מכבי חיפה ומכבי ת"א נפגשו אתמול למפגש שלא רחוק מלהיות מפגש קצוות, אך ע"פ היכולת שלהן אתמול זה נראה ששתיהן נמצאות בצמרת.

המשחק נפתח בשליטה של מכבי ת"א, ששלטה במרכז השדה בדקות הפתיחה, הראתה אגרסיביות בהגנה והציגה משחק טוב של דולי ג'ונסון ועמנואל מאיוקה. עם הזמן חיפה החלה להשתלט על המשחק, להגיע למצבים מקרנות, והראתה יכולת מצוינת בכל המערכות: במרכז השדה קולמה שלט במרכז השדה ובוקולי הוסיף התקפיות, בצדדים חיפה ניצלה את המהירות ההתקפיות כדי להציג משחק של יכולת אישית ופריצות, ובסופו של דבר, סגירה גרועה של דרוגסלאב יבריץ' הובילה לשער מדהים של גוסטבו בוקולי. 1-0 לחיפה, שרק המשיכה ללחוץ על השער של מכבי בהמשך המחצית. רפאלוב, קטן ושות' יכלו להגדיל את התוצאה לא פעם וחיפה שלטה לחלוטין במרכז השדה ובייצור המצבים. במחצית 1-0, משחק כמעט בלי שליטה של מאמנים, לעיתים מבולגן, אך כזה שמשלב הרבה יכולות אישיות וקצב ברמה גבוהה. שתי הקבוצות שיחקו טוב, אבל חיפה הצליחה להשתלט על המשחק כבר אחרי כ-10 דקות והייתה שווה לפחות שער אחד.

אבי נמני עשה שינויים נכונים, שינויים שמהרגע הראשון התבררו כנכונים. מגרלשווילי הוסיף מהירות, מלול חיפש את הכדור כל הזמן וגם יכולת רעה של בוזגלו לא מנעה ממכבי להשתפר. המעבר של מאיוקה לעצמה הפך אותו למסוכן יותר ולקראת הסוף גם סילי, הרכש האחד של אבי נמני, החל להראות ניצוצות. מכבי הגיעה ליותר מצבים מחיפה, תקפה לאורך כל המחצית ואחרי שחיפה לא הצליחה לנצל את ההזדמנויות הבודדות שלו מאור בוזגלו השווה בבעיטה נהדרת לפינה. גם יכולת טובה של רפאלוב לא הספיקה לחיפאים, ובסיום שיווין מוצדק. 1-1, טוב למכבי, רע לחיפה.

מכבי חיפה:

אלישע לוי עלה בהרכב שכלל שני שחקנים בעמדות הגנתיות מהאופי שלהם - יניב קטן כקשר התקפי בימין, עומרי אפק כמגן ימני. לקח לחיפה כמה דקות להיכנס לעניינים, אחרי שבדקות הפתיחה איבדה המון כדורים בחצי שלה והתקשתה לארגן את המשחק. המעבר המאוד מהיר להתקפה, השליטה הברורה במשחק האגפים וכמה הברקות של קטן הכניסו את חיפה לקצב. היא שלטה לחלוטין בקצב המשחק על פני מכבי, אך הציגה משחק מאוד לא מתוכנן, משחק של הפתעות והרבה מהלכים אישיים ופחות שליטה של מאמן במשחק; ליאור רפאלוב היה השחקן הכי מסוכן אצל חיפה, שלצד פריצות וכדרורים של שחקני ההתקפה גם ניסתה להכניס כמה כדורי עומק, אך מכבי הייתה מוכנה לרובם. לאט לאט חיפה הצליחה להשיג קרנות מהצד הימני של מכבי, והנגיחות של ג'ון קולמה (מעולה) פעמיים כמעט נגמרו ברשת. בסופו של דבר, השער של בוקולי הגיע מקרן שהורחקה. יבריץ' יצא רע מאוד ובוקולי בעט חזק לפינה הקרובה. חיפה בהחלט הייתה שווה שער.

