1) חתימתו של בן "התחלתי בהרצת דאחקות עם למפארד, עכשיו אני צוחק עם ואן דר זולמיניקן" סהר בקבוצת דה "ככה אומרים את זה?" גראפשחאפ היא אולי ההזדמנות האחרונה שלו כרגע, והדגש הוא על כרגע, להצליח באירופה; אחרי שעוד לפני גיל 20 הצליח להחליף קבוצה אחת לפחות כל שנה מאז עבר לאנגליה ולא מצא את עצמו בשום מקום - הוא מגיע למקום בו סיכוייו לקבל דקות משחק ולקבל את השקט להתפתח ולהשתפר כראוי גבוהים בהרבה. לסהר לא יהיו עכשיו תירוצים, ואם גם בקבוצה הזניחה מהולנד הוא לא יצליח - אז זה יוכיח שהבעיה היא אצלו. אם גם שם הוא לא יצליח כנראה שיהיה עדיף לו לחזור לארץ, מקומו הטבעי, ולבנות את עצמו מחדש.

סהר הוא ללא ספק אחד הכשרונות הגדולים של הכדורגל הישראלי. שחקן שקט, עם משחק פיזי מאוד, יכולת כיבוש מרשימה ומס' שערים קריטיים שכבש לנבחרות ישראל השונות עוד לפני גיל 20. כשצ'לסי קנתה אותו הוא נחשב לילד הפלא הבא של הכדורגל הישראלי, וכשהוא קיבל הופעות נדירות במדיה הוא זכה לסיקור מרשים. את ההערכה הוא קיבל גם כשכבש צמד במדי הנבחרת הבוגרת נגד אסטוניה, ואפילו היה נושא לויכוח בעניין שירות צבאי של ספורטאים מצטיינים. ואז הוא נעלם, כשפתאום הוא מוצא את עצמו בקבוצות זניחות מהליגה השנייה במקרה הטוב או בקבוצת מרכז טבלה ומעלה באנגליה כמו פורטסמות', אבל בקצה הספסל, אחרי קראוץ', דפו וכד'. את תפקיד ילד הפלא פתאום התחיל לתפוס גיא אסולין. סהר, שאולי לא שחקן יצירתי עם יכולת אישית מבריקה אבל כן שחקן יעיל וחזק, נעלם והתחיל לשוטט בין קבוצות שונות.

ההחלטה לחתום בפורטסמות' הייתה החלטה גרועה מאוד עבורו; הוא הגיע לקבוצה שגם ככה עמוסה במשחק ההתקפה, בטח אחרי הצטרפותו של קראוץ'. לכולם היה ברור שיימאס לו תוך זמן קצר - וסהר סתם ביזבז עוד חצי עונה בלי לשחק.

לא בטוח שדה גראפשחאפ זה המקום האידיאלי, אבל כאמור לפחות הפעם הוא לא יוכל להגיד שהיה עליו לחץ או שלא נתנו לו צ'אנס. דה גראפשחאפ היא אמירה: אני מתחיל מחדש, חוזר למטה, למרתפי הליגה ההולנדית - ולאט לאט חוזר למשהו מרשים יותר.

סהר עבר את המסלול ההפוך ממה שעובר כדורגלן ממוצע. אם יוסי בניון, למשל, התחיל בב"ש, הגיע לחיפה, עבר לסנטאנדר, ווסטהאם ואז ליברפול. התקדמות קבועה, מסודרת והדרגתית. לעומת זאת, סהר הגיע לטופ, צ'לסי, עוד לפני שהוא נחשב כאדם בוגר. משם הוא בירידה, מה שגם מתבטא במעברו מצ'לסי עד דה גראפשחאפ. סהר, לכאורה, הגיע בגיל מוקדם מדי לליגה החזקה והטובה בעולם. אם סהר היה משחק בליגת העל - ברור שהוא היה נמצא בקו חיובי בהרבה.

