תאילנד היא מקום קסום שקל להתמכר אליו. התושבים החייכנים, הפירות המתוקים ושפע המקומות המרתקים, הופכים את השהות בתאילנד לנעימה ביותר גם במחוזות המרוחקים של המדינה. פרק זה אינו כולל את בנגקוק, תופעה קסומה בפני עצמה, שעוד נעמיק אודותיה בהמשך.

בפרקים הקודמים:

♦ ביקור במדינת סיקים

♦ ורנאסי, עיר על גדות הגנגס

♦ על החיים ועל המוות בנפאל

♦ טרק רע? יש חיה כזאת

♦ יומן מסע למזרח - הפרק הראשון

השוק הצף של דמנאון סאדואק הפך כבר מזמן לתיאטרון תיירותי, בו סירות התיירים עולות במספרן על סירות הרוכלים. למרות זאת עדיין נשמרת בשוק אווירה קסומה, ונמכרות בו סחורות אקזוטיות רבות דוגמת פרי המונגוסטין (שצבעו סגול כהה) ופרי הרמבוטאן (אדום בעל קוצים ירוקים), הנראים בתמונה בסירה האמצעית.

מקדש מאהאטאת, הפנינה האדריכלית בחורבות העיר העתיקה סוקוטאי. ממלכת סוקוטאי הייתה הממלכה הראשונה של האומה התאית, ותור הזהב שלה התקיים במאה ה-13.

משולש הזהב, הגבול בין תאילנד, לאוס ובורמה (מיאנמר). הנהר הזורם מימין הוא המקונג.

המקדש החמרי הקדום פאנום-רונג, הסמוך לגבול תאילנד-קמבודיה. הממלכה החמרית, ממנה נולדה האומה הקמבודית, שלטה בשיא תפארתה על טריטוריה רחבה שכללה גם נתחים מתאילנד, לאוס וויטנאם של ימינו. העיר העתיקה והמפורסמת אנגקור, ששרידיה נמצאים בקמבודיה של ימינו, שימשה כבירת הממלכה החמרית.

רוכלת מקומית מסדרת רמשים מטוגנים למאכל בתוך קעריות , ועדיין מצליחה לחייך, בשוק בעיר סורין.

זריחה מעל נהר הנאם-מון, החוצה את העיר אובון-רצ'אטאני. עיר זו נמצאת במזרח תאילנד, סמוך לגבול עם לאוס.