בחצי השני חיפה נחלשה מאוד, אולם לא נכון להגיד שהיא איבדה את השליטה במשחק; חיפה הייתה ביתרון, וכל פעם שהיא רצתה לתקוף היא יצאה למתפרצות מסוכנות. חיפה העדיפה להתגונן, מה גם שנראה שאחרי המחצית הראשונה היא התעייפה. זאת הייתה טעות לכתחילה - ובעיקר בדיעבד, אחרי השער שבוזגלו כבש למכבי ת"א. חיפה הייתה צריכה לנצל את המצבים של החצי הראשון כדי לכבוש את השני, או לעלות למחצית השנייה כדי להשתמש בביטחון מהמחצית הראשונה ולנסות לכבוש את השני. חיפה עשתה טעות, אבל חייבים להודות: כשמובילים אין את המוטיווציה לכבוש שיש כשצריכים לכבוש (כלומר, כשלא מובילים) או את המוטיווציה של הדקות שאחרי השער. חיפה של החצי השני הרגישה שהמשחק בידיים שלה והעדיפה להסתמך על מתפרצות פה ושם והאמינה שזה יספיק. זה לא הספיק.

החילופים של אלישע לוי היו מאוד לא טובים. הכנסתו של בירם כיאל הייתה מיותרת מאחר שהעבודה של קולמה במרכז השדה הייתה מספיק טובה, ולא היה צורך בקשר מרכזי שלישי. כיאל היה צריך לפתוח בהרכב לצד קולמה (ואז גולסה ורפאלוב בצדדים, קטן ופנטאני בחוד) ולא להיכנס כמחליף, מאחר שבדקה ה-66, אז נעשה החילוף, חיפה הייתה צריכה שינוי יצירתי כדי לגמור את המשחק. שחקן עם אורנטצייה הגנתית כמו כיאל לא אמור להיכנס כשמחפשים לגמור את המשחק. אלישע היה צריך להכניס את גולסה באזור הדקה ה-60 במקום ארבייטמן, להעביר את קטן לעמדתו הטבעית כחלוץ שני במרכז, וככה לקבל את היצירתיות והברק החסרים. במקום זה, גולסה נכנס רק בדקה ה-80, כשחיפה כבר הייתה צריכה להתרכז בשמירה על ה-1-0 ולא בהתקפה. זה כבר היה מאוחר מדי בשביל לתקוף.

כאמור, גם ההרכב היה בעייתי: עומרי אפק עשה עבודה טובה, אבל אייל משומר עדיף כמגן; יניב קטן חייב לשחק באמצע ולקבל חופש התקפי. העמדה בה הוא הוצב אתמול מגבילה אותו.

ליאור רפאלוב רושם עונה טובה מאוד עם 6 גולים ו-3 בישולים. אתמול הוא היה השחקן הכי טוב של חיפה: בחצי הראשון הוא פרץ אינספור פעמים על הקו ובאמצע, הוביל את התקפות המעבר של חיפה ובעצם היה אחד המרוויחים העיקריים מסגנון המשחק בחצי הראשון - משחק יצירתי, של מבצעים אישיים והרבה שטחים פנויים. רפאלוב שלט במשחק, סידר לשותפיו מסירות נהדרות, והיה קרוב לכבוש בעצמו. בחצי השני כל שאר הקבוצה ירדה להגנה, ורק רפאלוב המשיך לתקוף ולאיים על השער, כשבסופו של דבר היו לו במשחק 3 מצבים מסוכנים מאוד.

יניב קטן הציג משחק של הברקות ותו לא. פעם בכמה זמן הוא התעורר והשתמש ביכולת הכדרור הטובה שלו, אבל כאמור העמדה שלו הגבילה אותו. קטן אוהב לשחק באמצע, כשהוא משוחרר ויכול לרוץ מצד לצד ולתרום בשני האגפים בלי שמגבילים אותו. כשהוא משחק באגף הוא מוגבל יותר ונאלץ לשחק על שטחים מאוד מסוימים. בכל מקרה, אם חיפה תיקח העונה את האליפות קטן עשוי להיות שחקן העונה של הירוקים, כי קטן של השנה מוכיח מנהיגות שלא הראה בעבר, מבשל 7 שערים (מקום שני בליגה) וגם בעצמו כבש כמה שערים חשובים.

