בשקט בשקט, לאחר 16 שנה כבעלת בית ההשקעות של סיגמא  פי.סיאם נטשה בעלת השליטה, העו"ד ריקי פרי, את בית ההשקעות ומכרה את אחזקותיה , 67% , לשותפה פרופסור גלאי שהחזיק 33% מהשליטה .

בסוף שנת 2008 , אישרה רשות לניירות ערך , מתן היתר שליטה למשפחת גלאי במנהל הקרן (סיגמא חברה לקרנות נאמנות) והעברת הבעלות למשפחת גלאי הושלמה.

שבועיים לאחר מכן, בתאריך 14 לינואר 2009 פרסם, באיחור רב,  מנהל הקרן "סיגמא חברה לניהול קרנות נאמנות" 15 הודעות על עסקאות מתואמות שנעשו בקרנות שבניהולו - כל ההודעות התייחסו לחודשים הראשונים של שנת 2008 בתקופה שבה הגב` פרי הייתה בעלת השליטה בחברה.

ההודעות פורסמו לציבור הרחב באיחור רב ובניגוד להוראות החוק המחייבות הודעות מיידיות על כל עסקה ועסקה.

דיווחים מאוחרים במנהל הקרן של סיגמא הם הלך רוח רגיל לחלוטין בהתנהלותו של בית ההשקעות . בעלי השליטה של בית ההשקעות: פרופסור גלאי וריקי פרי, עברו לא אחת על הוראות החוק "השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד - 1994 " - כך למשל: הנאמן (בנק הפועלים) התריע בפני בעלי השליטה על כך שהם עברו על סעיף 16 (ג) להוראות החוק שעניינו מינויי דירקטורים מעל השיעור המותר במנהל הקרן.  כמו כן, רשות לניירות ערך קנסה את מנהל הקרן פעמיים במהלך שנת 2007 על אירועים שונים בקרן שבניהולו . בנוסף התריע הנאמן , בדו"ח הרבעוני שהוא מפרסם, שסיגמא פרסמה פרטים מטעים בנוגע לתשואות הקרנות שבניהולה וזאת מבלי לקבל את אישורו המקדים לכך.

התוצאה, קרוב לוודאי,  של כל ההפרות הרבות והמתמשכות שקרן הנאמנות "סיגמא גמישה" שהונפקה בחודש נובמבר  1993 במחיר 100 נסחרה קרוב מאוד לאותו מחיר בסוף דצמבר 2007 - כלומר, בתקופה של 15 שנים , התשואה  של הקרן המנייתית הייתה שלילית לעומת מדד המניות שהשיא תשואה של כ- 400% בתקופה המקבילה. במונחים ריאליים מדובר על תשואה ריאלית שלילית  של כ- 65% !!!!!!!. לעומת זאת בכל שנה גבתה הקרן דמי ניהול של 2.5% בשנה.

חשבתם, שהתשואה השלילית נוגעת רק לקרן המנייתית? לא כך, גם בקרן אג"ח המדינה שהנפיקה סיגמא לפני כעשור, ושעברה גלגולים מגלגולים שונים, מחירה כיום הוא רק 38 . הפסד של כ- 60% נומינאלית (בשל כך נוותר על חישוב התשואה הריאלית שהייתה גורעת קרוב למחצית מהשער הנוכחי). 

מעניין אם הגב` פרי השקיעה את נכסיה בקרן "סיגמא גמישה" או בהשקעות אחרות. מה שבטוח - לאחר 16 שנה שבה שלטה הגב` פרי ביד רמה בסיגמא למשקיעים בקרן נשאר רק ללקק את הפצעים.

לבלוג של רביב מיכאל