אבל לא בטוח שזה נכון. אבירם ברוכיאן וליאור רפאלוב התחילו את הקריירה בקבוצות כמו מכבי חיפה ובית"ר. כשברוכיאן ורפאלוב יגיעו לאירופה (ונראה שהם יגיעו לשם), הבסיס במשחק שלהם, כל מה שהם קיבלו בשלב ההתפתחות שלהם יהיה מה שלמדו מקסימום מדרור שמשון. לעומת זאת, כסהר יקצור את הפירות בעתיד כי את ההתפתחות שלו כשחקן הוא עשה באנגליה, בראש ובראשונה בצ'לסי. מעבר לכך, הכישלון באנגליה יחשל אותו בעתיד. לטווח הארוך סהר הרוויח בגדול כשהוא הגיע לאנגליה לפני גיל 20 - כי בשלבי ההתבגרות שלו הוא בעט בכדורים ליד כוכבים ענקים ברמה שאין בישראל. סהר אומנם נמצא בקו שלילי - אבל עדיף לחטוף את הבומבה בגיל 20 ולא בגיל 27.

מה שלא ברור זה למה הוא לא ביקש מצ'לסי שימכרו אותו. אין ספק שהוא עוד יגיע לקבוצה רצינית בהרבה מדה גראפחשחאפ. כרגע, ודגש על כרגע, אין לו מקום בצ'לסי - שחקן שלא הצליח בפורטסמות' ולא שיחק שם בכלל לא ישחק בצ'לסי. חבל שסהר עוד חי במחשבה שהוא רק מושאל. סהר חייב למצוא בית חם וקבוע, קבוצה שתקנה אותו ותחתים אותו על חוזה לשנתיים לפחות. כדי להתפתח הוא חייב קבוצה שתבטיח לו המשכיות ויציבות. סהר עבר בשנים האחרונות הרבה יותר מדי קבוצות וגם עכשיו הוא מושאל - מה שאומר שסהר עשוי לחזור כבר בקיץ לצ'לסי באופן אוטומטי. ואז מה הוא הרוויח? הוא ממשיך לנדוד ולהיות תלוי בצ'לסי. הרי בשנתיים-שלוש הקרובות לפחות אין לו מקום בסגל של צ'לסי אז למה לנדוד כל הזמן מחדש? לא עדיף לעבור לקבוצות קטנות יותר, אם צריך לחזור לארץ באופן זמני? סהר ימשיך לדרוך במקום כל עוד הוא לא ימצא קבוצה קבועה.

בשורה התחתונה, סהר אומנם תקוע, אבל עדיף להיות תקוע בגיל 20 כשיש לך את כל הזמן שבעולם לעשות שינוי מלהיתקע בצ'לסי בגיל 27 כמו טל בן חיים. אסור לשכוח שברוכיאן ורפאלוב היו בגילו הבטחות שלא מצאו את עצמם, לא קיבלו צ'אנסים וגם כשקיבלו לא הוכיחו את עצמם. ההבדל הוא שזה היה בליגת העל - והוא מדשדש על הספסל באירופה, וזה ההבדל.

2) קרליטו טבז כנראה יעזוב את מנצ'סטר, שאפשר להבין את חוסר רצונה לשלם עליו 32 מיליון ליש"ט, סכום קנייתו, וגם סכום שהוא לא שווה. מעבר לכך, למנצ'סטר יש כבר את ברבאטוב ורוני, ובמקומו של טבז אפשר להביא חלוץ מחליף שעולה הרבה פחות מ-32 מיליון ליש"ט.

אך עם זאת, טבז שחקן חשוב במנצ'סטר ושחקן שבהחלט ראוי להערכה. הוא לא כובש הרבה ואין לו כוח או משחק ראש, אבל הוא עושה המון תנועה, משחק על שטחים רחבים, עוזר בצדדים, יכול לאיים על השער ממקומות שונים ומשקיע הרבה על המגרש. שחקן דומיננטי מאוד על המגרש. חלוץ שני אמיתי שאוהב לנוע, לבלוט, גם אם לא תמיד לשחק עם השכל או להיות תכליתי.

דרישתו להשוות את שכרו פחות או יותר לשכרם של רוני ורונאלדו היא לא נכונה. מסכן הוא לא, ולמרות שנטייתו הטבעית של כל אחד זה להסתכל על כמה מרוויח הקולגה שלו - טבס סתם פוגע ביחסיו עם ההנהלה. זה יוצר תחושה של רדיפת בצע.

ועדיין, יש פה איזשהו הגיון. טבז לא רונאלדו וגם פחות מרוני - אבל בהחלט שחקן חשוב במנצ'סטר וכגורם חשוב באליפות האחרונה. לטבז יש הערכה עצמית גבוהה מאוד, אבל פחות יש לזה כיסוי. לא חסרה פה שחצנות - אבל אם לאדם יש משהו מאחורי זה זה ליגיטימי. הוא אולי לא שווה את מה שהוא דורש - אבל מדובר באחד השחקנים המשקיעים והפעילים בקבוצה, ולכן אם הוא דורש העלאה צריכים לקת בחשבון שעומד מאחור שחקן מצויין שיש איזשהו הגיון מאחורי דרישותיו.