דקל קינן הוא מסוג הבלמים שבד"כ בולטים יותר בדברים אחרים. כלומר, אם זה באדומים (2 העונה) או בכיבושים (3 העונה), בזכות משחק הראש המעולה. אתמול הוא הראה גם הגנה טובה, כשהוא ניקה את כל הכדורים שהגיעו לסביבתו והרחיק אותם תמיד בצורה האידיאלית.

אתמול כתבתי בטורי על צ'אבי אלונסו ועל היציבות שלו, ובמשחק אתמול ראינו גם את הכפיל שלו בישראל: ג'ון קולמה. הקשר הקולומביאני מסדר את המשחק מאחור, מניע את המשחק עם מסירות לרוחב, שולט במרכז השדה באופן קבוע, תמיד מגיע לעבודה, חף מטעויות, אף כדור לא עובר אותו ולמרות שהתקפית לשניהם אין יכולות מרשימות - שניהם מסוגלים לתרום לה: צ'אבי אלונסו בזכות בעיטות מרחוק, קולמה, לפחות אתמול, בנגיחות קרנות. במחצית הראשונה אתמול הוא הפך לאס של חיפה בקרנות.

גוסטבו בוקולי בעונה לא טובה. ההתקפה של חיפה כבשה הכי הרבה בליגה (31 שערים), אבל בוקולי נשאר מאחור, ובניגוד לשאר שחקני ההתקפה לא פוגע העונה. רק שני שערים ובישול יש לו, אבל אתמול הוא התעלה: הוא הוסיף התקפיות למרכז השדה. קולמה הגנתי ובד"כ בירם כיאל משחק בתפקיד הגנתי יחסית ונשאר מאחור, ולחיפה חסר קשר יצירתי במרכז השדה. אתמול בוקולי היה הפתרון של חיפה. למרות שפיזית הוא חלש מאוד, ומולו מגיעים שחקנים חזקים, לבוקולי יש טכניקה וקלילות שמוסיפים הרבה לחיפה, לפחות אתמול. פתאום הוא פרח, כבש את השער של חיפה וסיפק מסירות לעומק. בעוד קולמה אחראי בעיקר על ריווח המשחק - חיפה הייתה צריכה מישהו שיוסיף במרכז השדה מסירות להתקפה, לעומק, ובוקולי עשה את זה. האם חיפה מצאה את ההתקפיות שחסרה לה במרכז השדה? לא בטוח, אבל אתמול זה עבד.

ניר דוידוביץ' עבר העונה עוד פציעה קשה. אלמלא הפציעות הרבות והארוכות שעבר במהלך הקריירה ייתכן שהיום הוא היה השוער הראשון של הנבחרת ואולי הוא גם היה מגיע לאירופה (אסור לשכוח שב-2002 הפציעה הארוכה שלו אפשרה לאוואט לפרוח. אין ספק שהשנה הזאת הייתה קריטית בהפיכתו של אוואט לשוער הישראלי הבכיר). ובכל זאת, לאורך השנים דוידוביץ' מוכיח שקט בהגנה ושומר על יכולת טובה. בניגוד ליותר מדי שוערים בישראל תמיד יודעים מה לקבל ממנו, ואתמול הוא יצא תמיד בזמן. לא חסרים בישראל שוערים עם אומץ שיוצאים הרבה מהשער, אך כן חסרים שוערים שעושים את זה בתבונה. אם יש עוד כאלה, אז השוער החיפאי הוותיק הוא אחד מהם. אתמול הוא הצליח לפחות שני שערים חצי בטוחים.

עומרי אפק הוא שחקן התקפי, אך אתמול הוא העדיף להישאר מאחור ולשחק רוב הזמן בחצי של חיפה, או מקסימום להיכנס במעט לחצי של מכבי ת"א. הצבתו בעמדת המגן הימני לא בטוח שנכונה, אולם אתמול הוא עזר בהנעת הכדור, הוסיף מסירות אחראיות מאוד, כאשר גם בדקות שמכבי הפעילה לחץ במרכז השדה על חיפה, הוא כמעט ולא איבד כדורים. למרות המהירות של מאיוקה הוא כמעט ולא עבר אותו לאורך כל המשחק, ובחצי הראשון אפק תרם רבות לריווח המשחק של חיפה ולהנעת הכדור דרך הצדדים. למרות זאת, לדעתי לאפק אין מקום בהרכב של מכבי חיפה. משומר אנרגטי ממנו ויותר מגן ממנו, חרזי מגביה טוב ממנו ומוסיף יותר ניסיון, ובקישור הימני יש את בוקולי+גולסה שיכולים לשחק שם ברמה גבוהה.

טרור פנטאני הוא מסוג השחקנים שכשהם טובים הם באים בלי סוף אחורה, מחפשים את הכדור ועוזרים גם בקישור. הוא לא חלוץ מטרה טבעי, אלא שחקן שמשחק עם הפנים לשער ומסוגל לייצר בעצמו מצבים. במחצית הראשונה הוא רץ והיה דומיננטי מאוד, והצליח להיות מעורב במהלך המשחק. בחצי השני הוא נעלם, ייתכן שבגלל שחיפה התגוננה. 

חיפה כנראה תיקח אליפות, אבל אתמול היא פספסה הזדמנות גדולה להגדיל את הפער ולהשיג ניצחון חשוב. ולמרות זאת, חיפה צריכה להיות אופטימית: בחצי הראשון היא הציגה כדורגל שוטף ומהיר, היא הניעה את הכדור בצורה מסודרת בחלק מהדקות והוכיחה שוב שבמעבר מההגנה להתקפה היא הקבוצה הטובה בארץ. ההגנה של חיפה חוטפת השנה יותר מדי וגם אתמול לא הצליחה לצאת בלי לספוג, אולם בסה"כ ההגנה עבדה טוב. להוציא את קינן הלעיתים אגרסיבי מדי, יש לה הגנה אחראית ושקטה מאוד, שכוללת את דוידוביץ' האיכותי וקרופניק הסימפטי.

חיפה אומנם לא ניצחה, אבל המחזור הזה דווקא מעלה את הסיכויים לאליפות ירוקה. הפועל הובסה, נתניה שוב לא ניצחה את הקטנות, ואפילו בית"ר, למרות שכבשה 3 שערים, לא הרשימה וניצחה רק בגלל היריבה עם ההגנה המחוררת.

מכבי ת"א:

מכבי, בדיוק להפך מחיפה, שיחקה עם שחקנים הגנתיים בעמדה התקפית יותר. מישאלוב (למה?) פתח כקשר מרכזי במקום כבלם, ובחצי השני מגרלשווילי (מגן שמאלי בד"כ) עלה לעמדת הקשר השמאלי.

מכבי פתחה טוב: דולי ג'ונסון ניקה כדורים בהגנה וחטף המון כדורים, מאיוקה הראה שוב שאין הרבה שחקנים מהירים כמותו, מכבי הראתה התלהבות ואגרסיביות במרכז השדה. מכבי הציגה יכולת טובה לאורך כל החצי הראשון, אולם שרגע שחיפה השתלטה על המשחק זה היה קשה בהרבה עבור מכבי. חיפה תקפה לא כי מכבי נראתה רע - אלא כי חיפה שיחקה טוב.

