מס' צפיות - 312
דירוג ממוצע -
האם נפילת המוסדות הפיננסיים בישראל קרובה מתמיד?
על קברניטי השלטון לעצור באמצעות חקיקה דחופה, את דהרתם הבלתי מרוסנת של הבנקאים תאבי הבצע לכיוון של קריסת הבנקים והמשק הישראלי כולו.
מאת: דוד יוסף 30/01/09 (19:00)

חובה עלינו לצפות ולהבין את השוק האמריקאי ,כדי שהאסון המתרחש שם עם קריסת בנקים רבים לא יחלחל לכיוונינו  וכבר אנו רואים סימנים מדאיגים מאוד ואינדיקטורים כלכליים המראים שאנו צועדים במהירות לעבר התרסקות כלכלית.

 

במשך שנים רבות הבנקים "ניפחו" את מאזניהם ויצרו בועה פיננסית וזה באמצעות מספר אלמנטים ביניהם : הסטה הולכת וגוברת של כספי קופות הגמל ,ביטוחי החיים, והפנסיה לשוק המניות דבר שהביא את המניות למכפילי רווח שטרם הכרנו בעבר ו"ניפח" את מחירן מעבר לכל הגיון כלכלי.

 

בנוסף הבנקים הגישו תביעות נגד חייבים ו"ניפחו" את חוב החייבים במאות ואלפי אחוזים באמצעות מערכת ההוצאה לפועל , דבר שאפשר להם להראות במאזניהם יתרת חוב אדירה של הלקוחות הנתבעים ,ומאידך ניפוח החוב אפשר להם להכריז על חלק מהחובות כחובות אבודים ולהתקזז נגדם במס הכנסה וכך להקטין את חובם למס הכנסה.

 

כיום עומדים החובות הבעייתיים של הבנקים הגדולים על סך של למעלה מ54 מליארד שקלים, המכשיר הנוסף היה הגדלת מרווחי הריבית  והטלתם על משקי הבית הנמצאים ביתרת חובה , הבנקים פעלו באמצעות פרסום מסיבי לגרור לקוחות רבים ככל האפשר למעגל האשראי שהניב להם את הרווח הגדול ביותר ,מתברר שחוק מסגרות האשראי אפשר להם אף להגדיל את האשראי הנדרש ולהגדיל במידה רבה את תוספת הריבית החריגה באמצעות מידרוג מסכום עד סכום ריבית X מסכום זה והלאה ריביתY וכו'. וכך הפך חוק זה כחוק האמור להטיב על הלקוחות לחוק המטיב עם רווחי הבנק. הזרמת כספים גדולה לטייקונים ללא בחינת בטחונות הולמת יצרה השקעות ממונפות מצידם והגדילה את שוק ההנפקות והחיתום השקעות נוספות באיגרות חוב מגובות משכנתא בארה"ב והשקעות מסוכנות אחרות ועוד.

 

ובכן כל אלה ותהליכים נוספים הובילו בהכרח ל"ניפוח" המאזנים וכתוצאה מכך הרווחים גדלו ובהתאם לכך המשכורות הבונוסים והדיוודנדים השמנים שמשכו הבעלים(משכורות 10 הבכירים במערכת הבנקאות הישראלית עברה את 150 מיליון השקלים בשנה).

 

המשבר שנותן את אותותיו בישראל לא מרגש את הבנקאים ורמת השכר השערורייתית לא יורדת , מה שמובילם בהכרח לרעיונות יצירתיים של הגדלת עמלות והגדלת ריביות הסיכון בניגוד להורדת הריבית של הנגיד.

 

ובכן אם לא ייעצר טירוף זה של הבנקאים תאבי הבצע כולנו נשלם על כך מחיר כבד הציבור לא צריך לשלם על הטעויות העסקיות של הגופים הבנקאים ,הבנקאים חייבים לשלם על כך במשכורתם , הבנקים חייבים בתקופה זו לפתוח את ידם הקפוצה ולהזרים אשראי לעסקים הקטנים הסובלים ממחנק אשראי פתאומי שכפו עליהם הבנקים.( העסקים הקטנים הם מזרימי החמצן הגדול ביותר לבנקים באמצעות הריבית היקרה שהם משלמים ומסבסדת את בעלי ההון ואת משכורות העתק של הבכירים).

 

על הבנקים להוריד את מרווחי הריבית השערורייתיים שלהם,ולהעביר את ההנחה בדמות הורדת הריבית של הנגיד לציבור משקי הבית. על הבנקים לשלם שכר הוגן לעובדיהם הזוטרים ולא להעסיקם באמצעות חברות כוח אדם וללא זכויות סוציאליות בסיסיות ,יחד עם הורדת שכר בתקופה זו לעובדים הקבועים.

 

חשוב מאוד שתחל התיעלות אמיתית וחיסכון בבנקים בין השאר הורדת התקציב בתחום הפרסום ועוד. חייבים לעצור טירוף מערכות זה באמצעות חקיקה שתגביל את שכר הבכירים בבנקים ושתגרום לפיקוח יתר על השקעות הבנקים וההלוואות הניתנות לטייקונים ועוד.

 

אסור לתת לציבור לשלם שוב את מחדלי הבנק כפי שהיה במשבר המניות הבנקאיות ב1983 אני מועמד מטעם מפלגת כוח הכסף למיגור שלטון הבנקים.

 

 בלוג דוד יוס1

הכותב הוא אקדמאי בוגר מדע המדינה בן 46 נשוי ואב ל3 ילדים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר