אחרי תקופה חלשה של שתי הקבוצות, כשמנצ'סטר יונייטד השתלטה על הליגה מחדש, נפגשו ליברפול וצ'לסי במשחק של להיות או לחדול. הפרס למנצחת: הישארות בתמונת האליפות; העונש למפסידה: עוד עונה בלי התואר המרכזי.

המשחק נפתח בשליטה של ליברפול מהרגע הראשון; יכולת טובה של טורס ושליטה בכדור וליברפול נראתה עדיפה, אבל אחרי 10 דקות הקצב השתנה והמארחים התרכזו במשחק ההגנה. ההגנה של ליברפול הוציאה את צ'לסי מהמשחק. המשחק היה בתחילתו אגרסיבי מאוד, כלל עבירות רבות וראו שהשחקנים מתקשים להשתחרר מההוראות לפני המשחק ושומרים על קצב איטי שתוקע את המשחק. ליברפול הגינה עם 11 שחקנים, והעמידה הטובה של שחקניה על המגרש ניטרלה את ההתקפות של האורחים והפכו את המשחק של צ'לסי לשבלוני. העזרה של הקשרים התוקפים והחלוץ בהגנה הקשו על צ'לסי, שניסתה לשחק על משחק של מסירות לרוחב וריווח המשחק, אבל ליברפול ריווחה נכון את המרחק בין שחקניה בהגנה ובכל החצי הראשון צ'לסי לא הגיעה לשום הזדמנות רצינית. היחידים שהתאמצו היו אנלקה וקאלו, אולם הקיצוני מחוף השנהב נחלש בהמשך ואנלקה נותר לבדו. בלי עזרה ממרכז השדה וביום חלש של הקיצוניים - המשחק ההתקפי של צ'לסי לא עבד, בעיקר בגלל ההגנה של ליברפול, שלמרות ההתבצרות הגיעה ליותר מצבים בחצי הראשון, בעטה יותר לשער וקיבלה הרבה יותר מצ'לסי גם במשחק ההתקפי.

לחצי השני עלתה ליברפול משופרת, שבאה לגמור את המשחק. היא שלחה את שחקניה קדימה והחלה גם לתקוף; ג'רארד בא יותר למרכז השדה כדי לארגן את המשחק ולהוסיף אגרסיביות, ליברפול הניעה את הכדור והתבססה על בעיטות מרחוק והגבהות מהצדדים למרכז הרחבה. צ'לסי נאלצה ללכת אחורה, ואחרי הרחקתו התמוהה של למפארד זה כבר הפך לחובה מבחינתה. ליברפול העלתה את הלחץ, העלתה את בניון למגרש, אבל עד הדקה ה-89 הגנה טובה של צ'לסי מנעה מליברפול לכבוש בהגבהות או בבעיטות מרחוק. ואז טורס התמקם בצורה מושלמת, הקדים את אלכס מצ'לסי וקבע 1-0, תוך כדי ניצול טעות של פטר צ'ך, שוער צ'לסי. לא עברו יותר מ-5 דקות, ועמוק בתוספת הזמן יוסי בניון ניצל טעות נדירה של אשלי קול וסידר לטורס וליברפול את השני. 2-0 בסיום, ליברפול נשארת בתמונה האליפות, צ'לסי כנראה גם העונה תפספס את התואר.

ליברפול:

ליברפול הייתה שווה ניצחון בעקבות התקיפה המאסיבית בחצי השני, אולם גם בחצי הראשון היא שלטה בקצב המשחק. בניטס שוב הראה שלפחות מבחינה טקטית הוא אחד המאמנים הטובים בעולם. ליברפול חטפה העונה 15 שערים, כמו צ'לסי ויותר מהיונייטד, ולכן היא לא מוליכה את הטבלה, אך אתמול ההגנה שלה הוכיחה את עצמה. ההגנה הקבוצתית, השמירה המעולה של המגנים לצד הנחישות של הבלם מרטין סקרטל - פשוט הוציאו את צ'לסי מהמשחק בחצי הראשון. צ'לסי לא ייצרה מצבים ובמטרים האחרונים היה לה רק את אנלקה. ליברפול התבצרה ובמשחק ההתקפי בעיקר שלחה כדורים ארוכים חסרי סיכוי, אבל התמיכה המרובה של הקשרים האחוריים בהתקפה, דבר שלא היה בצ'לסי אתמול, לצד ההתקפה המעובה (קויט, ג'רארד וטורס) אפשרו לליברפול להגיע, למרות ההתבצרות, ללא מעט מצבים ובעיטות מסוכנות מרחוק. קויט היה מהיר על הקו, טורס השתלט מצוין על כדורים שהגיעו לרחבה, וג'רארד, ששיחק בתפקיד התקפי מאוד כקשר התקפי מאחורי החלוץ וכמעט חלוץ שני, תמך בטורס, שיתף אותו פעולה מצוין והוריד ממנו לחץ. אם מוסיפים את הריצה הבלתי פוסקת של המגנים, בעיקר אורליו בצד שמאל - עשו את שלהם. אורליו הרים אין ספור הגבהות מצד שמאל, רובן טובות, ובסופו של דבר הוא בישל את השער הדרמטי (השער ראשון) של טורס, ובעצם החזיק את הצד השמאלי ביום חלש של אלברט ריירה. לליברפול יש בועטים ברמה גבוהה מאוד, ולכן גם ביום שבו ג'רארד כמעט לא בעט לשער לא היה חסר מי שיאיים מרחוק, כשמעל כולם צ'אבי אלונסו היציב. 

בחצי הראשון ליברפול ירדה להגנה וכפתה משחק איטי מאוד; היא בנתה על כך שבחצי השני צ'לסי תקרוס או תתייאש, או שליברפול פשוט תצליח לכבוש במתפרצת, והיא לא הייתה רחוקה מזה: מרכז השדה של ליברפול עלה הרבה למעלה והמרחק בין השחקנים בהתקפה היה קטן מאוד. לקראת סיום החצי הראשון גם אלברט ריירה התעורר, עם מספר בעיטות מרשימות מרחוק, אבל בחצי השני הוא חזר לסורו ושוב נעלם.

מרטין סקרטל היה מהטובים בהגנת ליברפול בחצי הראשון. הוא חסם את הניסיונות הבודדים של צ'לסי והיה נחוש מאוד והפרצוף שלו הוכיח את המוטיווציה והאנרגיות החיוביות שלו. הוא הרחיק טוב מאוד כדורים והיה העוגן ההגנתי של ליברפול. בחצי השני כבר לא היה לו שום תפקיד.

ריירה בחצי הראשון יותר מדי פעמים עזב את העמדה שלו באגף ושוטט על המגרש בלי למצוא את מקומו. דווקא כשהוא בא למקום הטבעי שלו בשמאל ומשם התחיל מהלכים מסוכנים הוא היה טוב יותר.

פרננדו טורס הרשים בחצי הראשון, כשלמרות יותר מדי כדורים ארוכים משחקני ההגנה, תוך כדי דילוג על מרכז השדה, ולמרות שרוב הזמן ליברפול התרכזה בהגנה ובלשבש את המשחק של צ'לסי - כשכן  הגיעו לאזור שלו כדורים הוא ניצל אותם, השתלט עליהם לפני ההגנה המבולבלת והגיע לכמה מצבים מסוכנים. טורס היה מדויק והצליח לבעוט כדורים טובים למסגרת, אך היה חסר לו משהו בסיומת כדי לכבוש בחצי הראשון. למרות זאת, טורס רץ אחרי הבלמים של צ'לסי, חטף כדורים והצליח לעשות מה שהוא יכול. חוץ מלכבוש. בחצי השני הוא נחלש וכמעט כל הגבהה שהגיע מהאגף הורחקה ע"י אחד משחקני ההגנה של צ'לסי, כנראה בגלל שצ'לסי ירדה להגנה והייתה מאורגנת יותר בקו האחורי, אבל בדקה ה-89 וה-94 הוא הוכיח שיש לו בדיוק מה שצריך חלוץ מטרה אמיתי: משחק ראש, מיקום, תזמון נכון ויכולת לא להתייאש גם אחרי לא מעט החטאות. בחצי השני הוא הגיע לפחות מצבים, רק שניצול המצבים שלו היה טוב יותר ומתוך 3-4 הזדמנויות הוא כבש שני גולים.

