מס' צפיות - 622
דירוג ממוצע -
מאז ה"עוקץ" ביום שבת, צה"ל נלחם בנדל"ן, והחמאס במחילותיו
כניסה קרקעית בתנועה קרבית לעזה היא התנאי היחידי לשקט בישובינו. וכל "דיון" פילוסופי מעמיק ב"האם כן האם לא", מרפה את ידי כוחותינו, כי הוא מחליש את מקדמי ה'דבקות במטרה'וה'נחישות' כתנאים ראשונים ב"עשרת הדברות" ללוחם טרם קרב.
מאת: בעז לביא 01/01/09 (09:40)

אהוד ברק זכה ברייטינג גבוה בימים האחרונים, מיפלגתו זינקה מעלה ב-5% מנדטים , וכולנו ידענו, כבר לפני חצי שנה

(ראו כתבותי בנדון) כי הנ"ל  ידחה כל תגובה באלגנטיות ל'ערב הבחירות' על-מנת להמליץ אז על מכה כוחנית, לדחוף מבצע,וגם לקבל כל כך הרבה מחמאות, בגין 'יציבות נפשו וקור רוחה'. עד כאן הפן הפוליטי.

 

אבל לעצם העניין, היום כאשר בחרו בדרך המילחמה הכבדה, העתירו טונות של אמל"ח מתוחכם מהאויר על חמאסי הנייה, וקבעו בנחישות כי עת לשים קץ לחוצפת הקסאמים ובני דודם, צריך רק להגדיר מטרה ברורה וללכת שבי אחריה! סיסמא פילוסופית שחוקה המדברת על שנוי המצב הבטחוני באזור  לא מתאימה לאנשים שיודעים מה הם רוצים מעצמם. עם זה לא יוצאים למילחמה (ותפסיקו לצחוק מתחת לשמיכה). המטרה צריכה להיות (למשל) - להפסיק באופן מוחלט, כל סוג של ירי מתחום עזה לעבר שטחנו, לתמיד!

 

ואם יגידו זה נשמע קצת יומרני לומר לתמיד, אחזיר אותם לתלמוד לסוגיית 'שניים אוחזים בטלית אחת'.המרוויח הינו זה שאומר כולה שלי. ולהיבט האופרטיבי. כבר למדנו בלבנון שלחימת המערך המרחף בבני החושך לא תכריע את המילחמה, גם אם הוא הטוב בעולם. מהרגע שטרוריסטים נכנסים לשכונתם הטבעית, היינו: עשר אמות באדמה, אתה מבזבז את זמנך משאביך ובהירות שכלך.

 

זה כואב, אבל חובה להכנס לשם קרקעית.- הצבא לדאבוני אינו בית-ספר תיכון, ומפקדים לא מזמינים הורים לשיחה על מצב החייל ואייכות שרותו - כולנו עברנו את החוויה הזאת. בני המחזור שלי חוו פיסית שתיים וחצי מילחמות ואף אחד לא זרע בהם מורך לב בסיגנון "אבל יהיו אבדות" והאויבים של אז, היו הרבה יותר מסוכנים למולדת מאשר החמאס. נכון, שכאשר לא מרססים טרמיטים בזמן הם עלולים לכרסם את הכסא עליו אתה יושב וכן הלאה..

 

הפעולה הקרקעית, כאשר היא מצופה במטרייה אוירית נאותה וסיוע תלול מסלול, תוציא בזמן קצר מאד את הרוח ממפרשי החמאס.

 

החמאס אמיץ מאד, אך אינו חיזבאללה, ושטח עזה לשמחתי אינו שטח לבנון. הרבה יותר קל יהיה לנהל שם לחימה ולהשיג השגים בזמן קריב. אחר כך אפשר לדון אם נשארים שם לפרק זמן של ווידוי הצלחה, איפה, כמה זמן ואיזה כוח.

 

נ.ב. וגם אם היו מחר מגיעים להפסקת אש מאד חד-צדדית לטובתנו, הייתי עדיין מאד מודאג ליום בו מישהו שוב יעביר שרטת במוחו של החמאס.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר