אימרה ישנה גורסת כי "המזל מאיר פניו לנועז".  עובדתית, ישראל חווה את היפוכו של ענין על בשרה מזה כחמש-עשרה שנים.  דומה כי "מזלנו" הועם.  והרי זו נחמה פורתת-טיפשים, כאילו וכוחות גדולים מאיתנו גוזרים גורלנו ולנו אין את הכושר והכישורים לשנות את שניגזר עלינו.  כוחות האופל האיסלמיסטים נימצאים במתקפה אזורית ועולמית מוצלחת בכל החזיתות וכוחות האור נימצאים במגננה ובנסיגה.

מצבנה המדיני והביטחוני הגאופוליטי של ישראל, משך כ-15 השנים האחרונות החמיר למעלה מכל ספק לעומת שנים עברו,.  תרומה מכריעה לכך באה עקב הסכמי אוסלו - א' ו- ב' החובבנים והכישלוניים ("תודתנו" לשמעון פ' ויוסי ב' אשר הביאונו עד הלום).  האיתיפדה השניה אשר ארעה עקב פינוי לבנון הראוי אך הכישלוני ("תודתנו" על הביצוע החובבני-כישלוני ואלפי הרוגינו ופצועינו לאהוד ב').  פינוי גוש קטיף האסוני למדינת ישראל ("תודתנו" נתונה לאריאל ש', אהוד א' וציפורה ל').

הקמת חמאסטן ברצועד עזה ("תודות חמות" לאהוד א' וציפורה ל').  המהלכים האויליים, אמור מטופשים, כנועים-שיפלי רוח ונפש, מאז 2007 אשר גרמו ל"מלחמת החמאס הראשונה" ("תודותינו" שוב לאהוד א', אהוד ב', ציפורה ל'). 

כחוט השני מאפילה על כל מהלכי "מנהיגינו" אימרת הדורות "איזה הוא חכם, הרואה את הנולד".  שמעון פ', אהוד ב', אריאל ש', אהוד א' וציפורה ל' לא היו חכמים, לא היו פיקחים ולא ראו את הנולד ובכך המיטו על ראשינו שרשרת אסונות אשר גרמו לשכול, יגון ודאבה בציבורינו, ותוצאתם לסיכויי קיומנו מי ישורם.

האם כך הוא גורלנו או שיכולים אנו לשנותו?  האם היינו עזי רוח ומושכלים דיינו לשנות את שניגזר עלינו?  האם היינו חכמים ולא רק צודקים?

עובדתית, ככל שרפסה רוחנו ודישדשו מהלכינו כך גם איתרא גורלנו / מזלנו. ההיסטוריה העולמית העתיקה כמו גם המודרנית מוכיחה כי על שפל הרוח, הכנוע ואזל-היד, ניגזרים חיי חרפה, עבדות וכניעות.  ההיסטוריה ועמיה מכבדים את החזק, העומד על זכויותיו, המאמין בצדקת דרכו ובזים לחלש, שולטים בו ומשעבדים אותו והדוגמאות לכך רבות מכדי לדון בהם במסגרת זו.

אבות אבותינו הקדומים אשר העדיפו מותם כאנשים חופשיים מחייהם כעבדים כנועים ומלחכי עפר, היקריבו רבות למען חירותם אך במותם ציוו לנו את החיים.  הקמת מדינת ישראל ושרידותה מול מאות מליוני אויבים מלמדת כי היפקנו לקחי עברנו משך שנות הקמת המדינה ובהתאמה נטשנו מוסר אבות, קרובים ורחוקים בימינו אלה עם פרוס המאה העשרים ואחת.

אמת, עם ישראל שרד כמשועבד, רבות בזכות כניעותו ושפל רוחו, משך 2000 השנים האחרונות אך הרי מעדיפים אנו ראש וראשון חיי חופש וחרות ואפילו ונידרש לקורבנות לשם כך כאשר אנו עומדים איתנות על רגלינו מאשר ללחוך עפר מדרכי רגלם של פריצים איסלמיסטים.  אפשר שהעתיד צופן עבור צאצאינו חיי שיפלות רוח נגד רצוננו אך וודאי וודאי כי זמננו אנו אינו נאות לכך, אם בכלל, ואפשרות זו קיימת בתאורית תורת הסיכונים כחלום בלהות רחוק בלבד.

מדינות רבות בעולם מפגיעות בישראל להסכים להפסקת אש ללא תנאים וללא סידורי ביטחון ואבטחת השקט העתידי.  חלקן, כצרפת וארצות הברית לוחצות על ישראל להסכים להפסקת האש משום חולשתן כנגד ארצות ערב וניפטן.  רובן של הלוחצות, האנטישמיות והאיסלמיות, ישמחו לראות במישבתה של ישראל.

