חיים נחמן ביאליק (מתוך "מתי מדבר אחרונים").

לא ביכדי מובאים ברישא דיברי משוררנו הלאומי חיים נחמן ביאליק.  לאחר כ-15 שנים אשר דומה כי תעינו במדבר הביטחוני, פוליטי ומדיני, עלינו לקום מתוך השממה הזו לארץ חדשה, הדרך הפרושה לפנינו הינה גדולה ורחבה, עלינו אך לאזור עוז בנפשנו כי רוצים אנו ללכת בה, עלינו "להרגיז מדבר ונירדמיו" (על משקל ח.נ.ב.).

משך כ-שתים ומחצה השנים שחלפו שלטה בחיינו מפלגת קדימה.  גם מפלגות אחרות גרמו בעבר לחוסר נחת של  ציבור הבוחרים מהתנהלותן, אך מפלגת "קדימה" שברה כל שיאים ידועים לשלילה ותעוב בציבוריות הישראלית.

הרי "קדימה" לא הפכה לפתע עורה, "קדימה" שלידתה וקיומה בחטא, זו מפלגת המושחתים שהביאה עלינו אך יגון ודאבה אשר רישומם השלילי והאסוני ילוונו עוד שנים רבות.  טעות היא לחשוב כי הציבור נקעה נפשו "רק" מאולמרט, כל מפלגת קדימה על התנהלות חבריה / מושחתיה, ונוכליה הביאה אותנו עד הלום.  רשימת כישלונות "המפלגה החלטוריסטית" הזו ארוכה לבלי די.

הכבר שכחנו את הנזק העצום, אפשר אף הבילתי הפיך, מבחינה בטחונית, מדינית וחברתית, שהמיטה ממשלת "קדימה" והעומדים בראשה על מדינת ישראל? האם שכחנו כי מפלגה זו היא אוסף של עריקים-אופורטוניסטים, מפלגת "סידור עבודה", אשר העשיה לביתם עולה מונים רבים על פועלם הציבורי? האם כבר שכחנו את קובץ החשודים בפלילים הממלאים כל סדק ומחילה במסדרונות המפלגה הזו?

האם חסרים אנו טיפת כבוד עצמי?  האם סחרירנים, פלצנים, מתקרנפים, פירסומאים, עיתונאים בפרוטה הם המעצבים דעותינו?  האם אין לנו דעה משלנו?  ההאם הפכנו לעדר כבשים אימפוטנטיות המתיר לכל נוכל ומושחת בינינו "לעצב" דעתינו בכיוונו הנכלולי?

והכיצד נישכח את אותם אלו שאידאולוגיה, ערכים ומוסר אינם מהווים נידבך ראשון בהתנהלותם הפוליטית הממלאים את הספסלים הקידמיים של יצור-שעטנז זה.  אותם אלו המייתרים מלמפרע סולם הערכים עליהם מושתתת מדינת ישראל.

היכן הוא שיקול דעתנו, היכן הוא "בור הסיד" בו טמנו את רצונותינו, שאיפותינו, מאווינו ותקוותינו.  מדוע זה הפכנו ל"משובטי-דולי" חסרי דעה, סתם כך זורים אנו לרוח את סיכויינו להפוך לבני אנוש שוב,?  האם ה"ניו ספיק" (ראה ערך: 'ג'ורג' אורוול') הפך לשפתנו, שפת הסחרירנים הצינים והמושחתים בנפשם?  האם לא נוכיח לעצמנו ולסובבים אותנו כי אנו בעלי דעה משלנו, כי איננו מובלים בנזם-חוטמנו כעדר פרות לטבח אל הקוראל'ס הפוליטי אך משום שמספר חדלי אישים במדיה ובמחלקות פירסום ויחסי ציבור עלומות, משוכנעים כי אין צורך לספור אותנו, כי אנו נמושות, חדלי אישים וכך בהתאם יש להתיחס אלינו.

האם אשפי הפרסום הנכלולים מצליחים ליטוע בנו שנאה ללא גבולות המטשטשת את דעתנו, בולעת לתוך חור שחור כל שיקולינו ומוציאה בנו את הרגשות האפלים ביותר אשר אך השלילים בין בן אנוש מסוגלים להם?  האם היצליחו אלו להביאנו לבחור בחירה הנוגדת את אופיינו ומוסרנו, משנאת האחר, עד כי מטשטשת היא את נטייתנו לבור הטוב מהרע, עד כי הרס מדינת ישראל הינו דבר ניסבל ומחיר פעוט לשלמו ובלבד ש"שנוא נפשנו" לא יטול את הגה השלטון? האם עד כדי כך נמוך היגענו?

נישמת אפה של הדמוקרטיה, המחסום הגבוה שהינה מציבה כנגד שחיתותם של אלו שבשילטון היא מיצוי זכותו וחובתו של הפרט לבחור בנציגיו לממשלה ולכנסת.  זו היא אינה הערובה אך בהחלט הסיכוי, למצער היחיד, אשר בידי הציבור לכך שניבחריו יטו לו אוזן.  אפילו חילופי השלטון בלבד, ללא תלות באדם או במפלגה אשר יעלו לשלטון, אפשר ודיים לעורר שינוי מסוים בחיינו. 

באם ניתן קולנו לאותה המפלגה אשר שולטת ומערבלת חיינו ומחריבה עתידנו מזה שנים הרי בחרנו שוב מאותו הדבר ולא נתנו סיכוי לשינוי תוך שאנו מעמיקים את אחיזתם של המושחתים באושיות השלטון.  אכן כן, השינוי לכשעצמו, בחירתה של מפלגה חדשה לשלטון, ללא תלות במצעה הינו כבר שיפור בכיוון הנכון.  ברי הוא כי מכאן, מהחובה הדמוקרטית לחילופי השילטון ניבחר בזו המפלגה העונה ביוותר על צרכינו, מאוויינו ותיקוותינו.

נטיתנו להאשים תמיד גורמים "אחרים" בכישלוננו הערכי היא שבעוכרינו.  לא הדמוקטיה היא הבעיה, אנו הבעיה לטוב אם לרע.  אנו הדמוקרטיה והדמוקרטיה היא היננו.  בכך שאנו מניחים לשרלטנים וסחרירנים להרעיף עלינו מסרים נכלוליים ואף שיקריים, ללא מצרים, בכך שאנו מניחים לעוולות כנגד הפרט ונגד הציבור לעבור אך כרחש רקע ליד אוזנינו, אנו הם מסכלי הדמוקרטיה, האשמה מונחת כולה בחיקנו. 

נטייתם של יחידים וקבוצות להחרים את הבחירות הינה ההוכחה לכשל ערכי ומוסרי של אותם המחרימים, לא של הדמוקרטיה שלנו.

מאידך, האמונה האווילית כי עם חילופי שילטון, ההכרחיים כשלעצמם, יפציע שחר חדש, הינה התמימות בהתגלמותה.  עלינו לבחור באותה מפלגה והעומד בראשה אשר אנו מאמינים כי למצער יפעל בכיוון הנכון לפתור את בעיותינו האקוטיות ביותר מתוך ידיעה והבנה כי אלו לא ייפתרו במחי אחד ואפשר שיחלפו שנים עד שנחזה בתוצאות של ממש. עלינו לפתח ולהנמיך ציפיות ולעגנן בקרקע המציאות ולא לראות בשליט חדש את "שמש העמים", כי הוא לא, גם אותו נהיה חייבים להחליף בהגיע פירקו.

הניבחר מטעמנו חייב לפעול בנושאים המרכזיים הבאים:

1 . מציאת תשובה הולמת לאיום החמאס מדרום.  אך נחישות ללא פשרות תחזיר את ההרתעה הישראלית ותעצור את שיטפון הרקטות לעבר ישראל.

2 . מציאת תשובה הולמת לאיום מצפון, החיזבאללה וסוריה.  שיחות מדיניות עם סוריה אין פרושן השבת שטח לסוריה.  על הסורים להכיר בכך כי אנו הופכים ל"כלבים משוגעים" הנושכים חזק, בכל האמור לקיומנו.

3 . עצירת האיום האיראני אם בדרכים דיפלומטיות ואם ב"הפעלת זרועה של הדיפלומטיה באמצעים אחרים".

4 . תיקון יסודי של מערכת החינוך הקלוקלת והמדשדשת שלנו ואין הכוונה כאן לתוספת תקציבים, זו אינה הבעיה.

5 . מציאת פיתרון לבעיות הכלכלה המתדרדרת.  אנו ניזקקים להיפוכה של תקינות-פוליטית על מנת לחלוף על משוכה זו..

6 . ביצור כח ההרתעה של מדינת ישראל, אך לאו דוקא באמצעים כוחניים, אלא אך אם כלו כל הקיצים.  עלינו לעמוד על רגלינו ולא לבוש בזכויותינו על ארץ ישראל, אלו הינן מקור גאוותנו, מורשתנו, מקור כוחנו.

7 . מציאת חלופות אנרגיה ופתרון בעיית המחסור במים.  צימצום תלותה של ישראל באנרגיה חיצונית ובכך צימצום תלותה של ישראל בגורמים חיצונים.

8 . מציאת פיתרון למערכת המשפט הצולעת והקלוקלת שלנו ועיקרה, העומדים בראשה.  יש לאתר שר משפטים לוחמני נחוש ועיקש למטרה זו.  תקינות פוליטית תעבוד נגד כל מגמת תיקון.

9 . חינוך ואימון הולם למפקדי הצבא הבכירים.  במרוצנו המוצלח לתיקון השורות, איבדנו בדרך את הקודקודים.

10 . הכנסת תהליכי קבלת החלטות אזרחיות מסודרות בכל המדרגים ובכל נושאי וריבדי הממשל. 

11 . הפיכת משרדי הממשלה למשרתי ציבור ולא למשורתים על ידי הציבור.