סטיבן ג'רארד, כאמור, התרכז במשחק קבוצתי: הוא צמצם פערים בין הקישור להתקפה, היה מעורב במסירה שמאלה בשער הראשון ובזכותו היה לליברפול יותר תמיכה בהתקפה. הוא עצמו בעט לשער במהלך המשחק פעם-פעמיים, למרות שייתכן שאם הוא היה בועט יותר ליברפול הייתה כובשת הרבה לפני, אבל בשורה התחתונה הוא הוסיף לליברפול בדיוק מה שהיה חסר לצ'לסי: תמיכה של הקישור להתקפה. שתי הקבוצות שיחקו עם חלוץ בודד במרכז, ובעוד צ'לסי שילמה את המחיר כשאנלקה נאלץ לרוץ בלי הפסקה אבל בלתי תכליתית, כי לא הייתה לו עזרה בכלל, ג'רארד הוסיף לטורס את מה שהיה חסר לאנלקה. בקרב הכוכבים, המנהיגים, ג'רארד ניצח בגדול את למפארד המאכזב.

החילופים של רפא לא היו בזמן טוב, וגם התוצאה לא תשנה את זה: אם בניון ובאבל היו נכנסים כל אחד רבע שעה מוקדם יותר המשחק יכול היה להיות מוכרע קודם, אולם הוא עשה את החילופים הנכונים. למרות שזה לקח 74 דקות, ליברפול קיבלה את היצירתיות שכ"כ הייתה חסרה לה כדי להכריע את המשחק. בניון רמז על הבאות עם התלהבות, שתי בעיטות מסוכנות ובעיקר פריצות ודריבלים באחד על אחד, דבר שכ"כ חסר לליברפול, ובסופו של דבר - הוא גם היה אחראי על השער השני. ייתכן שליברפול הייתה מנצחת גם בלי הקשר הישראלי, אבל הברק והרעננות שהוא הוסיף שינו את המשחק של ליברפול, ועובדה שמהרגע שהוא נכנס הקבוצה קיבלה מחץ, לחצה חזק יותר ובסוף גם כבשה.

ליברפול הייתה חסרה כל המשחק בניצול מצבים. היא הגיעה ל-12 מצבים למסגרת, וצריך להדגיש שלמסגרת, ולא כבשה אפילו אחד; למרות שטורס היה מסוכן בחצי הראשון, היה חסר את הדיוק בנגיעה האחרונה. ליברפול נאלצה להתמודד עם צ'ך ביום שיא ועם הגנה שהשתפרה במהלך המשחק, ולמרות שבמשחק של המארחים הייתה הצטרפות רבה של שחקנים להתקפה - שום דבר לא נכנס. ואז הגיע טורס, צ'ך בטעות נדירה וליברפול השיגה ניצחון מוצדק.

ולמה הוא מוצדק?

1) כי גם בחצי הראשון ליברפול הייתה מסוכנת יותר והגיעה לכמה מצבים.

2) כי ההגנה שלה הייתה מוכנה מתמיד. בניטס למד טוב את צ'לסי, וליברפול ניצלה את מרכז השדה המרשים כדי לסגור את שחקני המפתח ומניעי הכדור של הבלוז.  

3) כי ליברפול שיחקה נכון והלחץ שלה על רחבת צ'לסי בחצי השני היה שווה גול. היא תקפה עם 8 שחקנים בכל הכוח ובאיזשהו שלב הגול היה צריך להגיע; היא השתמשה נכון בכלים החזקים שלה: בעיטות מרחוק והגבהות של המגנים מהצדדים. 

4) כי היא שלטה בקצב המשחק מהרגע הראשון.

5) בזכות מרכז השדה המצוין שלה, שניטרל את למפארד ובאלאק, מנע מצ'לסי אפילו בעיטה אחת מרחוק, סידר את המשחק של ליברפול ועלה הרבה להתקפה כדי לאיים על השער, בניגוד גמור לצ'לסי.

6) ליברפול הפעילה לחץ מאסיבי על הבלמים והקישור האחורי של צ'לסי, ובמהלך המשחק, בעיקר בחצי הראשון, חטפה המון כדורים בחצי של צ'לסי ויצאה למתפרצות מסוכנות. צ'לסי נראתה מבולבלת ומאוד לא מסודרת בחצי שלה, ולא פעם לא הצליח לעבור את קו מחצית המגרש.

