אחד המקומות שהתחבבו עלי ביותר בסין היה פרובינצית Guangxi שבדרום מערב המדינה, ובמיוחד אזור העיירה Yangshou. האזור דיי מתוייר (אין כמעט מי שמגיע לסין ולא מבקר שם), אבל בכל זאת לא מספיק מתוייר עדיין כדי לקלקל את המקומיים כמו בכמה מהמדינות השכנות - ובהחלט מאוד יפה. מעבר לכך, בעלי האכסניות באזור מבינים אנגלית דיי טוב, כך שהוא מהווה מעין "סין למתחילים". מסביב ניתן לראות בכל מקום תופעות גיאולוגיות מוזרות של צוקי קרסט ענקיים היוצאים מהאדמה, מה שגורם לאווירה דיי מיסטית... הערים בהם מתרכזים רוב התרמילאים הם "גווילין" ו"ינגשו".

ב"ינגשו" יש רובע תרמילאים מפותח, כאשר האכסניות במצב דיי טוב יחסית לשאר סין. אומנם זה עדיין לא מבטיח שלא תפגשו צפרדע בשירותי בול פגיעה, אבל יש הסבורים שזה עדיף בהרבה על פני לפגוש שם קוף כמו באזורים מסוימים של הודו. בכל מקרה, הצפרדע הייתה שם לפניכם ואין לה כוונה לעבור דירה.

בסין נהוג לישון במעונות (חדר משותף עם 6-8 מיטות בדרך-כלל),  להבדיל מרוב המזרח בו ישנים בדרך-כלל בחדר אישי/זוגי. אני דיי חיבבתי את העניין למרות חוסר הפרטיות שהוא גורם,  מכיוון שלרוב טיילתי לבד - ושיחת ערב במעונות היא דרך מצוינת להכיר אנשים חדשים.

איפה עוד יצא לכם להעביר לילה במשחק קלפים על בקבוק בירה סינית (זולה ונוראית),  ביחד עם חבורה משונה במיוחד של - יפני שמצד אחד יודע להבין מה שאומרים בסינית אבל לא יודע לדבר, ומצד שני יודע לדבר אנגלית אבל לא להבין מה שאומרים, גמלאי הולנדי היפי שחזר לא מזמן מטיול אופנועים בויאטנם, בריטי ששותה ביום (לא חשוב אם בבוקר, בערב או בצהרים - רצוי גם וגם) יותר בירה משאני מסוגל לשתות בשבוע, שתי בחורות קוריאניות שמתקלחות ביחד, סטודנט אמריקאי תמהוני במקצת שייזכר בציטוט - !I like bush! he is a crazy cowboy וסטודנט סיני שיודע להגיד באנגלית רק: !west culture good - china friend כל זה כאשר מבחוץ נשמעים קולות של דיסקו סיני רועש במיוחד.

בכל אופן, מלבד בערים הגדולות ובחגים סינים - האכסניות לא עמוסות במיוחד. ואם נמאס לכם מהאכסניה, תמיד אפשר לעשות סיבוב בחלקים היותר מרוחקים של העיר ולאכול קצת אוכל מקומי כמו ג`אוצה או סי חומשה ג`ידן. עם הזמן לומדים להכיר את המאכלים השווים יותר שלא מופיעים בתפריט (אחרי שרואים סינים אוכלים אותם ומבקשים יפה שירשמו לכם את השם בסינית).

באזור של ינגשו זורם נהר בין הצוקים, ולאורכו פזורים מספר כפרים. רוב המטיילים מנצלים את  מזג האוויר הנוח ויוצאים לטיולי אופניים לאורך הנהר. למען האמת, אף פעם לא ממש למדתי לרכב על אופנים (סוג של חסך ילדות אני מניח), ונסיון נועז של "למד את עצמך לרכב על אופנים ב-5 דקות ברחוב בורמזי הומה אדם" כמה חודשים לפני כן לא עלה יפה במיוחד (אחרי שכמעט התנגשתי בפרה). כתוצאה מכך הגעתי להחלטה אסטרטגית לצאת מוקדם בבוקר לטייל ברגל. לשמחתי הצלחתי  לשכנע כמה חברים לאכסניה להצטרף ויצאנו לדרך.