12 . הטלת חובת השרות הלאומי על הציבור הערבי בישראל.  ערביי ישראל ישאו בחובות וזכויות ככל אזרח ויתוגמלו ככל אזרח ולא בדרך של הפליה מתקנת.

13 . פינוי גטו גדרה-חדרה ופיזור האוכלוסיה היהודית ויהוד הנגב והגליל בעוצמה, ריכוז ונחישות רבים מהעבר.

14 . שינוי שיטת הבחירות לדגם של בחירות אזוריות המשולבות בשיטה הקיימת.

15 . פיתוח כלכלי אזורי-במשותף עם מדינות ערב והרשות הפלסתינית.

16 . אימוץ הקשרים עם הודו וסין- טומן בחובו עצמאות כלכלית לישראל.

17 . ניסיון למציאת חלופה או מקבילה אסטרטגית למדינה איסלמית כטורקיה.

18 . פיתוח ומיסוד נושא ההסברה הישראלית בחו"ל, תוך ההכרה כי זו אפשר ותחליף דיויזיות טנקים רבות.

האם כבר שכחנו? האם החלטנו להתחרות בדגים מי המנצח בתחרות השיכחה?  הדגים שוכחים לאחר חמש שניות, ואנו?

א . הכיצד שכחנו כה מהר כי משך שמונה השנים האחרונות ביזו, ניפנפו ושכחו "ניבחרינו" את תושבי עוטף עזה וניזכרו להגיב אך משהתקרבו הטילים לאזור תל אביב?

ב . האם שכחנו את הבטחות "מנהיגינו" כי גרוש גוש קטיף, צפון הרצועה ואיו"ש הינו "טוב לבטחון ישראל" בעוד שהפך ללא כל ספק אסון מחריד למדינת ישראל?  והאם שכחנו מי הוביל את האסון הקיומי הזה?

ג . האם שכחנו ושוכחים את מסעי הדמוניזציה כנגד יריבים פוליטיים?

ד . האם שכחנו מי העלה את החמאס לשלטון בעזה?

ה . ומה באשר למלחמת לבנון השניה, כבר שכחנו מי הוכיל את "הכישלון בנקודות" הזה?  שכחנו מי היה בהנהגת המלחמה ומי כשל בה והיכשילנו כה אומללות?

ו . האם שכחנו מי שעצרו את מבצע עופרת יצוקה ולא היניחו לצה"ל לסיים המלאכה ובכך שוב הביאונו לניצחון בנקודות אשר תוצאתו מי ישורנו?

ז . האם שכחנו את שיחות השלום-הסחרירי העקר, האימפוטנטי המיותר שניהלה ממשלת "קדימה" עם הפלסתינים והסורים.

ח . האם שכחנו את מרחשת השחיתות, הנכלוליות, הנהנתנות, הזילזול בציבור הבוחרים אשר נטף מכל מעשי כלנתרי "קדימה"?

ט . ומה באשר להסברה הכישלונית של משרד חוצנו במדינות הים?  האם נחזור על הפיאסקו האומלל הזה?

אלו הן עובדות, לא הערכות, לא דעות, עובדות.  כמובן, תמיד יהיו אלו בינינו אשר מבנם הנפשי הרגיש אינו מאפשר להם לעמוד בפני העובדות ומוליכם להדחקה של המציאות.  אלו הם בנות / בני היען אשר אהבתם לחול גוברת על צרכיהם לאויר הפלורליזם החופשי.  אלו הינם חסרי הסיכוי, אלו הינם המקובעים בדעתם, המובילים עצמם במסלול הרסני לעצמם ולסובב אותם.  הבה וניפסח על זה דור 'יהדות הגולה' בקירבנו.

ובאם כך, מה זאת שעובר עלינו, האם טחו עינינו מראות את אותה 'דרך גדולה ורחבה' עליה מדבר משוררנו ביאליק?  האם לא נקום כולנו, כל ציבור תועי המדבר ונאמר בריש גלי, אנו יהודים וגאים בכך, אנו ציונים-זוהי התנועה הערכית שהביא לקוממיות מדינת ישראל וזו דרכנו, אנו דמוקרטים משום שמאמינים אנו בשיטת שלטון זו.  אנו עם חופשי בארצו, החי על אדמתו, גאה בקוממיותו, אחדותו והשגיו.

ישפוט כל אדם בינו לבינו ויגבש דעתו לעצמו באשר לזה הראוי להנהיג את מדינתנו.  כך או כך, כל הטענות שבעולם כנגד הממשלה, העומדים בראשה והמכרכרים סביבה אינם תקפים באם לא יקום הציבור, אתם שם רבותי, אתה אדוני, את גבירתי, ויעשו מעשה, יטריחו עצמם לקלפי ויממשו זכותם, ימלאו חובתם כאזרחים במדינת ישראל להטיל את פתקם אל הקלפי, כאשר ידבנו ליבם.

אהרון רול

amroll@rogers.com

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/