ליברפול עצמה לא יציבה, ולמרות זאת, השחקנים הבולטים שלה הם מהשחקנים הכי יציבים בעולם: צ'אבי אלונסו מגיע תמיד למשחקים הגדולים, ובעצם לכל משחק. הוא בחיים לא מתרשל, ותמיד אפשר לסמוך על הארגון שלו בקו האחורי של הקישור, על המסירות המדויקות. מעבר לכך, הוא מאיים על השער מרחוק, ויש לו בעיטה טובה, והוא מוסיף כוח פיזי ונוכחות במרכז השדה. לצד מסצ'ראנו וג'רארד כקדמי יותר יש לליברפול שלישייה חזקה ומרכז שדה מהטובים בעולם.

הבעיה היא כאמור היצירתיות. לליברפול לא חסרים שחקנים על יכולת אישית על הספסל (בניון, באבל וכד'), אך על המגרש אין לה כמעט אף שחקן כזה. ההגבהות מהצדדים היו נכונות, אבל ההרחקות של בלמי צ'לסי לצד הריכוז של צ'ך מול הבעיטות מרחוק של ליברפול מנעו מליברפול לכבוש בחצי השני. ליברפול הייתה צריכה מישהו שיביא גם יכולת משלו, שינער את ההגנה של הבלוז ויוסיף הפתעה במשחק. בניון הביא את זה וגם העיר את יתר השחקנים, בדרך לניצחון.

ליברפול אומנם מתקשה לנצח קבוצות קטנות יותר ומסיימת ביותר מדי תוצאות תיקו, אך נגד הגדולות היא מרשימה מאוד השנה: בשני משחקיה נגד צ'לסי והאחד נגד היונייטד היא צברה 9 נק' מתוך 9 אפשריות, בעוד צ'לסי השיגה 1 נק' ב-4 משחקים והיונייטד 4 מתוך 9 אפשריות. ליברפול נותרה קבוצה עם אופי, שמשיגה ניצחונות בדקות הסיום במשחקים קריטיים: היא ניצחה את וויגן 3-2 בדקות הסיום, את הסיטי בתוספת הזמן (3-2), את צ'לסי אתמול בדקה ה-89 והוסיפה ניצחונות דחוקים על צ'לסי ומנצ'סטר. ברגעים החשובים, כשהיא עם הגב אל הקיר ליברפול מתעלה, ואם זה יישמר עד סיום העונה היא תוכל גם לקחת אליפות, אבל חייבים לזכור כמה דברים:

1) כדי לקחת אליפות ההגנה של ליברפול תצטרך להיות הכי טובה, או לפחות צמודה ליונייטד. ההגנה שלה היונייטד בכושר יוצא דופן, אחרי 12 משחקים ללא ספיגה. אם היונייטד תשמור על יכולת כזאת בהגנה, ואפילו אם ההגנה טיפה תיחלש, ליברפול לא תיקח אליפות.

2) ליונייטד יש יתרון של (כנראה) 5 נק' בפסגה. יש עוד זמן עד שתשלים את משחקה החסר, אבל נכון להיום, אם מוסיפים את הניצחון הצפוי על פולהאם, ליברפול צריכה לסגור פער.

3) לשחקנים של היונייטד יש מנטליות של אליפות, ובמהלך העונה הזאת היא לומדת משבוע לשבוע לקחת ניצחונות דחוקים יותר מבעונה שעברה ולהיות יעילה יותר. לעומת זאת, שחקני ליברפול הם ברובם שחקנים שלא מכירים את המושג אליפות - טורס עוד לא לקח אליפות בקריירה שלו, גם ג'רארד, וגם שחקנים משמעותיים כמו צ'אבי אלונסו ודירק קויט נמצאים הרבה זמן בקבוצה וכמובן שלא לקחו אליפות בתקופה הזאת.

4) היונייטד בכושר טוב יותר והסגל שלה חזק יותר, אם זה ביצירתיות ההתקפה ואם זה בהגנה הגבוהה שלה, שכוללת את ואן דר סאר, פרדיננד ואוואנס.

