זה לא היה נראה בדרך ל-3-0. עד תוספת הזמן של המחצית הראשונה עוד היה 0-0, כשצ'לסי משחקת טוב יותר; ואז סגירה לא טובה על וידיץ' נתנה ליונייטד יתרון, ועד הסיום כמעט כל בעיטה של היונייטד לשער האורחים נגמרה בגול.

המשחק התחיל אגרסיבי מאוד, כשמנצ'סטר מחזיקה את הכדור ללא הפסקה - אבל לא מצליחה לשבור את הבונקר של צ'לסי, שהתבססה על מתפרצות ומצבים נייחים. שליטה ברורה של צ'לסי במרכז השדה לא אפשרה למנצ'סטר לייצר מצבים, בטח כשרק ג'י. סונג. פארק ובהמשך גם קצת רוני תקפו ביונייטד. שמירה טובה מאוד של אשלי קול ניטרלה את רונאלדו, ולפלטשר לא הייתה תשובה לבאלאק, למפארד ודקו שבא כל הזמן לעזור משמאל; ההכנה הפנטסטית של סקולארי נתנה לצ'לסי יתרון, אבל רק ביכולת: בתוספת הזמן קרן שהוגבהה לראשו של ברבאטוב הוסטה ע"ידיו לוידיץ', שלא נשמר טוב - ו-1-0.

בחצי השני צ'לסי עלתה שונה - תוקפת, לוחצת, כבר לא מתגוננת. דרוגבה משופר היה כבר לכבוש אבל לא, ודקות טובות של הצד השמאלי של היונייטד הובילו להגבהה של אברה אחרי מהלך סופר חכם של רונאלדו ורוני מקורב דוחק פנימה ו-2-0. צ'לסי הגבירה את הלחץ והמשיכה להגיע למצבים, אבל דרוגבה המשיך להחמיץ. רונאלדו מגביה משמאל, הפעם ברבאטוב מחכה ברחבה, בורח מההגנה ועכשיו זאת כבר תבוסה. 3-0 בסיום, פרגי הולך להתנקם בבניטז, סקולארי לחפש מקום לקבור את עצמו.

בניגוד לאיך שזה נראה בתוצאת הסיום, ההכנה של צ'לסי הייתה טובה יותר; ההגנה שלה בחצי הראשון הייתה מצויינת והיא תקעה לחלוטין את המשחק של היונייטד. צ'לסי ניצלה בתבונה את היתרון שלה במרכז השדה (יש לה מרכז שדה מעולה, הכולל שני שחקנים עם אופי דומה - שחקנים שאין להם אורינטצייה ברורה, המסוגלים לעשות גם הגנה וגם התקפה. אין לה במרכז השדה אף קשר יצירתי (ארשאבין) ואף קשר הגנתי אפור (פלטשר), אלא פשוט שחקנים שהם 50/50 של ממש, שהם לא התקפיים או הגנתיים באופן מובהק. מדובר בבאלאק ולמפארד, כשגם דקו יכול לשחק ככזה) ולמרות שהיונייטד החזיקה בכדור יותר - צ'לסי לא אפשרה לה להתחיל מהלכים לכיוון השער ממרכז השדה, וגם יצאה קדימה למתפרצות דרך מרכז השדה, כשבאלאק ולמפארד בחצי טוב. רונאלדו בקושי הצליח לקבל כדורים בחצי הראשון, וכשכבר קיבל נסגר ע"י קול, שלא נתן לו לזוז, ובעיקר מנע ממנו את המהלך הקבוע של רונאלדו - אחד על אחד תוך כדי דריבל מהאגף פנימה, לכיוון הרחבה. צ'לסי שמה את הרגל בזמן הנכון ועצרה בזמן כל ניסיון בעיטה. גם התקפית המשחק שלה היה חכם והיא חיפשה מצבים נייחים - מאחר ובתחום הזה יש לה יתרון ברור על מנצ'סטר בד"כ. הבעיה היא שכמעט אף כדור לא עבר את החומה ולא מצא את הראש של טרי או דרוגבה, לפחות בחצי הראשון.

