והבנתי שגם עמירם ללוין למד הסטוריה. ובכלל אחרי מה שכתבתי אמש ברי לי שאני חושב בכוון הנכון. כמובן שאני לא הייתי ממהר להכניס גייסות לרצועה, באשר את המטרה עליה דבר לוין ניתן להשיג גם בלי להכנס לרצועה ומסרים לאוכלוסיה ניתן להעביר בצורות שונות ומשכנעות. וכאחד ששירת שם נתח נכבד של זמן אני יודע איך זה יפעל.

גם לוין רוצה להעביר מסר לאוכלוסיה שלטענתו אחראית לא מעט לכך שהחמאס וג'יהאדיו פועלים מתוך אזורים מיושבים.

נכון שהקו"האדום" אצלם גמיש במיוחד אבל אנחנו חייבים להגיע אליו ויהי מה. זה יהיה קו השבר, שממנו ואילך יתחילו אזרחי עזה לקלל רק את החמאס.

להכניס חיילים צעירים לרצועה, כאב לב, סביר גם שיהיו קורבנות, כך היה לאורך הדורות כאן בארץ, ואם חפצי חיים אנו (וגם קצת כבוד לאומי), שומה עלינו להפעיל את צבאנו. צה"ל  -הינו צבא ההגנה לישראל - ואבוי לנו אם נצטרך "להגן עליו" או להכניס את שאלת כניסתו לרצועה למשא-ומתן על "מכסות דם" בכך נוכרז כ"פושטי רגל".

כשחצי מדינה יושבת תחת איום "קשת" הקסאמים/מטל"רים, לילדים קשה להתפתח ומוסדות בריאות הנפש פותחים טרמינלים במחוזות מורעשים, אין הריבונות בשטח שלנו ואז מפעילים צבא.

פגיעה במשגר רקטות עם שניים וחצי מחבלים לידו, הריגת מאה לוחמי חמאס בפעולת תגמול מוצלחת ב"מחנות המרכז"(בוריג' נוסיראת) וסיכול ממוקד של שר האמל"ח החמאסי לא יביאו לרגיעה, משום שאוכלוסית המקום ומחבליה אינה משתכנעת מזוטות כגון אלה.אני תקווה שהפעולה הבאה תהיה מתוחכמת/חכמה ומניבת תוצאות.