צ'לסי: 

אם למשחק נגד מנצ'סטר צ'לסי לפחות הגיעה מוכנה ובחצי הראשון הייתה טובה מהיונייטד ורק השער בסוף החצי הראשון הוביל להתפרקות שלה, אתמול צ'לסי הפסידה כי מהרגע הראשון היא לא הייתה ראויה ליותר מזה. היא הגיעה להזדמנויות בודדות, וגם כשהתקרבה לשער ההגנה המצוינת של סקרטל פגעה בה. צ'לסי הפסידה לליברפול מהרגע הראשון, ומהרגע הראשון ההבדל הטקטי בין הקבוצות היה גדול מאוד. בחצי הראשון צ'לסי לא הגיעה למצבים כי ליברפול הגינה חזק והמשחק היה על חצי אחד בלבד, ככה שלצ'לסי פשוט לא היו שטחים ריקים לבצע כדרורים. לצ'לסי יש יצירתיות, בניגוד לליברפול, אך מול ליברפול המסודרת והחכמה זה פשוט לא עבד. כש-20 שחקנים משחקים על חצי אחד אין כמעט מקום לזוז, וצ'לסי לא הצליחה לייצר כלום, למרות שהיא שיחקה פשוט ונכון, עם הנעת כדור מצד לצד.

בחצי השני צ'לסי לא הגיעה למצבים פשוט כי ליברפול לחצה בכל הכוח, וכשליברפול לחצה - זה היה לחץ משמעותי בהרבה מזה של צ'לסי.

למפארד שיחק במרכז השדה וכמעט לא עלה להתקפה, מה שפגע עוד יותר בהתקפה של צ'לסי. הוא לא מספיק נגע בכדור וניסה לייצר איתו משהו. שחקן כמו למפארד מסוגל לבשל, לבעוט מרחוק ולסכן במצבים נייחים, אבל אתמול צ'לסי כמעט לא השיגה קרנות ולמפארד נשאר יותר מדי מאחור. דווקא במשחק חשוב הוא לא הוכיח שום מנהיגות ופישל. התמונות החוזרות הוכיחו שלמפארד לא היה צריך לקבל אדום ולכן קשה להאשים אותו שהשאיר את הקבוצה ב-10 שחקנים, אבל המשמעות של הרחקתו הייתה עצומה עבור צ'לסי גם ביום רע שלו. בלעדיו מרכז השדה היה חלש עוד יותר, צ'לסי השלימה עם התיקו והתרכזה בבונקר, ובניגוד להתבצרות של ליברפול בחצי הראשון - אצלה זה היה בונקר קלאסי, אפילו בלתי מתפרצות. החילוף הכפול של סקולארי (דקו במקום מאלודה, דרוגבה במקום אנלקה) לא שינה הרבה. חבל שרק אחרי שלמפארד הורחק הגיעו החילופים הראשונים, במקום כבר במחצית, למרות שסקולארי ראה שצ'לסי מתקשה. ללא ספק, סקולארי הפסיד בהכנת המשחק לבניטס, שהצליח לכפות על צ'לסי וסקולארי משחק שבלוני ואיטי.

מבחינה הגנתית, ההגנה של צ'לסי השתפרה משמעותית בחצי השני: ברוב הדקות ההגנה של הכחולים הייתה ראשונה כמעט לכל כדור ולמרות ההגבהות הרבות של מגני ליברפול - צ'לסי ניצחה במשחק הגובה. אלכס הברזילאי הוכיח רעב ואחריות כשיצא לכל כדור שנבעט מרחוק, וחסם כמה בעיטות מסוכנות בחצי השני. רק שבדקה ה-89, שלא באשמתו, טורס הקדים אותו, באחת הפעמים הראשונות במחצית השנייה וקבע 1-0.

פטר צ'ך הוא ה"גיבור הטראגי" של המשחק; כמעט 90 דקות ליברפול הגיעה לבעיטות מסוכנות ומצבים רבים, אבל הזינוקים של צ'ך מנעו פעם אחרי פעם מליברפול לכבוש. הידיים הארוכות שלו והיכולת המצוינת שלו מול בעיטות מרחוק עצרו את כל ההזדמנויות של ליברפול. בדקה ה-89 הוא התמקם לא טוב, השאיר את הפינה הקרובה לפרננדו טורס חשופה ושילם על זה את המחיר. ולמרות זאת, במהלך המשחק הוא הוכיח שוב למה הוא השוער הטוב באנגליה ואחד הטובים בעולם. בעוד קסיאס מריאל טוב יותר בעלייה לכדורי גובה ובאתלטיות, לצ'ך יש יכולת וירטואוזית טובה יותר, ומול בעיטות מרחוק או בכלל בעיטות מהקרקע הוא יוצא מן הכלל. בעוד קסיאס עדיף בכדורים על הגובה, בהם הזינוק שלו עושה את העבודה, צ'ך עדיף ביכולת לעצור בעיטות שמגיעות מהקרקע, בעיקר בעיטות מרחוק.