מעבר לכך, לאורך רוב דקות המשחק צ'לסי הייתה עדיפה. היא הגיעה לאולד טראפורד קודם כדי להוציא נקודה ולכן עשתה בונקר במחצית הראשונה. ייתכן שאם היא הייתה יורדת למחצית בשוויון היא אפילו הייתה מוציאה את התיקו הזה ואולי אפילו מנצחת, אבל השער של וידיץ' הוריד לה את הביטחון ובפעם הראשונה במשחק הראה את הפגיעות של צ'לסי. למפארד שלט במרכז השדה, הטיות הגוף של באלאק בחצי הראשון סידרו לו שטחים חופשיים וההגנה של צ'לסי לחצה על היונייטד וניצלה את הבעיות של היונייטד במרכז השדה ואת היום החלש של ראיין גיגס כדי למנוע מהיונייטד לצאת קדימה. ברוב החצי הראשון היה חסר ליונייטד את הפוש שיוציא אותה קדימה, אבל לא הצליחה לייצר כמעט שום מהלך של יכולת אישית. הבונקר של צ'לסי בלע את ברבאטוב, למרות מחצית טובה של רוני, שלאט לאט התחיל להיכנס לעמדה שלו במרכז ההתקפה ולעזור לפארק, אבל זה לא הספיק. צ'לסי יצאה קדימה עם הרבה יותר שחקנים, כשאשלי קול מצליח לרוץ מהגנה להתקפה בלי הפסקה ולמפארד ובאלאק יוצאים קדימה ומראים מנהיגות במשחק של צ'לסי.

עד הדקה ה-40 מנצ'סטר הגיעה למצב אחד בלבד, של ברבאטוב. בדקות הסיום של המחצית פארק, רונאלדו ושות' התחילו לתקוף ובפעם הראשונה בחצי הראשון להראות אנרגיות, קצב ויציאה מהירה קדימה, אחרי שהיונייטד שיחקה 40 דקות כדורגל איטי ושבלוני. המהלכים האלה, כשמעל כולם השער של וידיץ', נתנו ליונייטד אוויר והורידו אותה למחצית בתחושה שונה. פתאום מנצ'סטר כבר לא זאת שצריכה לחפש את השער בכל הכוח, אלא צ'לסי היא זאת שצריכה שער.

סקולארי הוריד את דקו ועשה חילוף התקפי, כשבמקום קשר הוא מכניס חלוץ, שאומנם שיחק על אותה עמדה - אבל כמובן שהנטייה שלו התקפית יותר והוא מחפש יותר את השער של היונייטד. צ'לסי התחילה ללחוץ והקערה התהפכה. פתאום הלחץ היה עליה, ואחרי מחצית איטית וחסרת מצבים היא שלחה הגבהות, מסירות, העיקר לדחוף כמה שיותר כדורים לכיוון דרוגבה, שהתחיל להיות פעיל יותר, לאיים יותר על השער ולהיות המוציא לפועל - אבל הבעיטה האחרונה, הסיומת, הייתה רעה מאוד. פעם בעיטה מתוך הרחבה לכדור חוץ, אפילו לא כדור שוער, פעם בעיטה מהרחבה החוצה - דרוגבה הגיע בחצי אחד ל-6-7 מצבים אבל שום דבר לא נכנס, למרות תמיכה נהדרת של למפארד שבחצי השני תקף יותר והמשיך להציג משחק קבוצתי נהדר, עם כמה מסירות איכותיות לדרוגבה. פעם הוא מחזיק את ההגנה עם הגב ונותן מסירה אחורה, פעם מרים לו כדור - אבל ביום גרוע של האגפים של צ'לסי זה לא הספיק.

