאולוגיה שבמסווה של טענות ביטחוניות הובילה תהליך של השגת מקסימום שטח עם מינימום ערבים עליו. זהו האינטרס הציוני כפי שהוא מיושם בשטח שנים ארוכות. מעבר לעוולות היומיומיות שאינטרס זה מייצר, מעבר למציאות הסיוטית שנכפית על אוכלוסיה מדוכאת שאינה רשאית לעצב את גורלה בבחירות לפרלמנט של המדינה שבאמת שולטת בשטח עליו היא חיה, חד"ש נמצאים פה כדי להגיד לנו שזה לא עובד.
וגם אם נדכא את הפלסטינים עוד מאתיים שנה, לא נצליח לשבור אותם לרמה בה הם יהיו מוכנים להסתפק בפירורים. לכן צריך להגיד בקול רם - הסדר צודק, או התנערות טוטאלית מהצהרות שלום. לכן אני מצביע חד"ש, כי אני רוצה לתת צ'אנס לאופציה היחידה לשלום אמת וסיום הסכסוך. ומי שמצביע למפלגות השמאל הציוני לא מצביע בעד שלום. הוא מצביע בעד עוד חופן חול שיזרה אל תוך עיניו במשך המושב הבא של כנסת ישראל.
לבלוג של חייש
