שרת החוץ ציפי ליבני בהתבטאות אומללה אמש בטלויזיה הצהירה שהמניע שלה להזרמת הסיוע ההומניטרי לעזה הוא להקל על הלחץ הבינלאומי לעצירת מתקפת צה"ל נגד החמס. לעומתה, טוב עשה הפרשן אמנון אברמוביץ' שהעלה על נס את התנצלותו הפומבית של יגאל אלון על הרג אזרחים על ידי צה"ל בירדן.

התבטאותה של שרת החוץ משקפת את חוסר האמפטיה הנושבת מההנהגה הישראלית לכיוון האוכלוסיה האזרחית בעזה. אוכלוסיה זו, שסובלת כבר עשרות שנים מדיכוי וגירוש איתרע מזלה כשהשתלטה עליה כנופיה אלימה וקנאית המודרכת ומכוונת על ידי מעצמה זרה, איראן. הכנופיה דוגלת באידאולוגיה גזענית, המשרה שנאה, הרס והרג. רווחת בתושבים וערך חיי האדם מתבטלים בעיניה מפני האידאולוגיה.

אזרחי עזה הם אנשים כמונו, ואין בליבי ספק שרובם המכריע מעוניינים לחיות בשלום איתנו. ראוי שנזכור גם שהם ישארו שכנינו לאורך ימים. ברור שלא ניתן לנהל מלחמה בחמאס ללא פגיעה ברכוש ובחיי אדם. אך במקביל ללחימה הלגיטימית, צריך לעשות הכל כדי לשמור ולהקל על חיי האוכלוסיה האזרחית, וכן, גם להתנצל פומבית ובכנות על פגיעה באנשים תמימים וחפים מפשע.

פיקוד העורף הוכיח עד כה את יעילותו בניהול חיי תושבי ישראל הנתונים תחת אש. אני קורא לפיקוד העורף לקחת תחת חסותו, ככל שניתן, גם אוכלוסיות פלשתינאיות אזרחיות ברצועת עזה. כך צריך לנהוג בתוקף המוסר. התנהגות מוסרית תשרת לא רק את אזרחי עזה, אלא גם את אוכלוסית עוטף עזה הישראלית ואת מטרותיה של מדינת ישראל בטווח הקרוב והרחוק.