היונייטד בחצי השני הייתה יונייטד שונה מכמה סיבות: 1) הלחץ כבר לא היה עליה. 2) כשאתה מחזיק את הכדור עוד ועוד הקבוצה השנייה יורדת להתגוננות ומגינה עם יותר שחקנים מהשחקנים שיש לך שתוקפים, כי אצלם 11 שחקנים מגינים ואצלך 7-8 (לא כולל הבלמים). 3) כשאתה יורד להתגוננות הקבוצה השנייה יוצאת קדימה ומשאירה את ההגנה חשופה מתמיד. מאחר וליונייטד יש קבוצת מתפרצות טובה מאוד, מתפרצות שבעונה שעברה היו חלק קריטי מהאליפות של היונייטד - נתח גדול מהשערים שכבשה היה במתפרצות.  רונאלדו נהנה מיותר חופש, אבל הראה לנו רונאלדו אחר: לא רונאלדו האינדודואלי, לא רונאלדו של הדריבלים והכדרורים - רונאלדו חכם, שמפעיל את השכל וחושב קבוצתי. הרגע שהכי המחיש את זה היה בדקה ה-63: רונאלדו יכול היה להרים עוד כדור סתמי לרחבה, שכנראה היה נגמר בהרחקה, או לחפש את האחד על אחד לעומק, אבל הוא העדיף לחכות שנייה להגעה של אברה משמאל, מה שהפתיע את ההגנה של צ'לסי, שציפתה למהלך של רונאלדו ואיפשר לרוני לברוח ולכבוש את השני. מהלך קטן לכאורה, אבל כזה שעושה את ההבדל בין עוד הגבהה לבין גול. זה לא הכול: רונאלדו הפסיק לחפש את המשחק עם הראש בקיר. הוא הבין שבמשחק כזה, משחק טקטי ומול הגנה כמו של צ'לסי הוא צריך לחפש את ההגבהה לרחבה מהאגף.

רונאלדו הוא שחקן אגף מובהק, שנשאר על הקו, מחכה לכדורים ואז מחפש את האחד על אחד. הוא לא מסוג השחקנים שאוהבים למשוך בלי כדור למרכז ולהתחיל משם מהלכים. אתמול רונאלדו נשאר על הקו, אבל במקום לחפש פריצה אישית - הוא נשאר על האגף והרים כדורים לרחבה. התוצאה: בישול לקראת הסיום ועוד שער שיש לו חלק משמעותי בו בשער של רוני. רונאלדו התכליתי והחכם עשה את ההבדל. רונאלדו היה אחד מאלה שהכריעו את המשחק כי הוא הצליח לשחק פשוט, ואצל שחקן עם כ"כ הרבה אגו, שבד"כ לא מרים את הראש למסירה, כמו רונאלדו - זה דבר גדול.

פרגי עשה נכון בדיעבד שויתר על להוציא את אחד החלוצים, למרות שברבאטוב לא הופיע למשחק וכמעט לא הגיע למצבים ורוני שיחק רק מחצית אחת. זה נגמר בשער של רוני ובשער ובישול של ברבאטוב, שהנגיחה שלו בשער הראשון בעצם הוציאה את הכדור מהערבוביה ברחבה ובעצם בטאץ' אחד הוא הצליח לבודד את וידיץ', שהפתיע משמאל וכבש.

אז מה קרה להגנה של צ'לסי? נראה שבחצי השני היא איבדה את הביטחון,  ועשתה כמה טעויות קריטיות, אם זאת מסירה חסרת אחריות של קול שכמעט נגמרה בשער של רונאלדו ואם זה בשער השלישי, כשטרי ובאלאק לא מסוגלים לשמור את ברבאטוב, שבורח להם וכובש. זה נראה כ"כ קל, אבל זה שער של חלוץ מטרה אמיתי, למרות שזה היה שער שאפשר למנוע. כשקול מאבד כדורים קרוב לשער כמה פעמים וכשרוני וברבאטוב פורצים לרחבה בלי הפרעה -  אז יש פה בעיה. לצ'לסי הייתה את ההגנה הכי טובה בליגה מפתיחת העונה - ואתמול היא איבדה את התואר הזה, מה שאולי סימן משהו אתמול: ההגנה של צ'לסי התפרקה, הקבוצה הובסה, הפסגה התרחקה ועכשיו אפילו את ההגנה הכי טובה כבר אין לצ'לסי. כשקבוצה סופגת פעם ברבע שעה גול  (בפחות מ-45 דקות של משחק צ'לסי יצאה עם שלושה ברשת) זאת התפרקות.

קשה להאשים את סקולארי. העמידה של צ'לסי על המגרש בחצי הראשון והשמירה של צ'לסי, שמירה שכללה הרבה עזרות ושמירות כפולות, הייתה מספיק טובה. מאמן גם נמדד בתגובה שלו במחצית (וכתוצאה מכך היכולת בפתיחת החצי השני) - אבל גם לחצי השני צ'לסי עלתה טוב, תקפה ולחצה.