ברי הוא כי "מלחמת החמאס הראשונה" הינה למצער יחידה במינה.  יעברו עוד שנים, אפילו עוד עשר שנים ויותר. לפני שהנסיבות (אותן הנסיבות שגרמו למלחמה זו ובוודאות יגרמו לאפשרות ההתלקחות הבאה) יביאו להלך רוח איזורי ועולמי אשר יאפשרו מבצע ישראלי כמתנהל עתה ברצועת עזה.  עד אז, איראן תחזיק בנשק גרעיני אשר מציאותו והאיום בשימוש בו יכבול את ידי ישראל וימנע ממנה הלכה ולמעשה לחזור על המבצע הנוכחי.  יתרה מזו, ניראה כי בהחלט מובאת בחשבון העובדה שעצירת ישראל במצבה העזתי כיום, בלא שהוכרזה כמנצחת בעימות הנוכחי יהווה סיכוי עתידי גבוה בידי האיסלמיסטים (לטעמם) להשמדת ישראל.

המדינות שוטמות ישראל מודעות היטב ל"חשבון חנות מכולת" זה ועושות ימים כלילות על מנת לעצור ישראל מהמשך המבצע למנעה מלההנות מפירות כלשהן של ניצחון, אפילו במראית עין.  ברי להן והנחתם זו מחזיקה מים) כי אפילו מראית עין של ניצחון החמאס הינו אופנסיבה מוצלחת אדירה של הכוחות האיסלמיסטים הרדיקלים בעולם כהכנה לקראת הכנעת המערב כולו.

ישראל חייבת לדבוק בדרישתה לערובות מוצקות ומוכחות להפסקת האש כמו גם אטימת ציר פילדלפי בכל אמצעי סביר ומוכך.  יתרה מזו, ישראל חייבת לדרוש ערבויות מוצקות, לא מילים, לא מסמכים, אלא בחומר, בעובדות, למצב שהחמאס יפר את הפסקת האש.  יקבעו התרופות לטובת ישראל במדה וכך יקרה, וכך אכן יקרה, ללא כל ספק.  אנו סומכים על החמאס כי כך אכן יקרה.

על ישראל לדרוש הסכמה מלאה של החמאס לכל התנאים שיושתו בהפסקת האש.  אסור לישראל בתכלית האיסור להפסקת אש חד צדדית באשר מונח זה אינו מוכר על ידי החמאס, בוודאי שללא שיתופו, וזו תופר מידית על ידו.

על ישראל לדרוש החלטה עקרונית לסנקציות בינלאומיות כנגד החמאס במדה ויפר את הפסקת האש או במדה ויבריח ולו טיל גראד אחד לשטח הרצועה.  ישראל חייבת לדרוש ממועצת הביטחון החלטה התומכת, המתירה לה להשתמש בכוחה הצבאי בעבור כל הפרה אלימה של הפסקת האש על ידי ומצד החמאס כולל כל פלג וחצי פלג ג'יהדי ברצועת עזה.  על ישראל לדרוש כי על המדינות המצוות עליה כיום להפסקת אש מידית, להפקיד בידיים נטרליות סכומי עתק, מליארדים רבים של דולרים או שווה ערכם, אשר יהוו ערובה כי התחיבות המדינות תומכות-ההחלטה תתקיים.

עד אז, על ישראל להמשיך במבצע המתגלגל, כולל כניסה לשלב הבא, ללא רתיעה וללא הפסקה לפחות עוד שבועים ימים ואפשר אף יותר, או עד שתיפגע אנושות בלב ליבו של הכוח הביצועי החמאסי.  הערת אגב, מה מונע מצה"ל לכתוש את כל המנהרות בסביבת ביה"ח שיפא (כדוגמת יציאת רפיח וכתישת מנהרות פילדלפי), לכתרו ולדוג משם את גוויות ראשי החמאס (בלא פגיעה משמעותית בחולים האמיתיים בו)?

אין לחשוש מסרוב להפסקת האש לפי החלטת מועצת הביטחון.  עד שתאפשר זו סנקציות על ישראל יסתיים המבצע הישראלי זה מזמן.  יש לזכור כי ישנן מדינות אשר הרימו אצבעות במועצת הביטחון בזכות ההחלטה אך מאחורי הקלעים תומכות בישראל ויעכבו כל סנקציות על ישראל לזמן רב.

חייב להיות ברור לכל צרכן חדשות בעולם ובמיוחד בעולם האיסלמיסטי מי ניצח במערכה זו.  הפסד בה פירושו נורא מדי לסיכויי שרידות ישראל מכדי לשקלו ברצינות.  "אל תחת ואל תירא עבדי יעקב.", "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה".

אהרון רול

amroll@rogers.com

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/