טבז לא כובש הרבה (רק שני שערים בליגה העונה), אבל בניגוד לשחקן כמו ברבאטוב הוא לא נמדד רק בשערים. ברבאטוב חלוץ מטרה והשאלה היא כמה הוא כובש. טבז עושה דברים שונים, הוא משחק רחוק יותר מהשער, מייצר יותר מצבים בעצמו. התפקיד של שחקן טבז הוא להיות גיבוי בהתקפה, לתווך בין הקישור להתקפה, לצמצם פערים משחקני האגף ולרוץ הרבה מאוד לאורך הדקות. טבז הוא לא הנקודה האחרונה בהתקפה - ולכן למדוד אותו בגולים בלבד זה לא הוגן; הוא דומה מאוד לאיתי שכטר: שחקן טכני אך בלי כוח, נמוך (למרות שלשכטר יש משחק ראש טוב), שחקן שנע הרבה מאוד, לא שחקן שנשאר על העמדה ומחכה לכדורים אלא עוזר בצדדים, מייצר מצבים, שמחמיץ לא מעט. גם שכטר כבש רק 3 גולים העונה ולא מתרגם את הדומיננטיות לשערים - אבל כמו טבז שומר על יכולת טובה ברוב המשחקים העונה גם בלי לכבוש.

אני טענתי ועדיין טוען שמאחר ומנצ'סטר כבשה הכי הרבה באנגליה בעונה שעברה, הרבה בגלל טבז ורוני, לא היה צורך בברבאטוב, שמערער את הסדר בהתקפה. מנצ'סטר הייתה צריכה להביא עוד חלוץ כדי להעמיק את ההתקפה - אבל לא שחקן שיגרום למרמור מצד טבז, שהיה טוב מאוד בעונה שעברה, ולא שחקן שישנה את מערך החלוצים של הקבוצה. אז נכון, גם רוני וגם טבז לא חלוצי מטרה - אבל הם הסתדרו טוב גם בלי ברבאטוב.

3) קלישאת ספורט אומרת שקבוצה טובה באמת היא קבוצה שיודעת לנצח גם במשחקים רעים. ברצלונה הוכיחה את זה, כשניצחה משחקים קשים נגד קבוצות שהצליחו להתעלות מולה - ריאל מדריד, מאיורקה ו-ויאריאל.

במחזורים האחרונים בארסה מראה לא רק יופי, אלא גם אופי. היא ניצחה את ולנסיה, ויאריאל, ריאל, מאיורקה וסביליה כשהיא כובשת בסך 5 המשחקים האלה 13 שערים, כשרובם הגדול בחצי השני ובדקות הסיום. היא פתחה את ההגנה של ריאל רק בדקה ה-82, ניצחה את ויאריאל משני שערים בחצי השני וכבשה שניים משלושת שעריה מול מאיורקה מהדקה ה-75. בארסה לא פותחת משחקים טוב, אבל יודעת להתרכז במטרה בדקות הסיום ולהוכיח אופי - מרכיב דרוש בדרך לאליפות, מאחר ואף קבוצה לא יכולה לנצח 38 משחקים עם חמישיות ורק במשחקים קלים.

בארסה ממש לא הרשימה נגד מאיורקה. בלי מסי וכשצ'אבי לא פוגע, ואחרי פגרה שעצרה את המומנטום של הקבוצה בארסה נראתה חסרת מוטיווציה ומחץ. מאיורקה, בהכנה נהדרת, הבינה שגם אם זה לא יבטיח שהיא תצא עם נקודה מהמשחק - אם היא לא תתן לבארסה להיכנס למשחק ו"תרגיל" את המשחק לתיקו לפחות יהיו לה סיכויים להפתיע. היא שיחקה עם השכל, התבססה על סגנון משחק של בונקר והשמירה שלה על שחקני בארסה הייתה נכונה מאוד: נותנים לבארסה להניע את הכדור, משחקים קרוב מאוד לשער של עצמם, נותנים את המטר לשחקני בארסה - עד שהם מגיעים לטווח בעיטה מסוכן, ואז שולחים שחקן להיצמד אליו כשהוא מקבל גיבוי משחקן הגנה נוסף שמחפה עליו מאחור. ההגנה של מאיורקה הייתה קבוצתית, ובחסרונו של מסי היא התרכזה בניסיונות לעצור את הנרי ובלעצור את הכדרורים פנימה שהוא כ"כ אוהב. השמירה האזורית, הכפולה, של שני שחקנים שלא נצמדים אליו עד שהוא מגיע למקום מסוכן או מחפש את הפריצה פנימה לא אפשרה לו לשחק את המשחק שלו ובחצי הראשון מנעה ממנו לייצר מהלכים עם הכדור.