אז מה הבעיה? הבעיה היא שג'ו קול ואנלקה לא הורגשו, דקו, ששיחק בחצי הראשון, נכנס יותר מדי למרכז ועזב את העמדה באגף. אשלי קול היה שחקן האגף היחיד שתיפקד, וגם הוא איבד כמה כדורים בחצי של צ'לסי. לא מספיק פעמים בחצי הראשון דרוגבה קיבל הגבהות לראש שלו ולכן כמעט לא הגיע למצבים -  ורק במחצית השנייה הוא התחיל להגיע להמון מצבים, אבל אחרי הדקה ה-63 זה כבר היה מאוחר מדי. אם דרוגבה היה מקבל יותר מצבים משותפיו לקבוצה כשהמשחק עוד היה על תיקו - אולי צ'לסי הייתה מגיעה ליותר מצבים. מעבר לכך, שמירה טובה של היונייטד בקישור האחורי (שאפו לפלטשר על כך) התרכזה בעיקר בלצופף מסיבה פשוטה - לצ'לסי יש מרכז שדה מסוכן שמסוגל לבעוט מרחוק (באלאק, למפארד, עם עזרה של ג'ו קול ודקו), והיונייטד התרכזה בלמנוע מהם לבעוט לשער. בשורה התחתונה, רק במצבים נייחים ראינו ניסיונות של צ'לסי מרחוק. בסופו של דבר, ביום בו למפארד חייב כל הזמן לעלות קדימה כדי לעזור לדרוגבה, כי שחקני האגף לא מסדרים לו שום מצבים (וגם בחצי השני רוב המצבים שדרוגבה קיבל היו מלמפארד ולא מהם) - קשה לנצח.

כשמנצ'סטר כובשת שלושה גולים מהאגפים (קרן והגבהות מצד שמאל) , מרשימה במשחק אגפים טוב, בעיקר בשמאל, אז גם החיסרון במרכז השדה נעלם. בשורה התחתונה, במצבים נייחים דווקא היונייטד ניצחה בכלי של צ'לסי עם שער מקרן.

אבל מעל הכול חייבים לציין את פארק. מדובר באחד השחקנים הכי יציבים באנגליה, שפשוט מגיע לכל משחק ועושה את העבודה. הוא אף פעם לא מאכזב, אף פעם לא נבלע באגף. מדובר באחד השחקנים הכי יעילים, הכי משקיענים, ששורפים הכי הרבה שטחים בקבוצה. היונייטד יכולה להתגאות בקבוצה שלצד האגו של רונאלדו, טבז ורוני יש לה שחקנים שקטים ואפורים, כמו קאריק, פלטשר ופארק, שחקנים עם כישרון בינוני, אבל שעובדים קשה על המגרש, מגיעים לכל משחק ושומרים על יציבות. פארק אוהב לחפש את השער ואתמול בחצי הראשון היה היחיד שבאמת חיפש והצליח לייצר מהלכים אישיים. אין לו הרבה טכניקה במשחק, אבל כדרור טוב ויכולת לשחק בשני האגפים. אתמול, כשכמעט כל היונייטד לא פגעה בחצי הראשון, הוא היה אחד היחידים ששיחק בחצי הראשון.

מנצ'סטר ניצחה והשתפרה משמעותית בחצי השני בגלל ההתקפה שלה. אותה התקפה שבחצי הראשון לא ייצרה מצבים ורוב שחקני ההתקפה לא הורגשו - פתאום הראתה את רונאלדו ביכולת שיא, מה שבטח עשה את ההבדל במחץ ההתקפי של היונייטד, הגיעה להרבה יותר מצבים, ניצלה טוב את רוב מצביה (3 גולים והיציאה קדימה הייתה קלה בהרבה, בגלל ההתרופפות במשחק ההגנה של צ'לסי והתקיפה שלה שהשאירה את ההגנה פרוצה.

קצב המשחק היה מותאם פחות או יותר ליכולת של היונייטד: בחצי הראשון קצב איטי ואפור, בגלל המשחק הטקטי של צ'לסי, שהצליחה לכפות את המשחק שלה על היונייטד. היה משחק אגרסיבי, חם, אבל איטי, חסר יצירתיות וחסר מצבים; החצי השני כלל עשרות מצבים, שני שערים, מצבים משני הצדדים והתעוררות ברורה של המשחק. הדקות האחרונות של החצי הראשון היו בעלות הרבה יותר אנרגיות ומצבים, כשפתיחת החצי השני הזכירה את סיום החצי הראשון. החצי השני היה קצבי יותר, מעניין יותר ומשוחרר, בעיקר בגלל שהשער של וידיץ' פתח את המשחק והעלים את הטקטיות - הוא שיחרר את היונייטד מהשבלוניות והכריח את צ'לסי לתקוף חזק ומהר, ואז הקצב השתנה באופן טבעי.

היה משחק איכותי וקבוצתי, משחק של מאמנים ושל שכל וטקטיקה, כשבחצי השני המשחק גם קיבל יותר עניין. השופט השתלב טוב בקצב הזה, והגיב טוב למשחק האגרסיבי והחם. הוא היה קשוח והוציא יחסית הרבה כרטיסים, קיבל החלטות נכונות ולא קנה הצגות ברחבה. הוא קיבל משחק קשה ועמד בו כמו שצריך.

מוריניו הגיע לראות את היריבה שלו בשמינית הגמר, מנצ'סטר, ואין ספק שהוא יוצא מבולבל: החצי הראשון ממלא אותו באופטימיות - צ'לסי הוכיחה שהיונייטד פגיעה, שאפשר לכפות עליה את הקצב, והיא לא הראשונה שעושה את זה: גם קבוצות קטנות באנגליה הצליחו במהלך העונה הנוכחית לכפות את הקצב שהן רוצות על המשחק של היונייטד, והצליחו או להוציא נקודה - או בד"כ להפסיד ליונייטד, אך בקושי. היונייטד הוכיחה העונה שהיא מתקשה להרשים מול קבוצות שעושות בונקר צפוף, ולכן לא הצליחה להרשים. החצי השני מראה תמונה אחרת - יונייטד מוחצת, שיוצאת מצויין למתפרצות, תכליתית יותר. בחצי השני כמעט כל כדור בשליטת מנצ'סטר קרוב לשער של צ'לסי נגמר בניסיון בעיטה לשער, זאת לעומת המחצית הראשונה, בה  יונייטד החזיקה והחזיקה כדורים - אבל לא הצליחה לייצר מזה יותר ממצב אחד של ברבאטוב עד הדקה ה-40. היונייטד הצליחה לשבש ולפרק את אחת ההגנה הטובות באירופה - מה שייאלץ את מוריניו לא רק לדאוג להכין טוב את ההגנה של אינטר, אלא גם שהיא תישאר ככה 90 דקות, כולל בחצי השני.

בסה"כ, הניצחון הזה משמעותי מאוד עבור היונייטד: היא ניצחה את היריבה הכי קשה שלה במאבק על האליפות, ועוד בצורה מוחצת שפוגעת בביטחון של צ'לסי; אחרי משחק תיקו רבים צ'לסי הפסידה ונראית פגיעה ובמשבר גדול מתמיד. היונייטד לא בעונה טובה והניצחון על צ'לסי היה מעבר לעוד ניצחון, ותהיה לו גם השפעה להמשך. לדעתי, צ'לסי עדיין טובה יותר מליברפול, והמשחק אתמול עשוי להתברר כמשחק שהיה אחד מאלה שהכריעו את העונה באנגליה.  המשחק הזה הוא הצהרת כוונות ברורה של היונייטד, ופרגי דאג שגם בניטז לא יפספס את זה. לא ברור רק למה קאריק לא פתח בהרכב - הוא הרבה יותר מגיגס במרכז, וכשהוא עולה להתקפה זה תמיד נגמר בטוב. קאריק  שחקן שקט, אבל כל פעם שהוא עולה להתקפה זה נגמר בגול או כמעט בכזה. קאריק היה יכול להיות תשובה למרכז השדה של צ'לסי וגם שחקן שיכול לבעוט לשער. אז בסוף מנצ'סטר ניצחה בגלל האגפים שלה, אבל עם קאריק במקום גיגס היונייטד הייתה משחקת טוב יותר בחצי הראשון.

בסה"כ היונייטד שמרה על המשכיות בסגל העונה ובצדק - אבל בקיץ תצטרך לעשות שני שינויים בולטים: לצרף מגן ימני (דה סילבה צעיר מדי, נוויל מזדקן) וקשר במרכז השדה, כי ליונייטד חסר שם שחקן עם יכולות התקפיות טובות, שחקן טכני יותר מקאריק ופלטשר, שבניגוד לקאריק עולה כל הזמן להתקפה. לא כי פלטשר וקאריק לא טובים, ממש לא, אבל תוספת של קשר מרכזי התקפי יותר תוכל לעזור. לא כי חסרים ליונייטד שחקנים בעמדות האלה, ולא כי חסרים שחקנים טובים, אבל שתי העמדות האלה יצטרכו רענון ושיפור. בכלל נראה שאחרי 3 שנים היונייטד תעשה יותר שינויים כדי למנוע מיצוי בסגל, בלי קשר לאיך שהעונה תיגמר עבור היונייטד.

לגבי ההגנה של היונייטד: פרדיננד חסר מהמון משחקים של היונייטד השנה, והאמת שלא נראה שלמישהו זה מפריע; וידיץ' כובש שערים חשובים (השער שעושה את המפנה נגד צ'לסי, שער בתוספת הזמן באחד המשחקים, מה שמכריע את המשחק) ושומר על יציבות מתמדת בהגנה, כשג'וני אוואנס הצעיר משכיח את החיסורים של פרדיננד. היונייטד חטפה העונה רק 10 שערים נכון לכתיבת הטור, כשברוב המשחקים פרדיננד לא שיחק, מה שאומר לא מעט. אוואנס, מצליח להבין את מה שוידיץ' כבר הבין מזמן - בלם לא אמור לבלוט, המטרה היא שהוא בכלל לא יורגש, אבל ברגעי הלחץ של היריבה הוא צריך להיכנס לפעולה; התפקיד שלו ברוב הדקות הוא בעיקר להשרות ביטחון על השחקנים הקדמיים יותר ולגרום להם להבין שבבוא הצורך הבלם יעשה את העבודה. אוואנס לא מורגש רוב הזמן, וטוב שכך. ליונייטד יש חוליית הגנה עמוקה ויציבה, ומעבר לכך גם גבוהה מאוד (פרדיננד, ואן דר סאר ואוואנס הם כולם לפחות 1.90, ואן דר סאר כמעט 2.00), מה שבעצם מקשה מאוד על היריבות לכבוש בכדורי גובה, כי כמעט תמיד ואן דר סאר מוכן ועוצר את המהלך בקלילות, ואם לא הוא יש את הבלמים הגבוהים.  אסור לשכוח שבעונה שעברה היה להגנה תפקיד קריטי בזכייה באליפות. להוציא את עמדת המגן הימני הבעייתית, עמדה בה כל הזמן מתחלפים השחקנים ולא מצליחים למצוא שחקן קבוע כמו בצד השמאלי (פטריס אברה) ההגנה של מנצ'סטר היא עדיין הטובה באנגליה. עובדה.

וצ'לסי? נקודה מתוך 12 מול הגדולות האחרות. בליגה עם 4 גדולות מובהקות וצמרת צפופה ופתוחה כ"כ - למשחקים בין הקבוצות יש הכרעה גדולה מאוד, ו-3 ההפסדים של צ'לסי מול הגדולות עשויים לגמור לה את העונה.

נ.ב.: הכדורגל האנגלי משופע מאמנים שאוהבים לשמור על הכבוד שלהם ונמצאים במלחמה פסיכולוגית מתמדת. ונגר, בניטז - אבל בעיקר פרגוסון, שמעורב כמעט תמיד במלחמות האלה. אם מוריניו היה בליגה הזאת, לא משנה באיזה קבוצה, הוא היה מוסיף קודם כל צבע ורק מגדיל את המלחמות האלה. וזה בדיוק מה שאוהדים רוצים, לא?