לאחר יותר משנה שנקודת שיווק וסחר  עזבו אותי במנוחה, השבוע הם נזכרו בי והציעו לי את מרכולתם "המשובחת" בעטיפה של הטבות מופלגות. הפעם החלטתי לזרום איתם ולרכוש את משחק הלוטו דיל.  

נציגת המכירות הייתה מאושרת כשמייד התקדמנו לעסקה טלפונית. לאחר שלקחה את שמי ושאר הפרטים (בדויים כמובן) היא שאלה אותי איזה הטבה אני רוצה ומייד סגרנו על מלון כלשהוא באילת.  

עכשיו התבקשתי להמציא לה 6 מספרים שישחקו בשבילי בלוטו, ללא היסוס מסרתי לה את מספרי המזל שלי. כמו כן העלמה ביקשה לדעת כמה חודשים ברצוני לשחק, את המקסימום ביקשתי ממנה.  

הכל זרם כל כך בקלות, כבר עשר דקות אני על הקו והעסקה מתקדמת. עכשיו הגיע הרגע הקשה מכל. מה מספר כרטיס האשראי שלך היא ביקשה בזהירות. אין לי כרטיס אשראי הודעתי לה, אבל אשמח לשלוח לכם המחאה כשתשלחו לי את טפסי ההרשמה. לא הופתעתי כשהגברת הודיעה לי שהם מקבלים רק כרטיסי אשראי או הרשאה לחיוב חשבון בנק.

כשנפרדנו לשלום אכזבתה הייתה כה רבה עד שלא התאפקה ושאלה אותי אם הסתלבטתי עליה. בראשי רצו כמות השיחות שמגיעות לבית היו"ר שעבר כבר את גיל ה 90 וכולם מנסים לצרף אותו לעסקאות אפלות. כן זאת הייתה הנקמה הקטנה שלי, אותי הם יורידו מספר הטלפונים שלהם.  

לאחר כמה דקות התקשרה בחורה אחרת מנקודת שיווק וסחר, הם עדיין האמינו שאפשר לשכנע אותי להצטרף למשחק "המדהים" שלהם אותה כבר שמעתי מרחוק תוך כדי ניתוק אלים של הקו.   שומר נפשו ירחק.

לבלוג של הצרכן