אנו מסיימים כבר שבוע שני לשהותנו במלגה ונראה כי, כי בחירתנו הייתה נכונה. אומנם, כפי שציינתי ברשימותיי הקודמות, מזג האוויר הכזיב במקצת והוא קריר יותר מאשר זה בארץ, אבל זאת עדיין עיר ים תיכונית, כפי שמעידים עצי התפוזים עמוסי הפרי השתולים שורות-שורות משני צידי רחובות רבים. אינני מבין, מדוע עיריית ת"א אינה נוהגת כמו עיריית מלגה, או אתונה למשל ואינה מייפה את רחובותינו בעצי-פרי ציוריים אלה, המעוררים את התפעלותם אפילו של תיירים כמונו, שלא הגיעו לכאן מאזורים אחרים באירופה, המושלגת וקפואה ברובה, אלא אם כן הסיבה היא, כי כאשר הפרי הבשל נושר מהעצים - זן זה של תפוזים אינו ראוי למאכל - יש צורך לנקות את המדרכות לעתים קרובות, כדי למנוע מהולכי הרגל להחליק.

חוששני, כי איאלץ לשאול עוד פעמים אחדות, מדוע איננו נוהגים כמו הספרדים, כי מצאנו בעיר יפה ותוססת זאת דברים אחדים הראויים לחיקוי. כך למשל לדעתנו, מתאר המונח 'ידידותי למשתמש' בצורה הטובה ביותר את התחבורה הציבורית במלגה. תחנות האוטובוס נמצאות כמה וכמה דרגות מעל אלה בארצנו. הן מוארות, מצוידות במושבים נוחים ובמקומות מרכזיים גם בשילוט אלקטרוני הבולט למרחק ומציין את התאריך, השעה, הקו אותן הן משרתות (והחשוב ביותר!) כמה דקות נותרו עד להגעת האוטובוס הבא!

האוטובוסים עצמם מעוצבים בצורה דומה לזה שבארצנו, אבל גם בהם מותקן שילוט אלקטרוני המציין את המסלול בו פועל הקו ואת התחנה הבאה. הנהגים בארצנו אדיבים בד"כ ואם התייר אך יבקש זאת, יכריזו בקול רם, כי בתחנה הבאה עליו לרדת, אבל האם לא עדיף לציין מידע חיוני זה גם עבור אלה שאינם יודעים לשאול? התשלום עבור הנסיעה נעשה - בדומה למערכת התחבורה הציבורית בלונדון - באמצעות נגיעה במסופון בכרטיס מגנטי משולם מראש, הניתן לטעינה מחדש.

ברכבים ציבוריים אלה מצאנו גם מתקן נוסף מעורר התפעלות. באחת התחנות ניצבה גברת בכסא גלגלים. עם עצירת האוטובוס, לחצה בת הלוויה שלה על לחצן ליד הדלת המרכזית ומהמדרגה נשלף כבש משופע, שאפשר לכסא הגלגלים גישה נוחה לפנים הרכב. כשאותה גברת בקשה לרדת, הופעל הכבש בצורה דומה מבפנים.

ניכרת דאגה גם לנוחיותם של הולכי הרגל. בצמתים מרומזרים רבים במרכז העיר מותקן מתחת לרמזור מונה, המראה בספרות אדומות כמה שניות נותרו עד להגעת האור הירוק. כשהרמזור מתחלף לירוק, שוב מראות ספרות, הפעם ירוקות, כמה שניות עומדות לרשות הולכי הרגל לחציית הצומת. מתחת לספרות  מופיעה גם דמות, אדומה, הניצבת ללא ניע, כשהרמזור אדום וצועדת בנחת, כשהוא ירוק. ב6-7 השניות האחרונות של האור הירוק, הדמות מתחילה לפתע לרוץ. משעשע, אבל בעיקר מועיל, אינכם סבורים כך?

אינני יכול להתייחס לערים אחרות - ביקרנו כבר בספרד, אולם הפעם לא הגענו לערים אחרות - אבל מלגה מצטיירת בעינינו כעיר אירופאית נעימה ביותר, שלא נדבקה בקצב האמריקאי הקדחתני. ברחובותיה מסתובבים בערבים אלפי אנשים, המנצלים את מכירות החיסול, או סוף העונה (סוף איזה עונה, לא אדע), מתבוננים בהופעות רחוב, מאזינים לנגנים, או סועדים באחת מה-taperias הרבים. בשפת ימה הארוך, לאורך הטיילת בת הקילומטרים הרבים, שזורות מאות רבות של מסעדות עממיות פשוטות ביותר, חלקן רק בנות שולחנות וכסאות ספורים סביב מנגלים, או תנורים פתוחים, בהן ניתן ליהנות מסרדינים צלויים וטריים, מאכלי-ים טעימים להפליא, עם הרבה שום ושמן זית. השירות לבבי והמחירים זולים (למשל, 12 אירו לארבע טפאס נהדרים ושתי כוסות יין, או פלטת פירות ים ודגים ענקית, סלט, זיתים, לחם ויין ב-19 אירו). המלצרים ידידותיים, מפליגים בהסברים אודות המאכלים המוגשים, היין המומלץ ואם לא הבנת את שטף דיבורם, מפצים אותך בחיוך רחב.

אחד הדברים הגורמים לנו הנאה רבה בשכונה בה אנו מתגוררים, הוא סגנון הבנייה היפה, הפשוט והייחודי. הבתים אינם פלצניים, מנקרי עיניים, צבעי האוכרה והירוק העדין שולטים בכל. כל בית שונה מרעהו, אבל ברבים מהם אכסדראות בכניסה, צריחים קטנים, חלונות עם קשתות מעליהם, פסים של קרמיקה ציורית, בבית בו אנחנו מתאכסנים, חצר פנימית גדולה ויפה, בעל קירות מצופים באריחי קרמיקה, המאפשרת למשפחה לסעוד בחוץ בפרטיות מלאה.

כתמיד, אנו מצטערים, כי איננו יכולים לשתף את משפחתנו, חברינו הטובים בהוויית טיולנו. הסיפורים יכולים להעביר רק חלק מזערי מההתנסות הפיזית. מלגה תמיד הייתה פופולארית בקרב הבריטים, אבל נראה לי, כי גם הישראלים ייהנו בה ויימצאו, כי זהו מקום זול ונעים לבילוי חופשה באביב ובסתיו ואולי אפילו בקיץ. הקירות העבים הפועלים עתה לרעתנו, יבטיחו בקיץ, כי הבתים לא יתחממו יתר על המידה.