שער מוקדם של אדוריז וניצול טעות ואיטיות של סאנצ'ז מבארסה העלו את מאיורקה ליתרון מהיר - בדיוק מה שהיא רצתה. מנגד, צ'אבי רשם יום רע מאוד. אם אחרי היורו האחרון נוצרה תחושב שמדובר בשחקן יציב שצמיד מגיע לעבודה - במשחקים האחרונים, ביניהם נגד ריאל מדריד, הוא נוטה להיעלם. אתמול הוא נשאר מאחור ולא עלה להתקפה, לא חיפש את השער ממצבים ניידים ושיחק על הברקות - פעם ברבע שעה הוא הציג איזה מסירה מרשימה, הגבהה טובה או חצי בישול נהדר - אבל במשחק העומד ובדקות המתות הוא לא שלט במרכז השדה ולא הורגש כמעט. כשהוא היה טוב הוא סידר לגודיונסן בעיטה אדירה למשקוף, היה חלק מדאבל פס טוב עם אלבס והיה חלק משניים מהגולים - אבל בשער הזמן השאיר את העבודה בהתקפה לגודיונסן והנרי.

הטכניקה של צ'אבי מדהימה, הוא מנהיג אמיתי וראיית המשחק שלו יוצאת מן הכלל, הוא משחק עם השכל ומסוגל לייצר דברים לא צפויים שמוציאים את המשחק מהבנאליות הרגילה. יש לו אינסטינקט טוב ומסוגל ברגע לייצר מהלך ספונטאני ומשתמש בטאץ' נהדר שיש לו. למרות התקופה החלשה, מאחר והיכולת שלו ברוב העונה היא כ"כ טובה - הוא בהחלט שחקן שמותר לו פה ושם לפשל, בטח אם גם במשחקים חלשים הוא מסדר כמה הברקות שמשנות את המשחק.

ההחלטה של פפ לא לתת למסי ואלבס לפתוח בהרכב (לגבי מסי אפילו לא לעלות בסגל) אולי נכונה, כי הם הגיעו לאימוני הקבוצה מאוחר, אבל בשורה התחתונה אין להם תחליף בצד ימין: אלכסנדר חלב הוא פלופ ענק והוא הרשה לעצמו להישאר על הקו ולא לחפש את הכניסה פנימה כדי לבעוט/למסור והעדיף או להיעלם במקרה הרע או לתת כמה מסירות אפורות ולא יותר במקרה הטוב. חבל ששחקן כמוהו, שלא משחק הרבה, לא מנצל את ההזדמנויות שכבר יש לו; פויול הציג משחק טוב מאוד - הוא עלה כל הזמן להתקפה, לא רע בהתחשב בשחקן שהוא בלם לכל דבר ואין לו יכולות התקפיות, ובהגנה הוא הציל את בארסה לפחות פעמיים משער חצי בטוח. בחצי הראשון הוא שיחק כמגן, ושם הוא הרשים עוד יותר - כי הוא נאלץ לרוץ ולעשות תנועה הרבה יותר ממה שהוא רגיל כבלם, ועדיין הוא הספיק לחזור בזמן להגנה, למרות שהוא די איטי. הבעיה היא שהוא לא תחליף התקפי לאלבס ואין לו את הפריצות המהירות, הבעיטה מרחוק, המסירה והטכניקה של אלבס.

ניהול המשחק של פפ היא בכלל לא משהו לספר לחבר'ה. 15 הדקות שהוא קיבל במחצית לא עזרה לקבוצה להשתפר, ועד הדקה ה-75 בארסה המשיכה את היכולת האיומה; משום מה בוז'אן לא עלה בכלל ופפ העדיף לעשות שני חילופים הגנתיים בחצי השני, למרות שהתוצאה הייתה עדיין תיקו. בארסה נראתה כבויה ובחצי השני רק הנרי  תיפקד. בדיעבד, חייבים להודות שהחילופים הצליחו: אלבס היה טוב מאוד ברבע השעה האחרונה והיה חלק מכמעט כל המהלכים של בארסה לקראת הסיום. ואינייסטה? בינגו! השער שלו, גם אם הוא היה בנבדל, שינה את התמונה. ולמרות זאת, לא בטוח שאלה יהיו החילופים הנכונים גם בעתיד.