ההתמצאות באזור דיי קלה - לוקחים טרמפ עם טנדר מקומי לכפר במעלה הנהר, אני התחלתי בכפר בשם xingping, אבל באותה מידה יש גם אחרים בסביבה. את רוב היום העברנו בהליכה בשבילים שבין צוקים עם צורות ושמות משונים וכפרים לאורך הנהר, כאשר מדי פעם לקחנו טרמפ בסירה מקומית כדי לעבור מגדה אחת לשנייה. מפה של האזור אפשר להשיג בקלות כמעט בכל אכסניה בעיר (אחרי שמבהירים לבעל האכסניה שאתם לא רוצים סיור, אלא לטייל לבד).

הכפרים לאורך הנהר דיי מגוונים, ואפשר למצוא פחות או יותר הכל מבתים מבודדים שלידם אנשים החורשים את השדה שלהם ועד כפרים גדולים יחסית עם עשרות בתים ואנשים. המקומיים שפגשתי היו מאוד מסבירי פנים ונחמדים, לצערי לא הצלחתי לדבר איתם יותר מכמה מילים (לדעתי ולדעת ידידי האמריקאי שהבין קצת מנדרינית, הם גם לא דיברו את השפה, אלא ניב מקומי אחר). אבל בכל זאת עם הרבה חיוכים וסימני ידיים הצלחנו לתקשר קצת והזמינו אותנו לתה ירוק.

יוצא דופן היה גשר אחד עליו עמד סיני לא חברותי ומוזר במיוחד ולא הסכים שנעבור, הוא הזכיר לי בצורה מחשידה במיוחד את דמות ה- bridge keeper מהסרט "מונטי פייטון והגביע הקדוש"... רק שהוא לא שאל שלוש שאלות, לא דיבר במבטא דרמטי, ולא התרשם במיוחד שניסינו לספר לו על ה- airspeed velocity of an unladen african swallow בסופו של דבר,בהיותנו חדי עין במיוחד, שמנו לב לעובדה שהנהר מתחת לגשר בכלל יבש. עברנו אותו 100 מטר דרומה והמשכנו בדרך.

הדבר שעניין אותי במיוחד באזור הוא שהייתה זאת פעם ראשונה שיצא לי לראות את דרך-החיים של המקומיים בסין ה"לא עירונית". ביום הבא יצאתי לטייל קצת באזור שמדרום לינגשו, שגם הוא יפה באותה מידה. נתקלתי בהרבה כפרים וכפריים במהלך הטיול, אבל בסין תמיד הרגשתי משהו מיוחד, אולי בגלל הזרות והשוני של התרבות, אולי בגלל השפה, או סתם בגלל שמרגיש שם רחוק ומנותק.

בדרך חזרה לקחנו pickup נוסף. באופן מוזר למדי (הדעות חלוקות אם בגלל שברכב היו דחוסים 15 סינים, או בגלל שלנהג לא היה רשיון?) המשטרה עצרה את הרכב ולקחה את הנהג (אלוהים יודע לאן...), כך שכל הנוסעים נאלצו לרדת ולקחת pickup אחר.  רוב הנוכחים (הסינים) מצאו את העניין דיי מבדר.

בחזרה באכסניה, נתקלנו במערב של evil spider לאחר מתקפה בינלאומית משולבת וקרב ממושך, הצלחנו להניס את הפולש האכזר מהחדר. בלילה הוא חזר בכוחות מחודשים.

וכמו תמיד בסין, אי-אפשר בלי משהו מסתורי... בדרך נתקלנו במצבת האבנים הזאת, על חלק מהן היתה קטורת וחתיכות בד אדום קרוע. הבנו שיש להן חשיבות דתית כלשהי, אך אני לא כל כך בטוח איזו - אולי קברים?

כמובן שבמציאות המקום הרבה יותר מרשים מבתמונות. יש תקופות בהן ניתן לראות את ההרים בצורה ברורה יותר ללא הערפל שהיה בעונה בה ביקרתי, ואז הם אפילו יותר מרהיבים ביופיים.

נ.ב גם ה-evil spider גדול ומכוער יותר במציאות.

מתוך הבלוג של Dark sun