לא רק צ'ך היה אשם בשער בדקות הסיום, גם אשלי קול היה מהטובים בצ'לסי 94 דקות: הוא נכנס לא פעם למרכז ההגנה כדי להרחיק תקיפות של ליברפול, השקיע הרבה במשחק ההגנתי, שמר טוב על דירק קויט ועשה מה שהוא יכול (על ההתקפה קשה לדבר, כי לצ'לסי לא הייתה ממש התקפה). חוסר ריכוז, טעות גדולה מול שחקן מרוכז ורעב כמו בניון, ואולי גם חוסר ביטחון, הובילו לאיבוד כדור בדרך לבישול של בניון ושער שני של טורס. לזכותו של קול ייאמר שזה לא שינה הרבה, בכל מקרה המשחק כבר היה גמור.

צ'לסי נראתה מבולבלת, איבדה המון כדורים, חלקם הגדול בחצי שלה, והיה חסר לה מנהיג במרכז השדה שייקח אחריות וינהל לה את המשחק. בד"כ מרכז השדה של צ'לסי מרשים, בעיקר בגלל למפארד, ואף על פי כן אתמול הוא לא תיפקד וככה כל המשחק של צ'לסי. 

היה ברור שמרכז השדה הוא המפתח למשחק הזה, מאחר ואצל שתי הקבוצות מדובר בחולייה החזקה, ובאמת מרכז השדה הכריע את המשחק. ההבדל בין היכולת של מסצ'ראנו ואלונסו לשל למפארד ובאלאק היה גדול מאוד. לא הייתה כמעט תמיכה אמיתית בהתקפת צ'לסי. גם כשצ'לסי שלחה כמעט את כל השחקנים להתקפה, רק אנלקה, ומפעם לפעם קאלו, וגם זה לא מספיק, איימו על השער או היו קרובים לכך. שאר השחקנים נעלמו והתקשו לקבל מרחב במשחק הצפוף.

צ'לסי לא תיקח גם השנה אליפות, מאחר והיא לא מסוגלת לנצח במשחקים החשובים. היא הפסידה פעמיים לליברפול, הובסה ע"י מנצ'סטר יונייטד וגם נגד ארסנל לא ניצחה. 1 נק' מתוך 12 אפשריות, 2 מ-15 אם מוסיפים את המשחק מול ארסנל. עם כאלה מספרים ברגעי האמת - מה הפלא שהעונה של צ'לסי גמורה? אפשר להוסיף לזה עוד נתון: מתוך 15 שערים שספגה בסך הכול, יותר מחצי היו ב-5 המשחקים הללו: 4 ב-2 משחקים נגד היונייטד, 3 ב-2 משחקים נגד ליברפול, עוד גול אחד נגד ארסנל. 8 מ-15. צ'לסי עוד איכשהו הייתה שנייה ערב המחזור בזכות פתיחת עונה טובה ורצף ניצחונות מרשימים על הקבוצות הקטנות בתחילת העונה, אבל ברגעי האמת היא לא פוגעת. והאמת? לאחרונה גם במשחקים הקלים היא לא מנצחת. ע"פ הדיווחים בתקשורת נוצרת תחושה ששנה שנייה ברציפות האווירה בחדר ההלבשה של צ'לסי רעה; בשנה שעברה מתיחות גדולה בין מוריניו לאברמוביץ' הובילה לסיום דרכו של המאמן, והשחקנים התקשו לקבל את המאמן החדש מהמדינה הזאת מהמזרח התיכון. אנלקה, דרוגבה ועוד שחקנים התלוננו על המאמן, אך גם אחרי עזיבתו של גרנט האווירה ממשיכה להיות רעה, וכל הזמן יש תחושה של ערעור גדול בעמדת המאמן; בעוד אצל ארסנל ונגר מאמן את הקבוצה משנת 96', בליברפול בניטס מאמן את הקבוצה כבר 4.5 שנים ופרגוסון מאמן את היונייטד עוד מתקופת הדינוזאורים המוקדמים - אצל צ'לסי יש בשנים האחרונות שינויים תכופים בעמדת המאמן, תוך כדי התנהלות רעה של בעלים עם ציפיות גבוהות מדי ולא מתאימות. בשנים האחרונות ליברפול וארסנל מצליחות הרבה פחות מצ'לסי בליגה, אך זאת כבר שנה שלישית שצ'לסי לא תהיה אלופה, וייתכן שיש פה שתי בעיות מרכזיות בקבוצה:

1) כאמור, שינויים תכופים בעמדת המאמן, בעלים קפריזי לעיתים, שמונע מהקבוצה לשמור על המשכיות חיובית.

2) מיצוי בסגל. למרות השינויים בעמדת המאמן, גרנט וסקולארי כמעט לא עשו שינויים בסגל (גרנט כי הוא קיבל את הקבוצה אחרי פתיחת העונה, סקולארי העדיף להביא את בוסינגווה ולשמור על הבסיס הקיים). הסגל של מוריניו (קראבליו, צ'ך, פריירה, דרוגבה, אסיין) ואפילו של ראניירי (למפארד, טרי, ג'ו קול) נשמר, ונראה שאחרי עוד עונה לא מוצלחת צ'לסי פשוט צריכה רענון בסגל, שדווקא משאיר את ההגנה על תילה, מאחר והגנה דווקא כן צריכה המשכיות ואפרוריות, מה גם שההגנה של צ'לסי עובדת טוב, אך כוללת החתמת קיצוני ימני חדש, חלוץ צעיר (כמו שמילאן הביאה שחקן עתידי כמו פאטו), הצערת הקבוצה ובנייתה יותר על שחקן כמו קאלו, למשל. מעבר לכך, החתמת מגן שמאלי ואולי גם שוער שני צעיר יעזרו לרענן ולהצעיר את הסגל. מאחר ודקו מתגלה כרכש מאכזב, ייתכן שעדיף לצ'לסי להחתים במקומו קשר מרכזי צעיר (למפארד+באלאק+דקו - גיל ממוצע מבוגר מאוד של 31). רק ככה יהיה סוף סוף בצ'לסי רענון במקום הנכון (סגל השחקנים) ולא במקום הלא נכון (עמדת המאמן).

סיכום המשחק: המשחק היה איטי מאוד בחצי הראשון, אך בחצי השני המשחק התבסס יותר על יציאות מהירות להתקפה והרבה יותר שטחים פנויים, אבל רק אחרי כניסתו של בניון המשחק התחיל להיות יצירתי. לפני כן, המשחק המשיך להיות חסר ברק וטכניקה. למרות זאת, היה כדורגל איכותי, כמו תמיד בליגה הכי טובה בעולם, עם הרבה טקטיקה טובה מצד ליברפול ומשחק מסודר מאוד של האדומים, לצד בלאגן גדול במשחק של צ'לסי. מצבים לא היה חסר, בזכות הבעיטות המסוכנות של ליברפול, שכמעט כל ניסיונות ההבקעה שבעטה הגיעו למסגרת, ונראה ששני השערים בדקות הסיום הוסיפו גם עניין, ודרמטיות למשחק.

שופט: מאכזב. לשופט יש שני דרכים להתמודד עם משחקים אגרסיבי כמו שהיה אתמול:

1) לתת למשחק לשטוף וככה למנוע משחקנים ליפול, אך מצד שני זה יעודד שחקנים לעשות עבירות חזקות.

2) לעצור את המשחק על כל דבר קטן, אבל ככה לתקוע אותו ו'לייבש' אותו.

השופט בחר באופציה השנייה כשנקט ביד קשוחה עם השחקנים, כולל אדום שלא היה. הבעיה היא שהוצאת האדום שינתה משמעותית את המשחק ודווקא כשכן היה מגיע אדום ואפילו השעייה למספר משחקים, כשבוסינגווה מצ'לסי בעט בבניון בתוספת הזמן על שבזבז את הזמן, הוא התעלם, ויותר גרוע היה הקוון, שלמרות שהאירוע היה סנטימטרים ממנו הוא לא אמר כלום ונתן חוץ לצ'לסי.