בחצי השני הייתה מכבי אחרת. מסוכנת יותר, טובה יותר. היא הגיעה לפחות ל-4-5 מצבים טובים (מגרלשווילי, כדור חופשי מסוכן, מאיוקה בשני מצבים, השער של בוזגלו), ונראה שהמעבר של מאיוקה לאמצע הפך אותה למסוכנת יותר ואותו לתכליתי יותר. ואף על פי כן, מכבי התקשתה להראות דקות ספציפיות בהן היא לוחצת חזק יותר ולוחצת בכל הכוח. כלומר, לאורך כל החצי השני מכבי שמרה על יציבות ביכולת, אבל באף רגע לא הראתה משהו מעבר, איזשהו מחץ גדול יותר.

אין ספק, היתרון של חיפה אתמול היה במחץ ההתקפי: לחיפה היה את בוקולי, קטן, רפאלוב, פנטאני, ששיחק מחצית אחת טוב ולעיתים ארבייטמן. למכבי היה את מאיוקה וזהו, לפחות עד כניסתו של סילי. חיפה הצליחה לרוץ וללחוץ חזק על ההגנה של מכבי, בעוד מכבי לא הצליחה לרוץ בדקות מסוימות בכול הכוח. לא תמיד זה מספיק, אבל אתמול היציבות ביכולת הספיקה כדי להוציא נקודה יוקרתית. 

אבי נמני ניהל את המשחק מעולה: קודם כל, מכבי עלתה לשתי המחציות טוב, וזה מעיד על כך שהם הצליחו לעלות למגרש עם אנרגיות, בעיקר בחצי הראשון - ולמאמן יש כמובן חלק מזה. הדקות הראשונות, בעיקר של המחצית השנייה, כי הם אחרי שהמאמן דיבר עם השחקנים וקיבל הזדמנות לחילופים, הן דקות המבחן של מאמן; החילופים של נמני היו במקום: הוא הוציא את מישאלוב, שלא היה לו מה להציע בהתקפה, ואת לוטטי החלש - והכניס את מגרלשווילי ואת דור מלול הצעיר והמוכשר. מכבי באמת השתפרה מבחינה התקפית, וגם החילוף השלישי היה במקום: שבחון הגרוע הוחלף, סילי נכנס וסוף סוף למכבי היה חלוץ.

נמני אמנם עשה טעויות בהרכב שלו, אבל ידע במחצית לתקן אותם: הוא הוציא את מישאלוב מעמדת הקישור והעביר את מאיוקה למרכז, שם הוא טוב בהרבה מבאגף.

אבי נמני: ניהול משחק מצוין

עמנואל מאיוקה הוא אחד השחקנים המוכשרים בכדורגל הישראלי. יש לו יכולת פריצה נהדרת, מהירות מסחררת, השתחררות נפלאה, וגם בעיטה טובה. אתמול הוא היה השחקן הכי פעיל והכי נמרץ (כרגיל) אצל מכבי, אבל בחצי הראשון הוא בוזבז באגף השמאלי. כשהוא על הקו יש לו הרבה פחות שטח ומרחב, מה גם שהשמירה של עומרי אפק עליו הייתה טובה מאוד. באמצע היה לו הרבה יותר קל להגיע להזדמנויות אל עבר השער והוא נתן הרבה יותר תכל'ס - הרבה פחות פריצות שלא מצליחות, הרבה יותר מהלכים מסוכנים, הרבה יותר עוצמה ב-25 המטרים האחרונים. לאורך כל המשחק הוא השתמש בהרבה כוח, רץ להגנה ולא הפסיק להתאמץ. היה עליו לחץ לא הוגן לאחרונה לשמש על תקן המוציא לפועל בהתקפה, אבל הוא פשוט לא חלוץ מטרה; אולי עכשיו, עם הגעת החלוץ החדש, יהיה עליו פחות לחץ.

מאור בוזגלו המשיך ביכולת העלובה. הוא שיחק באגף ולא הצליח לתפקד, הוא הועבר למרכז - וגם שם היה רע מאוד. בוזגלו מצוי בעונה גרועה, אישית וקבוצתית, וגם תקופת הכיבושים המרשימה לא תחפה על היכולת הרעה הבריחה מהאחריות שבוע אחרי שבוע ומהבישול אחד בלבד שיש לו העונה. בסופו של דבר, בוזגלו הביא למכבי נקודה, אבל אם הוא היה משחק כדורגל ליותר מהברקות בודדות מכבי לא הייתה מדורגת במקום התשיעי המביך.

דולי ג'ונסון הוא ההפך מקולמה: לא יציב, לא אחראי, לא שקט. אתמול הוא שיחק טוב, חטף אין ספור כדורים בהגנה והוסיף אגרסיביות חשובה. התקפה אין לו, אולם בהגנה כמעט אף כדור לא עבר אותו באשמתו והוא חילץ הרבה כדורים, בעיקר בדקות הראשונות. קשה מאוד לבנות עליו, אך מפעם לפעם הוא לוקח מנהיגות חשובה.

סקוט סילי, הרכש החדש, נכנס במהלך המחצית השנייה ועם הזמן התחיל להראות ניצוצות. המעבר שלו ממשחק עם הגב לשער לפנים ולהפך מרשים, אפשר לראות שמדובר בחלוץ טבעי והוא גם בישל שער. בכל מקרה, מוקדם מדי מלצאת במסקנות לגביו. העיקר שמכבי מצאה חלוץ מטרה, כי קבוצה כ"כ עשירה בלי חלוץ טבעי זאת קבוצה מצחיקה.

יוסי שבחון ממשיך בעונה הגרועה. הוא עבר פציעה קשה, ונראה שהקבוצה הנוצצת שנבנתה השנה בשער 11 של בלומפילד פגעה מאוד במעמדו. אם חשבו שאחרי הפרישה של אבי נמני הוא ישתלט על ההגה במרכז השדה - אז זהו, שלא. בוזגלו לקח לו את תפקיד הכוכב (ולא שהוא עושה את זה טוב יותר) ומקומו של שבחון בהרכב בכלל לא בטוח. אתמול הוא היה השחקן הכי גרוע על המגרש. לא כי הוא ביצע פעולות רעות, אלא כי הוא פשוט נעלם. כזאת פאסיביות משחקן שאמור להנהיג צריכה להדאיג את אנשי מכבי. כבר מזמן ברור שלשבחון את הכריזמה להיות הלידר במכבי, אבל כזאת אנמיות? כזאת היעלמות? נראה שהקריירה של שבחון תקועה, ורק אם ייתנו לו להיות שחקן מוביל הוא יקבל ביטחון ויפרח. הבעיה היא שאני לא רואה את מכבי נותנת לשבחון את המפתחות, ובצדק.

דרוגסלאב יבריץ' הוא שוער ברמה גבוהה, אבל כמו לירן שטראובר וטברטקו קאלה קשה מאוד לבנות עליו. לשלושתם יש הרבה אומץ, והם אוהבים מאוד להיות בולטים ולזכות בתהילה. הם יוצאים המון לכדורי גובה, אבל לא תמיד בשכל. לצד מהלכים נהדרים ויציאות טובות מאוד מהשער, יבריץ' גם עושה טעויות קריטיות במהלך המשחקים. נגד מכבי נתניה הוא ביצע 3 טעויות גדולות, שלא תורגמו לספיגת שער בגלל ההתגוננות של נתניה. אתמול הוא הציג משחק מצוין, אבל בדקה ה-30 הוא יצא בצורה שלומיאלית מהשער. מול בעיטה מרחוק שוער חייב לעמוד על קו השער, אחרת הסיכויים לבלום את הכדור קטנים בהרבה. מבט חוזר על השער של גוסטבו בוקולי מראה שבמהלך הגבהת כדור הקרן וההרחקה של הגנת מכבי יבריץ' עמד כמעט על קו השער, ודווקא כשהכדור התקרב לכיוון בוקולי יבריץ' יצא קדימה כמעט עד קו החמש. כלומר, יבריץ' לא יכול אפילו להגיד שבגלל שהוא יצא לכודר הקרן הוא לא הספיק לחזור לקו השער - הרי בזמן הקרן הוא היה כמעט על הקו, ובדיוק ברגע בו הוא היה חייב להיות על הקו, כלומר רגע הבעיטה מרחוק, הוא יצא מהשער. למה? גם אם זאת טעות בודדת במשחק, זאת טעות שעלתה למכבי בשער. תראו איזה הבדל יש בין יבריץ' לבין דוידוביץ' האחראי. על דוידוביץ', כאמור, אפשר לסמוך ובעונות האחרונות הוא כמעט לא עושה טעויות - וזאת הסיבה שהוא השוער הטוב בליגה. שוער לא צריך להיות גיבור ובכלל לא אמור לבלוט, ואת זה דוידוביץ' יודע. 

לגבי מגרלשווילי. הוא אתמול הוצב כקשר התקפי וזה עבד יפה. מגרלשווילי היה מחורר סדרתי בהגנתי חיפה לפני שעזב לחו"ל, אבל כבר מזמן לא ראינו אותו משחק פה - ולכן קשה לדעת מה הכושר שלו היום. אתמול הוא הוסיף הרבה מהירות, הגיע להזדמנות טובה, ולא היסס לעזוב את האגף כדי להיכנס לאמצע לאזור של הכדור ולהוסיף רעננות למשחק של מכבי תל אביב. בכל מקרה, שווה לנמני לעשות ניסויים בעמדת המגן השמאלי בין שטרית ומגרלשווילי. לגבי עמדת הקשר השמאלי, עדיף לתת צ'אנס לשחקן התקפי יותר, אולי שבחון (שיוסט שמאלה. זה לא שבאמצע הוא עושה משהו טוב יותר).

מכבי משנה הרבה את המערך שלה. אתמול היא התחילה עם 4-5-1, כשמאיוקה בשמאל, ועברה בחצי השני ל-4-4-2, שהפך את ההתקפה של מכבי למסוכנת יותר וחזקה יותר. כי מה עדיף: לוטטי כחלוץ מטרה בודד או סילי ומאיוקה באמצע ביחד? בכל מקרה, עדיף למכבי לשחק ב-4-4-2, עם סילי ומאיוקה בחוד, כששבחון בשמאל ובוזגלו בימין.

למכבי הייתה בעיה במרכז השדה אתמול. יוסי שבחון היה ביום גרוע, ומשה מישאלוב הוא בכלל בלם. מילא נמני היה מציב את מישאלוב כקשר אחורי ולפניו משהו קדמי, אבל הוא העמיד אותו לפני דולי ג'ונסון ההגנתי גם הוא. מנגד, לחיפה היה את גוסטבו בוקולי במרכז השדה - ופה היה ההבדל בין הקבוצות אתמול לטובת חיפה. למכבי חסר קשר מרכזי, שייקח אחריות קבוצתית, יבשל מהלכים ויבנה את המשחק של מכבי, מאחר ושבחון לא עושה את זה, וישראלביץ', כשהוא משחק, אנמי מאוד ולא רק שלא מצליח להוביל את הקבוצה - גם בעצמו הוא לא עושה כמעט שום פעולה חיובית. לכן, למרות כל הבעיות שהיו איתו - ג'ונתן אסוס הוא הפתרון האידיאלי עבור מכבי.

מכבי השיגה נקודה חשובה ויכולה להיות מרוצה מהתוצאה. אסור לשכוח שחיפה שיחקה טוב, שחיפה היא מוליכת הליגה, שחיפה כבר הובילה ושמכבי קבוצת תחתית, ולכן כל נקודה מכל קבוצת צמרת, קל וחומר המוליכה, היא חשובה עבור מכבי. אבל הכי חשוב עבור מכבי זה להתרכז ביום רביעי (גמר גביע הטוטו נגד אשדוד), כי אם היא רוצה להוציא משהו מהעונה הזאת (למרות שגם זכייה בגביע הטוטו לא תשכיח את העונה הגרועה) - זאת ההזדמנות שלה.