נוסף לכך, בארסה שיחקה יותר מדי פעמים במהלך המשחק על כדורים גבוהים וארוכים לעומק - מה שלא עובד מול קבוצה שמצופפת. בארסה לא שיחקה מספיק על האגפים שלה, ולכן סגנון המשחק היה מוטעה ושיחק לידיים של מאיורקה. אם פפ לא העיר לשחקנים על זה במחצית (עובדה שגם בחצי השני הם שיחקו ככה) - בטח שיש לו חלק מזה.

בחזרה למאיורקה. מאיורקה שיחקה על ניצול טעויות של בארסה, שלא עשתה יותר מדי כאלה - אבל כל טעות שהיא כן עשתה נגמרה בחטיפה ויציאה מהירה למתפרצת. זה לא הכול: המשחק הצפוף של מאיורקה מנע מאטו להיכנס למשחק; אטו, בניגוד להנרי, שחקן שמחכה לכדור קרוב לשער ומשם בועט, ולכן מול בונקר הוא לא יכול לברוח אחרוה ולייצר מהלכים בעצמו. כך שהוא הקורבן הראשי מבונקרים טובים של היריבה.

נראה שקבוצות התחילו להבין איך לשחק נגד בארסה. קרוב מאוד לשער של עצמן (קבוצות שלחצו על הנעת הכדור של הקטאלונים נענשו מפסים פשוטים לעומק שנגמרו בבידוד קל של אטו הוא מישהו אחר מול השוער בד"כ לכיבוש קל), מה שמקשה על בארסה לפתוח את ההגנה ולשחק על כדורי עומק - כי יש הגנה שנמצאת בעומק ומונעת מבארסה למצוא שם שטחים ריקים. הגנה צפופה שקרובה לשערה שלה מחייבת את בארסה לשחק בסגנון משחק שהיא לא אוהבת - יותר הגבהות, יותר בעיטות מרחוק - שתי טכניקות שבארסה כמעט לא משתמשת בהן במשחקיה, במקום הסגנון שבארסה אוהבת: כדורי עומק, משחק על הקרקע ובעיקר שערים מקרוב. בצד ההתקפי, ויאריאל הצליחה כמעט לנצח או להוציא תיקו מבארסה בגלל תרגיל קבוע: הקשר נותן טאץ' לעומק לחלוץ, שנמצא כ-15 מטרים ממנו לעומק, כשהתפקיד של החלוץ הוא לעמוד בקו אחד עם ההגנה (וככה לברוח מנבדל) ובתזמון מדויק לרוץ פנימה ולהישאר לבד מול ואלדס, תוך ניצול חוסר ערנות או זריזות של ההגנה הקטאלונית. גם מאיורקה כבשה שער דומה, למרות שזה בלי מסירה לעומק אלא פריצה של אדוריז עד מפגש מול ואלדס. לכן, נגד בארסה לא צריך לבעוט מרחוק, להגביה או משהו דומה - אלא פשוט לחפש כדורי עומק לשחקנים המהירים בהתקפה.

לבארסה יש הרבה מה לתקן כדי לחזור לזון של סוף 2008, אבל אם את התיקונים הללו היא צריכה לעשות אחרי עוד ניצחון וסימון וי - היא לא עצירה. בד"כ כשקבוצה מגמגמת היא מאבדת נקודות, מה שקרה לליברפול עד שהיא חזרה לעניינים, אבל בארסה מנצחת גם בימים רעים - ולכן הפער כבר עומד על 11 נק', מהמקום השני. הנצחונות האלה מגדילים את הפער בצמרת, נותנים ביטחון להמשך - וככה גם כשמחפשים תיקונים לבעיות זה ברוח טובה ולא בדאון של אחרי הפסד.

ומאיורקה? אם גם במשחק הגנה מעורר כבוד היא חוטפת שלישייה זה מסביר למה יש לה את אחת ההגנות החלשות בספרד, כי כמו שבארסה שיחקה אתמול - הגנה סבירה הייתה יוצאת עם פחות מזה.